עמנואל גולדשטיין
עמנואל גולדשטיין הוא דמות בדיונית המופיעה ברומן הדיסטופי "1984" מאת הסופר הבריטי ג'ורג' אורוול. הוא נחשב לאויב העיקרי של מפלגת השלטון במדינת אוקיאניה, כראש ארגון מתנגדים פיקטיבי בשם ה"אחווה" וככותב הספר הבדיוני "קולקטיביזם אוליגרכי להלכה ולמעשה".
גולדשטיין מוצג בספרי ההיסטוריה של מדינת אוקיאניה כחבר לשעבר ב"מפלגה הפנימית", שפרש, ירד למחתרת, וכעת פועל נגד השלטון. המפלגה הפנימית היא חלק ממפלגת השלטון, אשר תפקידה לפקח על יתר האוכלוסייה ולדכא אותה במקרים בהם היא חושדת שהם מנסים לפגוע ביציבות השלטון. מפלגה השלטון טוענת שגולדשטיין פועל במטרה להדיח את שליט המדינה ולהפיל את הממשלה. שליט המדינה נקרא האח הגדול והוא שליטה הבלתי מעורער של המדינה.[1]
היסטוריית הדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר "1984", גולדשטיין הוא חבר מפלגה בכיר לשעבר שהיה מקורב למנהיג המפלגה, "האח הגדול" אך עזב את התנועה, ירד למחתרת והקים את ארגון ההתנגדות "האחווה", כאשר כל חבר שמצטרף לארגון נדרש לקרוא את הספר שנכתב לכאורה על ידי גולדשטיין, "קולקטיביזם אוליגרכי להלכה ולמעשה". בנוסף לכל, גולדשטיין הוא מרכזה של תוכנית יומית שמשודרת מדי יום ב־11 בבוקר והיא "שתי דקות השנאה", תוכנית בה מוצגת תמונה של גולדשטיין על מסכי הטלסקרין, שם מתאפשר לאזרחי אוקיאניה לפרוק את ייסוריהם הקיומיים ושנאותיהם האישיות כלפי גולדשטיין. בנוסף ל"בגידתו" הפוליטית, גולדשטיין מוצג לעיתים קרובות כבוגד שמסייע לאויבי אוקיאניה – אירוסיה ואיסטאסיה, כך שהוא לא רק בוגד פוליטית אלא גם בוגד במדינה ובביטחון הלאומי.
על אף כל זאת, לא ברור לקורא אם גולדשטיין או ארגון "האחווה" באמת קיימים. כאשר הגיבור וינסטון סמית' שואל את אובריאן, חבר במפלגה הפנימית, האם האחווה קיימת, אובריאן עונה:
זאת, וינסטון, לא תדע לעולם. אם נמצא לנכון לשלוח אותך לחופשי כאשר נסיים מלאכתנו בך, ואם תחייה עד גיל תשעים, גם אז לא ייוודע לך אם התשובה על שאלה זו היא כן או לא. כל עוד הנשמה באפך, עתידה זו לנקר במוחך כחידה שלא באה על פתרונה
על אף הכחשה זו, אובריאן כן מודה בפני וינסטון כי הספר "קולקטיביזם אוליגרכי להלכה ולמעשה" נכתב על ידי המפלגה אך כאמור, הצהרה זאת לא עונה על שאלותיו של וינסטון בעניין קיומו של גולדשטיין, דבר שמעיד שיש סיכוי שגולדשטיין לא באמת קיים אך אובריאן לא מאשר ולא מכחיש טענה זו. פרשנות אפשרית לשקר של המפלגה בעניין קיומו של מתנגד משטר בשם עמנואל גולדשטיין והמצאת גולדשטיין היא שגולדשטיין הוא כלי למניעה וגילוי של התנגדות פוליטית לאח הגדול. על פי אותה פרשנות, גולדשטיין היה כלי פסיכולוגי שבזכותו יכלו אנשי המפלגה להסיח את דעתם ולמקד את כעסם של אזרחי אוקיאניה ב"איש קש" שלא קשור למפלגה (ואף מתנגד לה).
למעשה, גולדשטיין מהווה שעיר לעזאזל בספר "1984" ומהווה את ההצדקה למעקב הבלתי פוסק של המשטר אחר האזרחים ולחיסול כל זכויות האזרח וזכויות האדם במדינה.
לאון טרוצקי כהשראה לדמותו של גולדשטיין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן לא רב לאחר יציאת הספר, הבחינו פרשנים רבים כי הביוגרפיה והמראה של עמנואל גולדשטיין, דומה לזאת של לאון טרוצקי.[2] טרוצקי נולד בשם לייב דוידוביץ' ברונשטיין לזוג איכרים יהודים אמידים. טרוצקי היה מקורב למנהיג מהפכת אוקטובר והשליט הראשון של ברית המועצות, ולדימיר איליץ' לנין. בהמשך ולאחר מותו של לנין, הפך טרוצקי לאויבו המר של יורשו של לנין, יוסיף סטלין, אשר גירש את טרוצקי מברית המועצות ב־1929 והוא חי בגלות במספר מדינות באירופה ולבסוף במקסיקו, שם גם נרצח על ידי איש המשטרה החשאית של סטלין.
במהלך שהותו בגלות, כתב טרוצקי את הספר "המהפכה שנבגדה"[3] , שם הוקיע את סטלין ומה שקרה לברית המועצות לאחר מותו של לנין. איזאק דויטשר סבר כי ספרו של גולדשטיין הוא פרפרזה לספרו של טרוצקי, "המהפכה שנבגדה". כאשר סטלין ביסס את שלטונו על ידי רדיפת ורציחת מתנגדיו מהמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (וממפלגות אנטי־קומוניסטיות אחרות) כחלק מהטיהורים הגדולים, התעמולה בניצוחו של סטלין תיארה תמיד את טורצקי כמוח מאחורי כל המזימות והניסיונות לפגוע במהפכה הקומוניסטית ובברית המועצות. ב־1940, הסוכן הסטליניסטי רמון מרקאדר רצח את טרוצקי במעונו של האחרון במקסיקו.
השוואת מנהיגים אמיתיים לגולדשטיין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ורג' סורוס הוא איל הון יהודי־הונגרי־אמריקאי אשר תומך בארגוני שמאל וארגונים ליברליים בארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם.
במאמר "האירוניה של הקרן של ג'ורג' סורוס עוזבת את בודפשט" שפורסם באקונומיסט, כותב המחבר האנונימי כי בפוליטיקה ההונגרית הימנית ובפרט מבחינת מפלגת השלטון ההונגרית, פידס, סורוס משמש כמעין שעיר לעזאזל ובן דמותו של גולדשטיין, שמוצג על ידי מפלגת פידס, כאויבם של ההונגרים וכמיליונר ליברלי שמנסה לכפות אידאולוגיה זרה וליברלית על העם ההונגרי. סורוס ביקר לאורך השנים את ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן על צעדים שלטענת סורוס היו איום על הדמוקרטיה והחלשה מכוונת של האופוזיציה וכן על טיפול במשבר הפליטים באירופה ב-2015.[4]
מלבד המאמר, מספר פובליציסטים ועיתונאים נוספים התייחסו לסורוס כדמות מקבילה מהמציאות לגולדשטיין[1][2][3][5].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Nineteen Eighty-Four (1949) in the omnibus George Orwell (1980) Book Club Associates, pp. 847–849.
- ^ 1 2 R.M.W. (9 ביולי 1949). "A Vivid, Terrifying Story of What Could Be In 1984". Saskatoon Star-Phoenix. Saskatoon, Canada. p. 19. נבדק ב-2011-06-27.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Deutscher, Isaac (2003). The Prophet Outcast: Trotsky, 1929–1940 (reprint ed.). New York City: Verso. p. 261. ISBN 1-85984-451-0.
- ^ By M.S., The ironies of George Soros’s foundation leaving Budapest, האקונומיסט, 16 במאי 2018 (באנגלית)
- ^ Eva S. Balogh, George Soros and George Orwell’s Emmanuel Goldstein, Hungarian Spectrum, 2017-07-05 (באנגלית אמריקאית)