עין שבע
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מחוז, כפר, יישוב, כפר פלסטיני עקור, יישוב לשעבר  |
| מיקום | |
| מיקום |
מחוז הצפון |
| קואורדינטות | 32°52′25″N 35°32′56″E / 32.873658333333°N 35.548975°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   עין שבע | |
  | |
עין שבע, המכונה גם טבח'ה (Tabgha), היא בקעה המשתרעת בצפון-מערב הכנרת, סמוך לכפר נחום. שמה העברי "עין שבע" ניתן לה על שם שבעת המעיינות שנבעו בה בעבר, אך כיום נובעים במקום חמישה בלבד. השם היווני, אשר ממנו התגלגל השם "טבח'ה", נובע גם הוא מהקשר גאוגרפי זה (Heptapegon שמשמעותו "שבעה מעיינות" הפך ל-Tabego ולבסוף Tabgha).
עין שבע ידועה בזכות נס הלחם והדגים, המוזכר בברית החדשה ובו לפי המתואר הצליח ישו להזין 5,000 איש, בחמש כיכרות לחם ושני דגים.
אתרים חשובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום התרחשות הנס, הוקמה במאה ה-4 כנסיית הלחם והדגים. הכנסייה הורחבה אך חרבה בידי הפרסים בתחילת המאה השביעית, וכיום עומדת באתר כנסייה מודרנית אשר משחזרת את הכנסייה העתיקה. בשנת 1932 נחשפה במקום בזיליקה ביזנטית ובה רצפת פסיפס מרשימה המתוארכת לזמנה של המאה ה-5 לספירה.
כנסייה נוספת בעין שבע היא כנסיית הבכורה של פטרוס או "כנסיית ההבטחה". זוהי כנסייה פרנציסקנית, ולפי המסורת, במקום זה נגלה ישו לשליחים לאחר קומו מן המתים, סעד עימם, והעניק לפטרוס את הבכורה. הכנסייה הראשונה שניצבה במקום הוקמה במאה ה-4 על ידי פלוויה יוליה הלנה, אימו של הקיסר קונסטנטינוס, אך חרבה בימי הביניים[1]. הכנסייה הנוכחית הוקמה מאבני בזלת על ידי נזירים פרנציסקנים איטלקים אשר התיישבו במקום בשנת 1934. בעת ביקורו של האפיפיור פאולוס השישי בישראל בשנת 1964, פקד את הכנסייה והתפלל בה.
"עין איוב" הוא מעיין בבקעת טבח'ה, שיש הרואים בו מקום מקודש למוסלמים. על מקור מימי המעיין נבנתה בריכת אבן גדולה, שיש בה קומות וגרם מדרגות לולייני, ופתח ומבואה. המבנה מיוחס לתקופה הרומית, אך נראה שהוא מאוחר יותר, ובעיקרו שופץ במאה ה-18.
ב-1961 בנה האדריכל נחום זולוטוב את "בית תמרה" על שמה של תמרה כהן שגרה בטבחה בשנות ה-50 של המאה ה-20, וניסתה להקים חווה חקלאית באזור. כהן נפטרה מסרטן בגיל 33 קודם שהצליחה להקים את החווה, ואמה היא שהקימה את הבית וגרה בו עד 1982. מאז עמד הבית נטוש בצמוד לכביש 87.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מחקר היסטורי על אודות האכסניה פילגרהאוס בטבחה: חיים גורן, תולדות האכסניה הגרמנית-קתולית בטבחה 1889–1925, 1983 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גילי סופר, סובב כנרת: ישו זה כאן, באתר ynet, 10 בדצמבר 2004
- תמי עוז, קסם על חוף כנרת, באתר שמורות הטבע והגנים
- ספי בן-יוסף, חמאם איוב: בריאות לחופי הכנרת, באתר ynet, 15 בספטמבר 2005
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית והיסטורית על "בית תמרה" בטבחה, באתר 'חלון אחורי', 10 ביולי 2014
- מידע על אתר עין שבע, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- מידע על אתר עין שבע, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נירית שלו כליפא, אל גן נעול: סיורים במנזרי הארץ, הוצאת זמורה ביתן דביר, עמ' 209
| האתרים הנוצריים בצפון הכנרת | ||
|---|---|---|
|
