לדלג לתוכן

סריניוואסה רמנוג'אן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
סריניוואסה רמנוג'אן
ஸ்ரீனிவாஸ ராமானுஜன்
סריניוואסה רמנוג'אן
סריניוואסה רמנוג'אן
לידה 22 בדצמבר 1887
Erode, ממלכת מייסור, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1920 (בגיל 32)
קומבקונם, נשיאות מדרס, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים הודו, אנגליה
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט גודפרי הרולד הארדי, ג'ון אדנזור ליטלווד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • עמית טריניטי קולג' (13 באוקטובר 1918)
  • עמית החברה המלכותית (2 במאי 1918) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Janakiammal עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
ניתוח תורת המספרים, עיבוד נוסחאות המשתמשות בקבועים מתמטים כמו פאי, מספרים ראשוניים ופונקציית החלוקה.
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סרִינִיוַאסה אִִיאנגאַר רַמנוּג'אַן (ஸ்ரீனிவாஸ ஐயங்கார் ராமானுஜன்;‏ 22 בדצמבר 1887 - 26 באפריל 1920) היה מתמטיקאי הודי, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים, שחי בזמן השלטון הבריטי בהודו. על אף שלא עבר הכשרה פורמלית במתמטיקה עיונית, הוא תרם לאנליזה מתמטית, תורת המספרים, טורים, שברים משולבים, כולל פתרונות לבעיות שעד אז נחשבו לבלתי פתירות. בשנת 1913, לאחר חיפוש מתמטיקאים שיכירו בערך תגליותיו, התיידד עם המתמטיקאי הבריטי גודפרי הרולד הארדי. לאחר שהארדי זיהה את תגליותיו של רמנוג'אן, הוא ארגן את הגעתו לבריטניה. במהלך חייו הקצרים רמנוג'אן גילה באופן בלתי תלוי כ-3,900 תגליות מתמטיות, רובן זהויות ומשוואות[1].

רמנוג'אן נולד במשפחה ברהמנית־טמילית אדוקה, בעיר אירודו, בנשיאות מדראס שבדרום הודו. הוא התבלט במתמטיקה עוד מנעוריו. בגיל עשר זכה בציון הגבוה ביותר במחוז בבחינת המתמטיקה ונודע בזכרונו יוצא הדופן. בגיל 16 התגלגל לידיו הספר ״תוצאות יסודיות במתמטיקה עיונית״ מאת ג'ס קר, שהשפיע מאוד על עבודתו. בתיכון החל ללמוד לבדו ולחקור בעצמו (בעיקר מחקר על שערוך נומרי של קבוע אוילר ועל תכונות של מספרי ברנולי). על סמך הישגיו זכה במלגת לימודים במכללה, אך רמנוג'אן התעניין במתמטיקה בלבד, מה שהביא אותו להיכשל בשאר המקצועות. הוא עבר למדרס (צ'נאי), ניסה ללמוד במכללות שונות, סבל מבעיות בריאותיות והמשיך במחקרו העצמאי.

כמנהג המקום באותה עת, רמנוג'אן נישא בגיל 21 לג'אנאקי אמאל בת ה־10, שעברה לגור עמו כעבור שנתיים. רמנוג'אן התקיים מהוראת מתמטיקה והחל לפרסם ב-Journal of the Indian Mathematical Society. בעקבות מאמר מחקר מבריק משנת 1910 על מספרי ברנולי, הוא זכה בהכרה, ונודע כאשף מתמטי באזור מדרס. במרץ 1912, לאחר שבקשותיו למלגות נדחו, החל לעבוד כחשבונאי ("מחשב אנושי") בנמל מדרס. מעסיקו, החשבונאי הראשי, שהתעניין במתמטיקה אקדמית, הפך לתומך שלו במהלך חייו. בעקבות מכתב שכלל מספר תוצאות מפתיעות (לרבות חקר של בעיית ברוקר) ונשלח למתמטיקאי הבריטי גודפרי הרולד הארדי על ידי מהנדס בריטי שעבד בהודו, הארדי, שזיהה מיד את גאונותו יוצאת הדופן של רמנוג'אן, הפך למנחה שלו. כשנשאל הארדי על ידי פאול ארדש מה הייתה תרומתו החשובה ביותר למתמטיקה, ענה ללא היסוס "גילויו של רמנוג'אן". על אהבתו של רמנוג'אן למספרים הטבעיים ניתן ללמוד מהדברים שאמר עליו הארדי:

רמנוג'אן היה מסוגל לזכור את תכונותיהם הייחודיות של מספרים באופן ממש לא טבעי. ליטלווד אמר שכל מספר טבעי היה ידידו האישי של רמנוג'אן. אני זוכר שנסעתי לבקרו במיטת חוליו בפאטני; נסעתי במונית שמספרה 1729, והערתי שזה מספר משעמם למדי, ושאני מקווה שזה איננו סימן רע. 'לא', הוא ענה, 'זה מספר מעניין מאוד; זה המספר הקטן ביותר שניתן לבטאו כסכום של שתי חזקות שלישיות בשתי דרכים שונות', ואכן:

בגיל 26 רמנוג'אן הגיע לבריטניה בהזמנתו של הארדי וקיבל בה משרה אקדמית. הוא לא הסתגל לחיים בבריטניה וחווה משברים נפשיים רבים בעודו באנגליה ואף ניסה להתאבד על ידי עמידה במסלולה של רכבת נוסעת (הוא ניצל הודות לערנותו של אחד מעובדי הרכבת). הוא גם לא הסתגל להרגלים הנראים כמובנים מאליהם לאזרח מערבי, כגון נעילת נעליים, וכן למאכלים ולקוד ההתנהגות האירופאי. רמנוג'אן יצא לחופשה בהודו בעידודו של הארדי. אך כששב ממנה נפטר, ככל הנראה ממחלת מעיים, והוא בן 32.

רמנוג'אן עבד בעיקר בניתוח תורת המספרים והתפרסם בשל נוסחאות רבות המשתמשות בקבועים מתמטיים כגון פאי, מספרים ראשוניים ופונקציית החלוקה. לעיתים קרובות הוא קבע את נוסחאותיו ללא הוכחה, ורק מאוחר יותר הן הוכחו כנכונות על ידי מתמטיקאים אחרים. הוא היה גאון מתמטי, בעל חשיבה ויזואלית, אשר הגדיר בעיות מתמטיות ופתר אותן ללא כל שלבי ביניים, וללא שימוש בשיטות חשיבה סדרתיות וחלוקת בעיותיו לשלבים לוגיים נפרדים ופשוטים יותר.

אזכורים בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על סיפור חייו הופק בשנת 2015 הסרט הבריטי "האיש שידע אינסוף".

הוא מוזכר בסרט סיפורו של ויל האנטינג.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Berndt, Bruce C. (12 בדצמבר 1997). Ramanujan's Notebooks, Part 5. Springer Science & Business Media. pp. 4. ISBN 9780387949413. {{cite book}}: (עזרה)