ספר ירמיהו
 | |
| ירמיהו. ציור מעשה ידי איליה רפין גלריית טרטיאקוב, מוסקבה | |
| שפה |
עברית  |
|---|---|
| תקופת התרחשות | סוף ימי בית המקדש הראשון |
| סוגה |
ספרי נבואה |
| מספר פרקים | 52 |
| מספר פסוקים | 1,364 |
| סדרת ספרים | נביאים |
| הספר הקודם | ספר ישעיהו |
| הספר הבא | ספר יחזקאל |
| דמויות מרכזיות | ירמיהו הנביא |
| יצירות נגזרות |
מדרש אל יתהלל |
  | |
.jpg)
ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך. ספר זה עוסק כמעט כולו בנבואות חורבן, ובחלקו מובאים סיפורים מחייו של ירמיהו. תקופת ההתרחשות של הספר היא סוף ימי בית ראשון. ירמיהו הנביא, על פי הכתוב בספר, סבל רבות בשל זעם העם והמלך על נבואותיו והעביר ימים רבים בבית סוהר, אף על פי שהוא עצמו נעצב ביותר בשל נבואותיו והרבה לבקש רחמים על העם. כפי העולה מתוך הספר עצמו, נראה שכתבו ברוך בן נריה הסופר, מפיו של ירמיהו, ונראה כי הוא ערוך מגילות-מגילות. עם זאת, ייתכנו עריכות מאוחרות יותר, עד לתקופת חיתום המקרא.
מבנה הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר ירמיה בנוי מארבעה חלקים ראשיים:
- פרקים א'–כ"ו: נבואות פורענות.
- פרקים כ"ז–ל"ה: נבואות נחמה.
- פרקים ל"ו–מ"ה: סיפורים מחיי הנביא ירמיהו.
- פרקים מ"ו–נ"א: נבואות על עמים אחרים. פרק נ"ב מתאר את חורבן ירושלים, ובסיומו סיפור אחריתו של יהויכין המלך הגולה כדי לסיים את הספר בנחמה.
לשונו וסגנונו של ספר ירמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשונו של ספר ירמיה היא עברית מקראית קלאסית. פסוק אחד בלבד כתוב בשפה הארמית, שהיא ממאפייני הכתיבה המקראית בתקופת שלטון פרס.[1] בספר אין השפעות מהשפות פרסית ויוונית הידועות מספרים אחרים. כמו כן אין קרבה לשונית ללשון חז"ל, אשר מוכרת מספרי מקרא אחרים כקהלת. בספר לשונות המשותפים לשירה ולפרוזה ובין שני אלה יש הבחנה בספר. קיימת גם זיקה לספרות המזמורית ולסגנונו של ספרי דברים ונביאים ראשונים. כותרתו של ספר ירמיה, ארוכה יותר משאר ספרי הנביאים, ובניגוד לרוב ספרי נביאי הכתב הוא כולל מידע ביוגרפי על הנביא.[2] סגנונו של ספר ירמיה הוא בסוגות הספרותיות השונות הבאות לידי ביטוי בספר. מצויות בו נבואות תוכחה ונבואות נחמה. פרקים רבים מהספר מנוסחים בנוסח סיפורי ולא כנבואה.[3] הנבואה על החורבן היא עיקרו של ספר ירמיה והיא תמצית פעילותו של ירמיהו בשדה הפוליטי.[4]
יסודות ביוגרפיים בספר ירמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשאר ספרי הנבואה כורך מחבר הספר את פועלו של הנביא בימיו של מלך בו פעל. הקישור לפועלו של הנביא נמצא בדרך כלל בכותרת הספר. לא כך בספר ירמיהו.[דרושה הבהרה] הפרק האחרון, פרק נ"ב בספר ירמיהו מספר את הסיפור המוזכר בספר מלכים ב' פרק כ"ה. ייתכן כי המחבר המקראי היה מעוניין לקשור את שני הפרקים יחדיו ולענות על השאלה מדוע נעדר שמו של ירמיה מספר מלכים.[5]
חיבור ספר ירמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על-פי מסורת חז"ל את הספר כתב ירמיהו בעצמו.[6]
בספרות המחקרית קיימות כמה גישות לעניין חיבורו ועריכתו של ספר ירמיהו. את הגישה המדגישה את אחדותו של הספר הוביל חוקר המקרא יחזקאל קויפמן. לשיטתו לספר ירמיה יש שני מחברים, ירמיהו וברוך בן נריה סופרו. יוצא מן הכלל בספר הוא פרק נ"ב, אשר נכתב במכוון על ידי סופר אחר.[7] חוקרים אחרים שוללים את אחדותו של הספר. לפי גישה זו, הספר חובר על ידי כמה מחברים ומהדורתו האחרונה נתגבשה לאחר מותו של הנביא. יש הסוברים כי החומר הכתוב הוא יצירתו של ברוך בן נריה בו מסופרים תולדותיו של הנביא ירמיה.[8] כמו כן יש הסוברים כי ספר ירמיה סודר בידי תלמידי הנביא ואלה סידרו אותו בסידור המיוחד לו, ולאחר מכן אלה אשר קיבצו את ספרי הנבואה וסידרו את הספר לפי הדגם אחיד, אשר מיוחד גם לספרים אחרים.[9] דעות החוקרים חלוקות אם נבואות הנחמה הן פרי יצירתו של ירמיה או של מחברים אחרים אשר כתבו ברוח מורשתו הרוחנית.[10]
תרגום השבעים לספר ירמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התרגום היווני לספר ירמיה, הלא הוא תרגום השבעים שונה באופן מהותי מנוסח המסורה לספר ירמיה. תרגום השבעים לספר ירמיה קצר בששית מנוסח המסורה לספר ירמיה. בנוסף, סידורו של תרגום השבעים לספר ירמיה שונה מסידורו בנוסח המסורה. הוויכוח העיקרי במחקר הוא מה הנוסח העברי המקורי או הקדום של ספר ירמיה: האם נוסח השבעים הוא נוסח קדום, ואילו נוסח המסורה הוסיף על נוסח השבעים הקדום, או שמא נוסח המסורה הוא הנוסח הקדום יותר, ואילו נוסח השבעים קיצר. יש הסוברים כי השוני בתרגום בין שני חלקיו הוא כי החלק הראשון מכיל את הנוסח הראשוני וחלקו השני תורגם ועובד מאוחר יותר. ייתכן כי שני חלקי המגילות אוחדו לספר אחד.[11] לדעת חוקר המקרא אלכסנדר רופא, תרגום השבעים מעיד על עריכה מאוחרת, שנעשתה בספר אך לא מופיעה בנוסח המסורה. לשיטתו מכאן נובע ההבדל בין נוסח המקרא לתרגום השבעים לספר ירמיה.[12] אב הכנסייה אוריגנס, באיגרת אל אפריקנוס עומד על כמה הבדלים בכך שתרגום השבעים מחסיר פרטים מנוסח המסורה, סידורו של תרגום השבעים אחר מנוסח המסורה. לדוגמה, סדר הפסוקים בפרק י' שונה בשני הנוסחים. שינוי מהותי קיים גם בסופו של ספר ירמיה, נבואות על הגויים (פרקים מ"ו–נ"א) נמצאות בסוף הספר ואילו בנוסח תרגום השבעים הן נמצאות באמצעו.[11] סיומות הפרקים כִּי-סָרָה דִבַּרְתָּ אֶל-ה' בפרק כ"ח ובפרק כ"ט כִּי-סָרָה דִבֶּר, עַל-ה', אינן נמצאות בתרגום ולכן יש הסוברים כי התרגום מייצג את מהדורתו העתיקה של הספר ונוסח המסורה הוא מהדורה מעודכנת יותר.[13]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשנות ומחקר לאורך הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאיר הופמן (עורך), ספר ירמיה, מתוך סדרת עולם התנ"ך, הוצאת "דברי הימים", תל אביב, 2002. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- מנחם בולה, ספר ירמיה, מתוך סדרת דעת מקרא, מוסד הרב קוק, ירושלים.
- יאיר הופמן, ירמיה א—כה; ירמיה כו—נב (מקרא לישראל; תל אביב: עם עובד, תשס"א). גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- מיכאל אביעוז, נבואתו של ירמיהו, ספריית האוניברסיטה המשודרת, תל אביב 2005
- John Bright, Jeremiah (AB; Garden City, New York, 1965).
- Robert P. Carroll, Jeremiah (OTL; Philadelphia, 1986).
- Jack R. Lundbom, Jeremiah 1–20, Jeremiah 21–36, Jeremiah 37–52 (AB; New York, vol. 1 1999, vol.2, 3, 2004).
- William McKane, Jeremiah (ICC; Edinburgh, vol. 1 1986; vol. 2 1996).
- William Holladay, Jeremiah (Hermeneia; Philadelphia, vol. 1 1986, vol. 2 1989).
- Allen, Leslie C. (2008). Jeremiah: A Commentary. Westminster John Knox Press. ISBN 9780664222239.
- Bandstra, Barry L. (2004). Reading the Old Testament: an introduction to the Hebrew Bible. Wadsworth. ISBN 9780495391050.
- Biddle, Mark E. (2007). "Jeremiah". In Coogan, Michael D.; Brettler, Mark Zvi; Newsom, Carol Ann (eds.). The New Oxford Annotated Bible with the Apocryphal/Deuterocanonical Books: New Revised Standard Version. Oxford University Press. ISBN 9780199743919.
- Blenkinsopp, Joseph (1996). A history of prophecy in Israel. Westminster John Knox Press. ISBN 9780664256395.
- Brettler, Marc Zvi (2010). How to read the Bible. Jewish Publication Society. ISBN 978-0-8276-0775-0.
- Brueggemann, Walter (2002). Reverberations of faith: a theological handbook of Old Testament themes. Westminster John Knox. ISBN 9780664222314.
- Coogan, Michael D. (2008). A Brief Introduction to the Old Testament: The Hebrew Bible in Its Context. Oxford University Press. ISBN 9780195332728.
- Davidson, Robert (1993). "Jeremiah, Book of". In Metzger, Bruce M.; Coogan, Michael D. (eds.). The Oxford Companion to the Bible. Oxford University Press. ISBN 9780199743919.
- Diamond, A. R. Pete (2003). "Jeremiah". In Dunn, James D. G.; Rogerson, John William (eds.). Eerdmans Commentary on the Bible. Eerdmans. ISBN 9780802837110.
- Friebel, Kelvin G. (1999). Jeremiah's and Ezekiel's Sign-Acts: Rhetorical Nonverbal Communication. Continuum. ISBN 9781850759195.
- Knight, Douglas A. (1995). "Deuteronomy and the Deuteronomists". In Mays, James Luther; Petersen, David L.; Richards, Harold (eds.). Old Testament Interpretation. T&T Clark. ISBN 9780567292896.
- Kugler, Robert; Hartin, Patrick (2009). The Old Testament between theology and history: a critical survey. Eerdmans. ISBN 9780802846365.
- Perdue, Leo G. (2006). "Jeremiah". In Attridge, Harold W. (ed.). HarperCollins Study Bible. HarperCollins.
- Redditt, Paul L. (2008). Introduction to the Prophets. Eerdmans. ISBN 9780802828965.
- Sweeney, Marvin A. (2010). The Prophetic Literature. Abingdon Press.
- Sweeney, Marvin A. (1998). "The Latter Prophets". In Steven L. McKenzie, Matt Patrick Graham (ed.). The Hebrew Bible today: an introduction to critical issues. Westminster John Knox Press. ISBN 9780664256524.
- Williamson, H. G. M. (2009). "Do We Need A New Bible? Reflections on the Proposed Oxford Hebrew Bible". Biblia. BSW. 90: 168.
עיונים בספר ובנושאים מתוכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנימין לאו, ירמיהו: גורלו של חוזה, משכל (ידיעות ספרים), 2010. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- רוני גולדשטיין, חיי ירמיהו: גלגולי המסורת על נביא החורבן עד שלהי התקופה המקראית, מוסד ביאליק, ירושלים, 2013. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- מנחם הרן, האסופה המקראית: תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים – האסופה המקראית – חלק ג, מוסד ביאליק האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים, 2008. עמ' 27–102. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- גרשון ברין, מחקרים בספרות הנבואה הקלאסית, מוסד ביאליק, ירושלים, 2006. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- יהודה לנדי, ואלה דברי ירמיהו, סקירה היסטורית, גאוגרפית וארכאולוגית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר ירמיהו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- ספר ירמיהו, באתר ויקיטקסט
- ספר ירמיהו, באתר מקראות גדולות הכתר
- ספר ירמיהו, באתר "תורת אמת"
- ספר ירמיהו, באתר מכון ממרא
- ספר ירמיהו באתר 929 - תנ"ך ביחד
- חיים גבריהו, והלא שני ספרים כתב ירמיהו, אימתי נתקדש ספר ירמיהו, קולופונים בספר ירמיהו, בתוך: זר לגבורות: קובץ מחקרים במקרא, בידיעת הארץ, בלשון ובספרות תלמודית, (עורך: בן ציון לוריא), הוצאת קריית ספר, תשל"ג.
- רשימת מאמרים על ספר ירמיהו באתר רמב"י
- לחנים למילים מתוך ספר ירמיהו באתר הזמנה לפיוט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר ירמיהו, פרק י', פסוק י"א
- ^ מארק צבי ברטלר, כיצד לקרוא את התנ"ך, תל אביב, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 197–198.
- ^ גרשון ברין, מחקרים בספרות הנבואה הקלאסית, ירושלים, מוסד ביאליק, 2006, עמ' 163.
- ^ צבי אדר, הערכים החינוכיים של התנ"ך, ירושלים, מ. ניומן, תשכ"ט, עמ' 135.
- ^ יאיר זקוביץ, צבת בצבת עשויה: מה בין מדרש פנים – מקראי למדרש חוץ – מקראי, תל אביב, עם עובד, 2009, עמ' 35.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד א'
- ^ יחזקאל קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, כרך ז', ירושלים, מאגנס, תש"ז, עמ' 409–410.
- ^ גרשון ברין, מחקרים בספרות הנבואה הקלאסית, ירושלים, מוסד ביאליק, 2006, עמ' 163.
- ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספרות הנבואה, ירושלים, אקדמון, התשנ"ב, עמ' 38.
- ^ זאב ויסמן, מושיעים ונביאים: שני פניה של הכריזמה במקרא, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 163.
- ^ 1 2 עמנואל טוב, עולם התנ"ך: ירמיה, תל אביב, דוידזון עתי, עמ' 19.
- ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספרות הנבואה, ירושלים, אקדמון, התשנ"ב, עמ' 38.
- ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספר דברים, ירושלים, אקדמון, התשמ"ח, עמ' 308.
| ספרי התנ"ך | ||
|---|---|---|
| תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | .jpg)
|
| נביאים | יהושע • שופטים • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל •
תרי עשר (הושע ⁃ יואל ⁃ עמוס ⁃ עובדיה ⁃ יונה ⁃ מיכה ⁃ נחום ⁃ חבקוק ⁃ צפניה ⁃ חגי ⁃ זכריה ⁃ מלאכי) | |
| כתובים | תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר • דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים (א' וב') | |
| ספרי הברית הישנה | ||
|---|---|---|
| החומש | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | 
|
| ספרות ההיסטוריה | יהושע • שופטים • רות • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • דברי הימים (א' וב') • עזרא החיצוני2 • עזרא • נחמיה • טוביה1 • יהודית1 • אסתר • ספר מקבים: א'1, ב'1, ג'2, ד'2 | |
| ספרות החכמה | איוב • תהילים • ספר האודות (אנ')2 • משלי • קהלת • שיר השירים • חכמת שלמה1 • משלי בן סירא1 | |
| נביאים גדולים | ישעיה • ירמיה • איכה • ברוך1 • איגרת ירמיהו2 • יחזקאל • דניאל | |
| נביאים קטנים | הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • חגי • צפניה • זכריה • מלאכי | |
| 1 מצוי בקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אך לא בקאנון הפרוטסטנטי. 2 מצוי רק בקאנון האורתודוקסי. | ||