לדלג לתוכן

סילביה פוטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סילביה פוטי
Silvia Foti
סילביה פוטי
סילביה פוטי
סילביה פוטי
לידה 3 בספטמבר 1961 (בת 63)
שיקגו, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ארצות הברית
עיסוק סופרת
מקום לימודים אוניברסיטת נורת'ווסטרן, National Louis University, אוניברסיטת MSU עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית
נושאי כתיבה סיפורת ומאמרים וספרי עיון
יצירות בולטות "נכדתו של נאצי (אנ')

https://silviafoti.com/

"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סילביה פוטיליטאית: Silvia Kučėnaitė Foti); נולדה ב-3 בספטמבר 1961 היא סופרת, עיתונאית ומורה אמריקאית. ספרה "נכדתו של נאצי" המתאר את עלילות חייו של יונאס נורייקה (אנ'), סבה, עורר סערה בדעת הקהל בליטא.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילביה נולדה בצד הדרומי של שיקגו בשכונה שכונתה "ליטה הקטנה"[1] מכיוון שהייתה מאוכלסת ברובה ממהגרים מליטא. אביה היה John Casimir Kucenas ואמה Dalia Maria (Noreika) Kucenas שהייתה בתו של יונאס נורייקה מי שנחשב לגיבור מלחמה בעיני בני עמו[2]. סילביה דיברה ליטאית בבית, היא הייתה חברה בכמה ארגוני נוער, תנועת נוער, למדה בבית ספר ליטאי בשבת והשתתפה במחנות קיץ של הקהילה. סילביה נהנתה בצעירותה מיחס אוהד בקרב הקהילה מכיוון שהייתה נכדתו של יונאס נורייקה, שנחשב לגיבור לאומי בליטא, שעל שמו נקראו בתי ספר ורחובות ולוח להנצחתו תלוי בעיר הבירה של ליטא. לסילביה פוטי שני ילדים. ב-2015 נפטרה בתה בת ה-21 ממנת יתר של סמים.

לאחר שקיבלה תואר שני בעיתונאות מ-אוניברסיטת נורת'ווסטרן (אנ') עברה פוטי לבואנוס איירס, שם עבדה עיתונאית עצמאית עבור הבואנוס איירס הראלד (אנ') וגרה עם דודתה, אחותו של יונאס נורייקה, שממנה שמעה ותיעדה רבות על נורייקה. לאחר חזרתה לשיקגו, היא החלה בקריירה רחבה בעיתונאות, בתחילה כעורכת הירחון של האקדמיה לרפואת שיניים (אנ')[3] ואחר כך כעיתונאית וכותבת תוכן עצמאית. היא פרסמה שני ספרי רומן מיסטורי.[4] [5] וזכרתה על אחד מהם בפרס לוואי.[6] לאחר קבלת תואר שני בחינוך, היא החלה בקריירה בהוראה אך לא פסקה מלכתוב וללמוד (תואר שני בכתיבת ספרי עיון).

מחקר על יונאס נרייקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוח זיכרון לכבוד יונאס ניורקה באקדמיה למדעים בוילנה

אמה של סילביה, דליה מריה, שלמדה לדוקטורט בספרות אספה חומר רב על אביה, יונאס נורייקה, שנחשב בליטא כגנרל הרואי (הידוע בכינויו "גנרל סופה"(אנ')) ולגיבור במלחמתם נגד הסובייטים, והתכוונה לפרסם את ההיסטוריה שלו בספר. אך מחלה מנעה ממנה להגשים את הדבר. היא ביקשה באחרית ימיה מבתה סילביה שתמשיך ותשלים את הפרויקט. סבתה של סילביה, אלמנתו של יונאס נורייקה, הפצירה בנכדתה ל"תת להיסטוריה לנוח במקומה"[2] ולא לחקור אותה. בשנת 2000 השתתף ויטאוטאס לנדסברגיס (אנ') ראש הפרלמנט הראשון של ליטא לאחר סיום השלטון הסובייטי ב-1989, בהלוויה של אלמנתו של יונאס נורייקה בוילנה.[7]

School at Šukioniai, named for Jonas Noreika

פוטי, שגדלה על אגדות הגבורה של נורייקה שהובילו לכבוד בקהילה הליטאית בש��קגו, מצאה עדויות מטרידות לאנטישמיות. בביקור עם אחיה בליטא בשנת 2000, היא ביקרה בבית ספר על שם נורייקה בעיר הולדתו סוקיאונאי(אנ') . מנהל הבית-ספר אמר לפוטי שהוא "ספג עגמת נפש רבה מהיהודים" על היות המוסד של שמו "רוצח ��הודים", אבל זה "הכל שקרים ותעמולה סובייטית".[7][8] אז נודע לה על חוברת משנת 1933 שחיבר נורייקה שפירטה את משנתו האנטישמית וקריאתו לחרם על היהודים.[1] התגובה הראשונה של פוטי הייתה הלם והכחשה, וכפי שאמרה בראיון "בהתחלה חשבתי שזו תעמולה רוסית, אך העדויות המשיכו להצטבר"

בביקור בליטא ב-2013 היא נפגשה עם מנהל המרכז הליטאי לחקר רצח העם וההתנגדות (אנ') ושאלה אותו לגבי נורייקה, בתפקידו כמפקד המחוז, וחתימתו על צווים לאיסוף יהודים והעברתם לגטאות. לדברי פוטי, תגובת המנהל הייתה "קשה פסיכולוגית להבין מה נורייקה חשב והרגיש בזמן שהוא חתם על הצווים הללו". היא התייעצה עם סאוליוס סוזידליס,[9] ש"הזהיר אותה בעקיפין מפני מה שהיא עלולה לגלות".[2] ביחד עם חוקר השואה הליטאי סיימון דובידוויציוס (אנ') פוטי התחקתה על דרכו של נורייקה וגילתה ששיתוף הפעולה עם הנאצים בזמן המלחמה, של נורייקה ורבים אחרים, היה סוג של סוד גלוי.[1]

בליטא נפגשה פוטי עם אחת מדודותיה שסיפרה לה שנורייקה גר בבית בעיר פלונגה ש"הפך לפתע פנוי". בחקירה אמרה הדודה כי "היהודים נעלמו, אז הבית הפך להיות פנוי", וכשנשאלה על אחריותו של נורייקה אמרה "אולי לא הייתה לו ברירה". עם זאת, בעיני פוטי האמת הנוראה הייתה ברורה מאליה.[2][10]

שואת יהודי ליטא[11] הייתה מהאסונות הגדולים והאכזריים ביותר בזמן מלחמת העולם השנייה. לפני המלחמה חיו בליטא כ-220,000 יהודים ואחריה נותרו בחיים רק כ-8,000. רוב רובם של היהודים נרצחו באכזריות בירי לתוך בורות ענקיים, ממש קרוב למקום מגוריהם, ביוזמה ובביצוע של שכניהם הליטאים. יונאס נורייקה היה מנהיג הפרטיזנים הליטאים (אנ') במחוז טלז ובתפקידו זה נתן את הפקודה לרצח 1800 יהודי פלונגה. לאחר מכן מונה נורייקה למושל מחוז שיאוליאי והוא שחתם והורה על העברת כל יהודי המחוז לגטאות והחרמת כל רכושם.[12] רק בעשור האחרון, ובעיקר בגלל ניסיונות ההדחקה והכחשה של השלטון הליטאי שקם לאחר נפילת הגוש הסובייטי ב-1989, מנסים גורמים רבים להיות לקול עבור רבבות הקורבנות שעונו, נשדדו ונרצחו, זמן רב לפני הפתרון הסופי של המשטר הנאצי.[13][14][15] [16]

מדוכדכת ממה שגילתה, הפסיקה סילביה לעבוד על כתב היד שלה ואפילו שקלה לשרוף ולהשמיד אותו. אולם בזמן שלמדה לתואר ספרות עיון יצירתית דחקו בה המורים לסיים את הספר, תוך התמקדות באחריותו של נורייקה. ב-2018 היא פרסמה ב-salon.com כתבה על תגליותיה, שזכתה להחשב כאחת היצירות הטובות ביותר של השנה.[17]

בהתבסס על המחקר שלה, כתבה פוטי תצהיר לתמיכה בתביעה של גרנט גוצ'ין (Grant Gochin) [18] נגד המרכז הליטאי לחקר רצח עם והתנגדות. התביעה דרשה שלילת תעודת ההתנהגות הטובה במהלך המלחמה, שהונפקה על ידי המרכז.[2] גוצ'ין שיבח את פוטי ואמר "יושרה מחזיר לי את האמונה באנושות. אני מקווה שיום אחד, ליטא תצליח להכיר בה כגיבורה ליטאית אמיתית".[19][8]

ב-2018 הוציאה סילביה את ספרה "נכדתו של נאצי"[20] שגרם לתהודה רבה בקרב הקהילה הליטאית בארצות הברית ובליטא.[21] בווילנה בירת ליטא נותץ לוח הזיכרון לכבודו של נורייקה (והותקן בחזרה כחודש אחרי כן).[22] הספר גם גרם לשוק אפילו בעיירת הולדתו של נורייקה, סוקיאונאי (אנ')[23]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 My Lithuanian wartime grandfather was a hero, a collaborator and a murderer, The Jewish Chronicle, 2 December 2018
  2. ^ 1 2 3 4 5 She thought her grandfather was a Lithuanian hero. Research leads her to ask, was he a patriot or a Nazi?, Chicago Tribune, Ron Grossman, 14 January 2019
  3. ^ Silvia Foti, prabook.com (ב־)
  4. ^ [1]
  5. ^ [2]
  6. ^ http://awards.omnimystery.com/mystery-awards-loveys.html
  7. ^ 1 2 After US teacher exposes her grandfather as Nazi collaborator, Lithuania listens, Times of Israel, Cnaan Lipshiz, 6 October 2018
  8. ^ 1 2 [https://www.timesofisrael.com/war-hero-or-nazi-collaborator-family-partners-with-victims-kin-to-expose-truth/
  9. ^ Mindaugas Jackevicius, Professor on Jewish massacre participants in Lithuania: it was not just a handful of degenerates, but also part of the intelligentsia, the Lithuania Tribune, ‏2017-11-28 (באנגלית בריטית)
  10. ^ תמיר הוד, 'נכדתו של נאצי': על הלבנת העבר האפל בליטא, באתר ynet, 14 במרץ 2021
  11. ^ אנטישמיות והכחשת שואה – איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל
  12. ^ יהודי מולטאי – הפצע שליטא מתקשה להחלים ממנו, באתר מגפון ניוז Megafon News, ‏2019-10-21
  13. ^ https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201155.pdf
  14. ^ המלחמה ורצח יהודי ליטא, באתר lib.cet.ac.il
  15. ^ רצח יהודי המדינות הבלטיות, באתר www.yadvashem.org
  16. ^ https://www.ybook.co.il/book/7199/מסע-עם-האויב
  17. ^ Silvia Foti, Best of 2018: My grandfather wasn't a Nazi-fighting war hero — he was a brutal collaborator, Salon, ‏2018-12-30 (באנגלית)
  18. ^ רוברט פילפוט, הגיבור הלאומי של ליטא מואשם ברצח אלפי יהודים, באתר זמן ישראל, 6 ביולי 2019
  19. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, 70 שנה אחרי מותו, נכדתו של גיבור ליטאי מאשימה אותו ברצח המונים בשואה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2019
  20. ^ https://www.amazon.co.uk/Nazis-Granddaughter-Discovered-Grandfather-Criminal/dp/1684511089
  21. ^ JTA, Jewish groups in Lithuania say national hero killed Jews, should not be honored, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  22. ^ JTA, Vilnius removes plaque honoring alleged Nazi collaborator, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  23. ^ Higgins, Andrew (2018-09-11). "Nazi Collaborator or National Hero? A Test for Lithuania". The New York Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-01-27.