סיד

ערך זה עוסק בתרכובת כימית. אם התכוונתם לתואר כבוד באסלאם, ראו סייד.

סיד

ייצוג של המבנה הגבישי של סיד. באדום - אטומי סידן, בלבן - חמצן
שם סיסטמטי	סידן חמצני
כתיב כימי	CaO
מסה מולרית	56.077 גרם/מול
מראה	אבקה לבנה עם זיקה לגוון צהוב בהיר
מספר CAS	1305-78-8
צפיפות	3.35 g/cm3 גרם/סמ"ק
מצב צבירה	מוצק
מסיסות	מסיס במים, גליצרול, חומצות, תמיסת סוכר
טמפרטורת היתוך	2,572 °C 2845.15 K
טמפרטורת רתיחה	2,850 °C 3123.15 K
בסיסיות	12.8 ‏pKb
אנתלפיית התהוות סטנדרטית	−635.09 קילוג'ול למול
NFPA 704	0 W 3 2

סִיד (באנגלית: calcium oxide; בכתיב כימי: CaO) הוא תרכובת המכילה סידן (Ca) וחמצן (O). סימנו הכימי הוא CaO ומסתו המולקולרית היא 56.0774 amu. צבעו לבן. הסידן מותך בטמפרטורה 2,572 °C ומורתח ב-2,850 מעלות °C. בטמפרטורת החדר הסיד הוא גבישי, מְאַכֵּל ואלקלי.

הסיד הופרד לראשונה מתערובת בשנת 1808, על ידי אלקטרוליזה של סידן וכספית חמצנית.

הסיד מופק על ידי שרפה של אבן גיר תוך פליטת פחמן דו-חמצני ${\displaystyle {\ce {CaCO_3 -> CaO + CO_2}}}$ האבקה מופקת מטחינת תוצרי השרפה הנקראים "רגבים".^[1] אבקת הסיד מכונה גם בשם "סיד חי".

במגע של אבקת סיד עם מים תתרחש תגובה אקסותרמית, המפיקה חום גבוה, ונוצר סידן הידרוקסידי - משחה רכה המכונה מימת הסידן או סיד כבוי ₂(Ca(OH.

${\displaystyle {\ce {CaO + H2O -> Ca(OH)_2}}\qquad \Delta H=-63.7\mathrm {kJ/mol} }$

במגע עם האטמוספירה מתחברת מימת הסידן עם פחמן דו-חמצני ולמעשה חוזרת להרכב המקורי של אבן הגיר CaCO₃.

התגובה הכימית של הסיד עם המים היא מקור סכנת הכוויות של רקמה חיה עם הסיד.

זו הסיבה שהסיד מכונה "חומר מליטה אווירי" או "סיד אווירי", כיוון שהוא מתקשה במגע עם האוויר.

מלט הסיד הוא תערובת הסיד הכבוי ואגרגטים, בייחוד אגרגטים דקים כגון חול ים או חול מחצבה. מלט הסיד הוא אחד מחומרי המליטה הראשונים בהם בוצעו עבודות בנייה בתרבות האנושית ונעשה בו שימוש כבר בעת העתיקה.

החיסרון העיקרי שלו מול חומרי מליטה מודרניים כגון צמנט פורטלנד הוא בזמן התקשותו הממושך. ההתחזקות הממושכת של מלט הסיד נובעת מהעובדה שלהתחזקות הסיד דרוש מגע עם האוויר וכאשר מלט הסיד מבוצע בשכבה עבה, הרי החלקים החיצוניים של העיסה נאטמים ומונעים מעבר אוויר אל החלקים הפנימיים.

• השימוש הידוע הראשון לסיד הוא אטימת בורות מים. מכאן גם נובעת האימרה שמקורה במסכת אבות, "בור סוּד [=מסויד] שאינו מאבד טיפה".
• בימי קדם עשו שימוש קוסמטי בסיד. בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, פ:) מסופר על רב ביבי שסך את ביתו בסיד כדי ליפותה, ועל תגובתו של רב נחמן שביתו שלו נאה מספיק ואינה צריכה טיפול שכזה.
• לסיד חי (Quicklime) מיוחס שימוש במתכון הסודי להכנת האש היוונית ככל הנראה ליצירת ההתלקחות הראשונית באמצעות חשיפתו למים, המעלה את הטמפרטורה שלו מעל 150 מעלות צלזיוס.
• בתקופה העות'מאנית הוקמו כבשני סיד בארץ ישראל לשרפה של אבני גיר במשך כמה ימים לצורך ייצור סיד לציפוי קירות.
• שימוש נוסף כנשק תועד כאשר אחד ממצביאיו של המלך הנרי השלישי פיזר סיד חי על צי צרפתי פולש ועיוור את המתקיפים.
• כיום השימוש העיקרי של הסיד הוא שימוש של בנייה וצביעה. עקב צבעו הלבן של הסיד הוא משמש כצבע לבן שכיח בעולם הבניה.
• הסיד משמש גם כחומר גלם למלט וטיח.
• לסיד שימושים רבים בתעשיות כימיות.
• סיד משמש לתאורה על ידי פנסי סיד^[2].
• הבסיס ליצירת אור דרומנד, המכונה אור סיד^[2].

כבשן סיד

• חומרי מליטה- י. סורוקה הוצאת "מכלול"

מדיה וקבצים בנושא סיד בוויקישיתוף