נפוליאון (מטבע)
 | |
| זוג מטבעות נפוליאון מ-1803 | |
| משתמשים |
אירופה, למעט גרמניה והממלכה המאוחדת.  האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| כינוי |
נפוליאון זהב לירה פרנצויז (בא"י) |
| מטבעות ושטרות | |
| מטבעות בשימוש | 5, 10, 20, 40, 50, 100 |
נפוליאון זהב הוא הכינוי הנפוץ למטבע זהב צרפתי שהיה בשימוש במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. המטבעות הוטבעו במספר הזדמנויות בערכים של 5, 10, 20, 40, 50 ו-100 פרנק. במקור, הוטבעו המטבעות בערכים של 20 ו- 40 פרנק, אולם המטבע של 40 פרנק לא זכה לפופולריות והמטבע הנפוץ ביותר היה של 20 פרנק, ועל פי רוב המונח התייחס אליו.
המטבע נטבע בתקופת שלטונו של נפוליאון בונפרטה. המטבע אושר לראשונה על ידי נפוליאון בפקודה מוניטרית ביום 28 במרץ 1803. קוטרו היה 21 מ"מ ומשקלו 6.45 גרם, מתוכם 90% זהב טהור (כ-5.8 גרם). על צידו האחד הוטבעה דמותו של נפוליאון, בלווית הכיתוב "נפוליאון-קונסול ראשון" או "נפוליאון-קיסר" (תלוי במועד ההטבעה) ועל צדו השני ערכו הנקוב - 20 פרנק בלווית הכיתוב "הרפובליקה הצרפתית" או (אחרי 1809) "האימפריה הצרפתית".
המטבע היה בשימוש לאורך כל המאה ה-19 וכן בראשית המאה ה-20. היסטורית, הוכיח עצמו המטבע כאחד ממטבעות הזהב היותר עמידים לכוחות הכלכליים ושמר על ערכו גם לנוכח משברים פיננסיים, כשגם שנים רבות לאחר הפסקת השימוש בו משבר סואץ אשר החליש את יתר מטבעות הזהב לא פגע בערכו.
במהלך השנים הוטבעו "נפוליאונים" גם במטבעות מקומיות במקומות שונים שהיו תחת שלטון האימפריה הצרפתית, כאיטליה (בג'נובה, טורינו ורומא), הולנד (באוטרכט), ושווייץ (ז'נבה).
המטבע הפך לדגם לכל המטבעות של האיחוד המוניטרי הלטיני שהיו במחזור בכל רחבי אירופה עד שנת 1914. כך נטבעו ביוון מטבעות זהים בערך 20 דרכמות, 20 פרנק בשווייץ, 20 פרנק בבלגיה, 20 פזטות בספרד, ו-20 לירטות באיטליה. על המטבעות הופיעו כתובות שונות ודמויות שונות, בהתאם לנסיבות הפוליטיות המשתנות, אך לאורך כל התקופה נחשבו מטבעות אלו לשווים בערכם ולהילך חוקי בכל רחבי אירופה למעט גרמניה והממלכה המאוחדת.
המטבע היה בשימוש גם ברחבי האימפריה העות'מאנית ובפרט בארץ ישראל.
