לדלג לתוכן

ננפו וואנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ננפו וואנג
王男栿
לידה 1985 (בת 39 בערך)
ג'יאנגשי, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
https://hooligansparrow.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ננפו וואנגסינית: 王男栿; באנגלית: Nanfu Wang) (נולדה ב-1985) היא במאית קולנוע דוקומנטרי אמריקאית ילידת סין. סרטיה, שזכו להצלחה רבה ברחבי העולם, עוסקים בנושאים חברתיים שונים הנוגעים רבות לחיים בסין. הקרנת הבכורה של סרטה הראשון "חוליגנית" (Hooligan Sparrow) התקיימה בפסטיבל הסרטים סאנדנס ב-2016. בשנת 2017 נכלל הסרט ברשימה המצומצמת של הסרטים המועמדים לפרס האוסקר בקטגוריית הדוקומנטרי הטוב ביותר באורך מלא[1]. סרטה השני "I Am Another You" הוקרן בשנת 2017 בפסטיבל הסרטים SXSW וזכה בשני פרסים מיוחדים מטעם חבר השופטים. סרטה השלישי "אומת הילד היחיד"(אנ') זכה בשנת 2019 בפרס חבר השופטים לסרט דוקומנטרי באורך מלא בפסטיבל הסרטים סאנדנס. בשנת 2021 זכתה וואנג בפרס ליוצרת המבטיחה בתחום הקולנוע מטעם קרן וילצ'ק[2].

וואנג נולדה בכפר חקלאי קטן במחוז ג'יאנגשי בסין. הוריה העניקו לה את השם "ננפו". במנדרינית, פירוש המילה נן (男) הוא גבר, ו-"פו" (栿) פירושו עמוד תווך. השם נבחר מתוך תקווה שהילדה תגדל ותהיה חזקה כמו גבר. כשהייתה בת 12 מת אביה בגיל 33. בעקבות מותו היא נאלצה לעזוב את בית הספר ולצאת לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה.

למשפחתה של וואנג לא היו האמצעים לשלוח אותה לבית ספר תיכון. במקום זאת היא נרשמה לבית ספר מקצועי ולבסוף החלה לעבוד כמורה בבית ספר יסודי.

כשבאמתחתה מספר שנות ניסיון בעבודה, למדה וואנג ספרות אנגלית בתוכנית ללימודי מבוגרים באוניברסיטה מקומית והשלימה לימודי תואר ראשון בתקשורת. לאחר מכן עשתה תואר שני באנגלית ובספרות אנגלית באוניברסיטת שנגחאי שהעניקה לה מלגה מלאה. בהמשך החלה להתעניין בקולנוע וחזרה לאוניברסיטה כדי ללמוד את הנושא. וואנג למדה תקשורת באוניברסיטת אוהיו והיא בעלת תואר שני בקולנוע דוקומנטרי מבית הספר לעיתונאות של אוניברסיטת ניו יורק.

"חוליגנית" (Hooligan Sparrow) (2016) הוא סרטה הדוקומנטרי הראשון באורך מלא. הוא מתחקה אחר סיפורם של פעילי זכויות אדם הנלחמים כדי להביא לדין עובדי ציבור שנטען כי תקפו מינית כמה ילדות צעירות. בתגובה לניסיונותיה לתעד את עבודת הפעילים, במהלך הצילומים הפכה וואנג עצמה למושא להטרדות בידי סוכנים מטעם המדינה.

וואנג סיפרה כי יצרה את הסרט מאחר שהתעניינה בנושאים רבים מאוד כמו מערכת הבריאות ומערכת החינוך בסין משום שמסלול לימודיה היה שונה ולא קונבנציונלי. עניין נוסף שהעסיק אותה היה עובדי תעשיית המין שכן לנשים רבות מהכפר שבו גדלה שלא הייתה גישה לקבלת השכלה והן הפכו בסופו של דבר לעובדות מין כי לא רכשו כישורים והשכלה ראויה והופלו מאוד לרעה. כפי שסיפרה וואנג בראיונות, היא רצתה ליצור סרט על עובדות המין העניות ביותר במדינה, אך ידעה גם שיהיה לה קשה להגיע אליהן. את גיבורת סרטה Hooligan Sparrow– שמה האמיתי הוא יֶה הַאִייֶאן (Ye Haiyan)– הכירה זמן רב דרך הרשתות החברתיות, אך אז עוד לא פגשה אותה פנים מול פנים.

תוך כדי יצירת הסרט וואנג עוד לא הייתה מודעת לכך שהיא תהפוך למושא למעקב על ידי המדינה. כפי שסיפרה בהמשך, היא ידעה מעט מאוד על עולם האקטיביזם. וואנג ציינה כי סוכנים עקבו אחרי משפחתה וחבריה, תיחקרו אותם ושאלו אותם האם הם מכירים אותה, מהו מקום הימצאה ומהם עיסוקיה באותם ימים.

אומת הילד היחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטה הדוקומנטרי מ-2019, "אומת הילד היחיד" (One Child Nation), בוחן את ההשלכות של מדיניות הילד האחד שיושמה בסין בין השנים 1979 ל-2015.

באותה נשימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטה הדוקומנטרי מ-2021 "באותה נשימה" (In the Same Breath) בוחן כיצד הממשלות בסין ובארצות הברית הגיבו להתפרצות מגפת הקורונה.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חוליגנית" הוקרן בלמעלה מ־25 מדינות, בפסטיבלים כגון סאנדנס, הוט דוקס, פסטיבל שפילד, "Full Frame" ופסטיבל הסרטים הבינלאומי לזכויות אדם. סרטה "I am another you" הוקרן בפסטיבל SXSW ב-2017 וזכה בפרס לונה (Luna Chicken & Egg) לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר שבויים בידי אישה[3], ובפרס חבר השופטים בפסטיבל SXSW על הצטיינות בסיפור סיפורים דוקומנטריים. וואנג קיבלה מענקים מטעם הקרן הדוקומנטרית בסאנדנס (Sundance Documentary Fund) וכן מטעם קרן ברטה של ארגון Britdoc לעיתונות[4]. היוצרת זכתה לתמיכה מסאנדנס וגם מפרויקט יוצרי הקולנוע העצמאיים (כיום ארגון "The Gotham Film & Media Institute" (אנ')[5]). בשנת 2016 נכלל סרטה "חוליגנית" ברשימת הסרטים המצומצמת כמועמד אפשרי לפרס האוסקר לסרט דוקומנטרי באורך מלא[6]. וואנג זכתה בפרס הבמאית המתחילה מטעם איגוד הקולנוע הדוקומנטרי הבינלאומי(אנ') לשנת 2016[7]. סרטה "אומת הילד היחיד" זכה בפרס חבר השופטים לסרט דוקומנטרי באורך מלא בפסטיבל הסרטים סאנדנס בשנת 2019. ב-2021 זכתה וואנג בפרס ליוצרת המבטיחה בתחום הקולנוע מטעם קרן וילצ'ק, "עבור ההשפעה והאומץ בסרטיה הדוקומנטריים המרתקים".

ב-2020 נבחרה וואנג להיות אחת מ-21 מקבלי מענק עמיתי מקארתור לעידוד מצוינות. ב-2021 נבחרה להרכב השופטים בתחרות פרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר (BIFF Mecenat Award) בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-26 בפוסאן שבקוריאה הדרומית.

בדצמבר 2021 נכללה וואנג ברשימת 100 הנשים הפועלות לשנות את העולם בתחומים שונים של ה-BBC[8].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וואנג נשואה ואמא לבן (נולד ב-2017). היא מתגוררת בניו-ג'רזי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ננפו וואנג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]