לדלג לתוכן

נחם

נחם
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎251 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 597 תושבים
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
5 מתוך 10

נַחַם (נהגה במלעיל, כמו נחל) הוא מושב סמוך לעיר בית שמש השייך לפועל המזרחי. נוסד בשנת 1950, על ידי עולים מתימן וקוצ'ין.

נקרא על שם ראש בית אב בשבט יהודה, שבתחומו נמצא היישוב: ”וּבְנֵי אֵשֶׁת הוֹדִיָּה אֲחוֹת נַחַם אֲבִי קְעִילָה הַגַּרְמִי וְאֶשְׁתְּמֹעַ הַמַּעֲכָתִי.” (דברי הימים א', ד', י"ט)

המושב הוקם על חורבות הכפר הערבי ערטוף שנכבש במלחמת העצמאות[3]. בין משפחות המייסדים ניתן למנות את צברי, דוד, ערוסי, חוברה ויחיא. בשנותיו הראשונות סבל המושב מפגיעות של מסתננים בגלל קרבתו לגבול.

בשבת, 10 במרץ 1956 (כ"ז אדר תשט"ז), חדרו מחבלים (פדאיון) ובראשם מוסטפא סמואלי למושב וארבו מתחת לביתו של ר' שלמה סלימאן צובארה (נסים). צובארה, שישב ולמד משנה ועיין בספר עין יעקב לאור עששית ונרות השבת, שמע רעשים מחוץ לביתו וברגע שקם אל החלון לבדוק את פשר הרעש, ספג צרור כדורים מנשק אוטומטי. בשארית כוחותיו רשם צובארה על הקיר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". המתנקש סמואלי נתפס ונהרג כמה קילומטרים משם, ליד המושב מחסיה.

ב-2003 נוסדה במקום ישיבה תיכונית של רשת אמי"ת נחשון, המשמשת כבית ספר מקיף לנוער דתי.

הספר "מפאתי תימן: מסוק אלאת'ניין עד מושב נחם" (2010) מאת נעמי חובארה, ממייסדי המושב, מגולל את סיפור הקמתו של המקום ומתאר את העלייה ההמונית למדינת ישראל בשנות החמישים, דרך סיפורן האישי של נשות יהדות תימן.

לרבים מתושבי המושב קשרי משפחה. בין המשפחות התימניות הוותיקות והגדולות במושב נמנית משפחת שמריהו (במקור מחפוד, שמשמעותו בתימנית שמירת האל).

סמוך למושב ניתן לראות את שרידי המושבה הישנה הר טוב כמו בית המיסיון, בית הקברות (באזור התעשייה הר טוב) ומספר בתי אבן, שבאחד מהם מוזיאון קטן לתולדות הר-טוב. לידו הוקמה יד למייסדי הר-טוב. המושבה הוכרזה כאתר לשימור של המועצה לשימור אתרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ נורית ברצקי, חייה ומותה של הרטוב, מעריב, 9 בספטמבר 1977


ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.