נותר

בהלכות קרבנות, נותר הוא קרבן שלא נאכל בזמן שנקבע בתורה לאכילתו, או לא הוקרב על המזבח בזמן שקבעה התורה להקרבתו. יש מצווה להקריב את הקורבן ולאוכלו בזמנו עד תומו, כך שלא יוותר ממנו לאחר הזמן שנקבע לאכילתו. אם עבר הזמן וטרם הספיקו לבצע בקורבן את המצווה הדרושה בו - אסור לאכול אותו או להקריב ממנו, ומצווה לשרוף אותו. האוכל נותר במזיד נענש בכרת, ואם עשה בפני עדים והתראה, בית דין גוזר עליו מלקות. אם היה זה בשוגג, חייב חטאת.

בתורה מוזכר כמה פעמים איסור להשאיר את בשר הקורבן מעבר לזמנו:

• לגבי קורבן הפסח: "ולא תותירו ממנו" (שמות י"ב, י').
• לגבי קורבן חגיגת ארבעה עשר: "ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב" (דברים ט"ז, ד').
• לגבי קורבן פסח שני: "לא ישאירו ממנו עד בקר" (במדבר ט', י"ב).
• לגבי קורבן תודה: "בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל, לֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר: אֲנִי, ה'." (ויקרא כ"ב, ל').
• לגבי קורבן שלמים: "וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל, לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר." (ויקרא ז', ט"ו).

פסוקים אלה עוסקים בחלקי הקורבן הראויים לאכילה. איסור דומה נאמר גם על החלקים הטעונים הקרבה: "וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר" (שמות כג, יח).

מן הפסוקים על קורבן תודה נלמד האיסור גם ביחס לקורבנות שעליהם לא נאמר הדבר במפורש^[1].

על איסור הותרת הקרבן אין לוקים, מפני שהשארת הקורבן איננה מעשה אקטיבי, ואין מלקות על לאו שאין בו מעשה. נימוק נוסף: מכיוון שלאחר השארת הקורבן חלה מצוות עשה לשרוף את השאריות ובכך לתקן את התקלה שנוצרה - ההשארה היא לאו הניתק לעשה (תלמוד בבלי, פסחים פג, א).

הזמן המוקצב משתנה בין סוגי הקרבנות השונים. לדוגמה: קרבן שלמים נאכל ביום הקרבתו, בלילה שלאחר מכן ועוד יום נוסף (עד הלילה). ובלשון המשנה : לשני ימים ולילה אחד. לאחר זמן זה אם לא אכלו את הקרבן הוא נהפך לנותר.

איסור האכילה נלמד מהפסוק "לא יאכל כי קדש הוא" (שמות כ"ט, ל"ד). העונש על אכילת הנותר הוא כרת: "וְאֹכְלָיו עֲו‍ֹנוֹ יִשָּׂא, כִּי-אֶת-קֹדֶשׁ ה' חִלֵּל; וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ." (ויקרא י"ט, ח').

ישנה מצוות עשה לשרוף את הנותר באש, כיוון שנאמר "וְהַנּוֹתָר, מִבְּשַׂר הַזָּבַח--בַּיּוֹם, הַשְּׁלִישִׁי, בָּאֵשׁ, יִשָּׂרֵף" (ויקרא ז', י"ז).

הקורבנות ביהדות
סוגי הקורבנות
סוגי הקורבנות היסודיים	עולה • מנחה • שלמים • חטאת • אשם • בכור • מעשר
קורבנות ציבור	קורבן התמיד • קורבן מוסף • לחם הפנים • מנחת העומר • שתי הלחם • קורבנות יום הכיפורים • קיץ המזבח • פר העלם דבר של ציבור
קורבנות יחיד במועדים	עולת ראייה • שלמי חגיגה • שלמי שמחה • קורבן פסח • חגיגת ארבעה עשר • פר ואיל של כהן גדול ביום הכיפורים
קורבנות יחיד נוספים	קורבן עולה ויורד • קורבן תודה • קורבן יולדת • קורבן גר • קורבן עוף • מנחת חביתין • קורבנות נזיר • קרבן מצורע • מחוסר כיפורים
הקרבת הקורבנות
תהליך ההקרבה	לבישת בגדי כהונה • קידוש ידיים ורגליים • סמיכה • שחיטה • מליקה • קבלה • הולכה • זריקה • מליחה • הגשה • קמיצה • תנופה • הקטרה • נסכים
איסורים ופסולים	פיגול • נותר • טומאה • תמורה • מעילה • בעל מום • טרפה • ממשקה ישראל • בעבודת חבירו
מקום ההקרבה	במות • בית המקדש • מזבח העולה • המערכה הגדולה • חידוש עבודת הקורבנות בימינו • ריכוז הפולחן