מרקו פרולו
פרולו, 2015 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
25 בינואר 1985 (בן 39) גלראטה, איטליה | |||
גובה | 1.86 מטר | |||
עמדה | קשר | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-16 בספטמבר 2021 |
מרקו פרולו (באיטלקית: Marco Parolo; נולד ב-25 בינואר 1985) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הקשר.
פרולו החל את הקריירה בקבוצת קומו ושיחק בתחילת הקריירה בליגות המשנה. הוא עלה עם צ'זנה לסרייה א', ומאז שיחק בליגה הבכירה, בשורותיהן של צ'זנה, פארמה ולאציו. עם האחרונה זכה פרולו בקופה איטליה לעונת 2018/2019.
פרולו ייצג את נבחרת איטליה, בין היתר, בטורנירי מונדיאל 2014 ויורו 2016.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הקריירה בליגה השלישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרולו החל את הקריירה בקבוצת הנוער של קומו, אליה הצטרף ב-2001, כשהיה בן 16. בעונת 2004/2005 החל לשחק בקבוצה הבוגרת של המועדון, ששיחקה בליגה השלישית והייתה מצויה במשבר מקצועי וכלכלי עמוק, לאחר שבשתי העונות החולפות רשמה שתי ירידות ליגה רצופות. פרולו ערך את הופעת הבכורה שלו בהפסד 0–2 לוויטוריה ב-19 בספטמבר 2004, בו כבש שער עצמי.
המשבר נתן את אותותיו והקבוצה פשטה רגל בדצמבר 2004. עם זאת, פרולו המשיך לשחק במועדון עד תום העונה, ואף פתח בהרכבה בצמד משחקי הפלייאוף נגד הירידה מול נוברה, שהסתיימו בהפסד 1–2 בסיכום שני המפגשים, ובירידת ליגה שלישית ברציפות של המועדון. פרולו סיכם את עונת הבכורה שלו עם שלושה שערי ליגה ב-31 הופעות.
ב-30 באוגוסט 2005, לאחר עונה אחת במדי קומו, נרכש פרולו על ידי קייבו ורונה מהסרייה א', אך מיד הוחזר לליגה השלישית ועבר לפיסטוייזה בעסקת בעלות משותפת. הוא שיחק במדי הקבוצה, שלא הצליחה לאיים על ההעפלה לסרייה ב', במשך שתי עונות בהן ערך בסך הכול 52 הופעות ליגה, מתוכן 38 בהרכב הפותח, וכבש שלושה שערים.
ביוני 2007 חזר פרולו לקייבו, אך כעבור חודשיים שוב נשלח לליגה השלישית, הפעם לקבוצת פוליניו, העולה הטרייה מהליגה הרביעית. תחת המאמן פיירפאולו ביסולי, רשמה הקבוצה עונה מרשימה שהסתיימה במקום הרביעי בליגה, שש נקודות פחות מהעולה האוטומטית מהמקום הראשון, ססואולו. פרולו ערך 29 הופעות ליגה מתוך 34 משחקים, מתוכן 25 בהרכב הפותח, וכבש שלושה שערים. הוא שיחק גם בצמד משחקי חצי גמר פלייאוף ההעפלה מול סיטאדלה, שהסתיימו בהפסד 1–2 בסיכום המפגשים.
ב-4 ביולי 2008, לאחר עונה אחת בפוליניו, חזר פרולו לקייבו, והועבר מיידית ליריבתה העירונית הלאס ורונה בבעלות משותפת. פרולו השתלב היטב עם ארבעה שערים ב-32 הופעות ליגה, אך הקבוצה סיימה במקום השביעי בלבד בליגה השלישית ולא העפילה לפלייאוף.
צ'זנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת עונת 2009/2010, עבר פרולו לראשונה בקריירה לסרייה ב', כאשר הצטרף לצ'זנה תחת מאמנו לשעבר בפוליניו, פיירפאולו ביסולי. בקבוצה שיתף פרולו פעולה, בין היתר, עם אמנואלה ג'אקריני, והיה משחקניה הבולטים של הקבוצה באותה העונה עם חמישה שערי ליגה ב-36 הופעות. את העונה סיימה הקבוצה במקום השני בטבלה, עם נקודה בלבד פחות מלצ'ה, והעפילה לסרייה א'.
עונת 2010/2011 הייתה העונה הראשונה של פרולו בליגה הבכירה. את הופעת הבכורה שלו בסרייה א' ערך ב-28 באוגוסט 2010, מול רומא (שוויון 0-0 בסיום). הוא היה לאחד משחקני המפתח של המועדון באותה העונה, וסייע לו להישאר בליגה, מהמקום ה-15 בטבלה. פרולו החמיץ רק משחק ליגה אחד לאורך כל העונה, ובסך הכול כבש חמישה שערי ליגה ב-37 הופעות. יכולתו הגבוהה באותה העונה אף זיכתה אותו בזימון בכורה לסגל נבחרת איטליה. בסיום אותה העונה רכשה צ'זנה את חלקה של קייבו בבעלות המשותפת על פרולו תמורת כ-3 מיליון אירו, והחתימה אותו על חוזה עד 2015.
עונת 2011/2012, עונתו השלישית של פרולו בקבוצה, הייתה קשה יותר מבחינה מקצועית. פרולו עדיין בלט בסגל הקבוצה עם 31 הופעות ליגה וארבעה שערים, אך צ'זנה, שהחליפה מאמן פעמיים באותה העונה, השיגה רק ארבעה ניצחונות ליגה וסיימה במקום העשרים והאחרון, בדרך לליגת המשנה. פרולו לא המשיך עם הקבוצה לסרייה ב', ונפרד ממנה לאחר שלוש עונות עם 11 שערי ליגה ב-104 הופעות.
פארמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת עונת 2012/2013 עבר פרולו לפארמה של המאמן רוברטו דונאדוני, תמורת כמיליון אירו, השאלת שני שחקנים לצ'זנה ומימון משכורתיהם. פרולו השתלב מיידית בקבוצה, היה שיאן הופעות הליגה שלה באותה העונה (36 הופעות, החמיץ שני משחקים בלבד עקב הרחקות) ואף כבש שלושה שערי ליגה, כאשר פארמה סיימה במקום העשירי בטבלה.
עונה לאחר מכן, המשיך פרולו ביכולתו הגבוהה, תרם שמונה שערי ליגה ב-36 הופעות (שוב החמיץ שני משחקי ליגה בלבד עקב הרחקה), כאשר פארמה סיימה עונה מרשימה במקום השישי בטבלה. מיקום הליגה של פארמה זיכה אותה בכרטיס לעונת 2014/2015 בליגה האירופית, אך בעקבות מיסים שלא שולמו, לא השיגה הקבוצה את הרישיון לשחק במפעלי אופ"א מטעם התאחדות הכדורגל האיטלקית, והכרטיס למפעל האירופי עבר לטורינו מהמקום השביעי.
בסך הכול, שיחק פרולו במשך שתי עונות בפארמה, וכבש במדיה 11 שערי ליגה ב-72 הופעות.
לאציו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-30 ביוני 2014 הודיעה לאציו על החתמתו של פרולו תמורת כ-4.5 מיליון אירו. כבר בעונת הבכורה שלו במועדון, עונת 2014/2015, הפך פרולו לאחד משחקני המפתח בקבוצה תחת המאמן סטפאנו פיולי. פרולו קבע שיא קריירה אישי של עשרה שערי ליגה בעונה זו, ב-34 הופעות. פרולו ולאציו סיימו עונה מוצלחת במקום השלישי בטבלת הליגה, מרחק נקודה בלבד מהסגנית והיריבה העירונית רומא. כמו כן, העפילה לאציו לגמר הקופה איטליה. פרולו פתח בהרכב לאציו למשחק הגמר מול יובנטוס, ושיחק לאורך כל המשחק וההארכה, שהסתיימה בניצחונה של יובנטוס, 2-1 בסיום.
בעונת 2015/2016 בסרייה א' לא הצליחה לאציו לשחזר את הישגיה וסיימה שמינית בלבד בליגה, כאשר לקראת תום העונה אף סיים המאמן פיולי את תפקידו והוחלף במאמן הנוער, סימונה אינזאגי. עם זאת, בעונה זו רשם פרולו את הופעותיו הראשונות בקריירה במסגרות האירופיות. הוא היה שותף להדחה מול באייר לברקוזן בשלב הפלייאוף של מוקדמות ליגת האלופות, ונשר עמה הישר לשלב הבתים של הליגה האירופית. את שערו הראשון במסגרת אירופית כבש במחזור החמישי של שלב הבתים, בניצחון 1–3 על דניפרו, ובסך הכול כבש שלושה שערים במפעל באותה העונה, כולל במשחק הראשון של שמינית הגמר מול ספרטה פראג, שהדיחה את לאציו עם 1–4 בסיכום שני המפגשים.
גם בעונת 2016/2017 תחת אינזאגי שמר פרולו על מעמדו כשחקן משמעותי בקישור הקבוצה, והשיג עמה את הכרטיס לליגה האירופית לאחר שכבש חמישה שערי ליגה ב-34 הופעות. ארבעה מתוך שערי הליגה שלו נכבשו במשחק אחד, ב-5 בפברואר 2017, כאשר השלים רביעייה מרשימה לרשתה של פסקארה בניצחון קבוצתו 2–6. הוא אף העפיל עם לאציו פעם נוספת לגמר הגביע האיטלקי, שם נוצחה לאציו 0–2 על ידי יובנטוס. פרולו פתח בהרכב של אינזאגי למשחק הגמר, אך הוחלף לאחר 21 דקות בלבד עקב פציעה.
את עונת 2017/2018 פתח פרולו עם זכייה ראשונה בקריירה בתואר קבוצתי, הסופר קאפ האיטלקי 2017. לאציו השתתפה במשחק כפינאליסטית הגביע, וזאת בעקבות זכייתה של יובנטוס בדאבל. פרולו בישל לצ'ירו אימובילה בדקה ה-54 בדרך ליתרון 0–2. בדקה ה-85 צימק פאולו דיבאלה בכדור חופשי לאחר עבירה של פרולו, ובתוך תוספת הזמן איזן דיבאלה, לפני שאלסנדרו מורג'יה כבש שער דרמטי שקבע 2–3 ללאציו בדרך לזכייה. כחודשיים לאחר מכן, באוקטובר 2017, הודיעה הקבוצה על הארכת חוזהו של פרולו עד ליוני 2020. בהמשך אותה העונה היה פרולו שותף להעפלתה של הקבוצה עד לרבע גמר הליגה האירופית, עם שני שערים בשמונה הופעות. פרולו כבש בניצחון קבוצתו 2–4 על רד בול זלצבורג במשחק הראשון של רבע הגמר, אך לאציו הודחה מהטורניר עם הפסד 1–4 בגומלין. בליגה תרם פרולו ארבעה שערים ב-31 הופעות, כאשר לאציו סיימה שוב במקום החמישי בטבלה.
בעונת 2018/2019 לא הצליחה לאציו להתברג בצמרת הטבלה, וסיימה שמינית בלבד. פרולו, בעונתו החמישית בקבוצה, שמר על מאזן של למעלה משלושים הופעות ליגה בכל עונה, כאשר כבש ארבעה שערים ב-34 הופעות ליגה. גם בליגה האירופית לא נחל הצלחה עם הקבוצה, כאשר כבש פעמיים בארבע הופעות בדרך להדחה כבר בשלב הנוקאאוט הראשון על ידי סביליה. עם זאת, באותה העונה זכה פרולו עם קבוצתו בגביע האיטלקי, לאחר ניצחון 0–2 דרמטי בדקות הסיום של משחק הגמר מול אטאלנטה. פרולו פתח ושיחק לכל אורך משחק הגמר.
ב-22 בדצמבר 2019 זכה פרולו עם קבוצתו בפעם השנייה בתואר הסופר קאפ האיטלקי, לאחר שעלה מהספסל בדקה ה-67 בניצחון 1–3 על יובנטוס.
נבחרת איטליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יכולתו הגבוהה של פרולו במדי צ'זנה בעונת הבכורה שלו בסרייה א', הביאה לזימון בכורה עבורו לסגל נבחרת איטליה, תחת המאמן צ'זרה פראנדלי. ב-29 במרץ 2011, ערך פרולו את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת במשחק ידידות מול אוקראינה בקייב. הייתה זו הופעה קצרה לאחר שפרולו החליף את קלאודיו מרקיזיו שתי דקות בלבד לסיום ההתמודדות (2-0 לאיטליה בסיום). פרולו נותר מחוץ לסגל למעלה משנה וחצי, וחזר לסגל של פראנדלי רק בנובמבר 2013, כשהיה שחקנה של פארמה, ושותף כמחליף במשחק ידידות מול ניגריה.
על אף שלזכותו היו רק שתי הופעות במדי הנבחרת, וללא הופעה במשחק רשמי, זומן פרולו לסגל המורחב של איטליה לקראת מונדיאל 2014. הוא הוסיף שתי הופעות כמחליף במשחקי ההכנה לטורניר, ואת הופעתו הרשמית הראשונה במדי איטליה ערך בניצחון 1–2 על אנגליה בפתיחת שלב הבתים של המונדיאל, כשהחליף את אנטוניו קאנדרבה בדקה ה-79 של ההתמודדות. פרולו לא שותף בהפסד המפתיע 0–1 לקוסטה ריקה, והחליף את מריו באלוטלי במחצית המשחק השלישי מול אורוגוואי, שהסתיים בהפסדה של איטליה 0–1 ובהדחתה מהמשך הטורניר.
פרולו שיחק תפקיד משמעותי יותר בנבחרת תחת אנטוניו קונטה. הוא ערך ארבע הופעות במוקדמות יורו 2016, שלוש מתוכן בהרכב הפותח, וזומן על ידי קונטה לסגל הנבחרת לקראת טורניר הגמר. פרולו פתח ושיחק תשעים דקות בשני משחקיה הראשונים של איטליה בטורניר, שהסתיימו בניצחון 0–2 על בלגיה וניצחון 0–1 על שוודיה. הוא זכה למנוחה ולא שותף בהפסד 0–1 לאירלנד, והעפיל עם הנבחרת מהמקום הראשון בבית לשמינית הגמר. פרולו חזר להרכב לקראת המפגש בשמינית הגמר בו גברה איטליה 0–2 על ספרד, ושוב פתח ושיחק לכל אורך המשחק וההארכה מול גרמניה ברבע הגמר. לאחר שוויון 1-1 בתום ההארכה, עבר המשחק להכרעה בדו-קרב בעיטות עונשין. פרולו היה הבועט השביעי של איטליה בדו-קרב הארוך וכבש את הפנדל, אך החמצה של מתאו דרמיאן בבעיטה התשיעית הסתיימה בהדחתה של איטליה עם הפסד 5–6 בסיום.
פרולו ערך שבע הופעות תחת המאמן ג'אמפיירו ונטורה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2018, כולל שתי הופעות בהרכב בצמד משחקי הפלייאוף מול שוודיה, שהסתיימו בהדחתה המפתיעה של איטליה, שהחמיצה את טורניר הגמר לראשונה מאז מונדיאל 1958.
סטטיסטיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון ל-29 בפברואר 2020
מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | באירופה | אחר | סך הכול | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
2004/2005 | קומו | הליגה האיטלקית השלישית | 31 | 3 | 3 | 0 | - | - | 2 | 0 | 36 | 3 |
2005/2006 | פיסטוייזה | הליגה האיטלקית השלישית | 24 | 1 | - | - | - | - | - | - | 24 | 1 |
2006/2007 | 28 | 2 | - | - | - | - | - | - | 28 | 2 | ||
2007/2008 | פוליניו | הליגה האיטלקית השלישית | 29 | 3 | - | - | - | - | 2 | 0 | 31 | 3 |
2008/2009 | הלאס ורונה | הליגה האיטלקית השלישית | 32 | 4 | - | - | - | - | - | - | 32 | 4 |
2009/2010 | צ'זנה | סרייה ב' | 36 | 5 | - | - | - | - | - | - | 36 | 5 |
2010/2011 | סרייה א' | 37 | 5 | 1 | 0 | - | - | - | - | 38 | 5 | |
2011/2012 | 31 | 1 | 3 | 0 | - | - | - | - | 34 | 1 | ||
2012/2013 | פארמה | סרייה א' | 36 | 3 | 1 | 0 | - | - | - | - | 37 | 3 |
2013/2014 | 36 | 8 | 2 | 0 | - | - | - | - | 38 | 8 | ||
2014/2015 | לאציו | סרייה א' | 34 | 10 | 6 | 1 | - | - | - | - | 40 | 11 |
2015/2016 | 31 | 3 | - | - | 9 | 3 | - | - | 40 | 6 | ||
2016/2017 | 34 | 5 | 4 | 0 | - | - | - | - | 38 | 5 | ||
2017/2018 | 31 | 4 | 3 | 0 | 8 | 2 | 1 | 0 | 43 | 6 | ||
2018/2019 | 34 | 4 | 4 | 0 | 4 | 2 | - | - | 42 | 6 | ||
2019/2020 | 17 | 0 | 2 | 1 | 5 | 0 | 1 | 0 | 25 | 1 | ||
סך הכול בקריירה | 501 | 61 | 29 | 2 | 26 | 7 | 6 | 0 | 562 | 70 |
נבחרת לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]נבחרת איטליה | ||
---|---|---|
שנה | הופעות | שערים |
2011 | 1 | 0 |
2012 | 0 | 0 |
2013 | 1 | 0 |
2014 | 6 | 0 |
2015 | 8 | 0 |
2016 | 13 | 0 |
2017 | 5 | 0 |
2018 | 2 | 0 |
סה"כ | 36 | 0 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרקו פרולו, באתר Transfermarkt
- מרקו פרולו, באתר Soccerway
- מרקו פרולו, באתר WorldFootball.net
- מרקו פרולו, באתר National Football Teams
- מרקו פרולו, באתר FootballDatabase.eu
נבחרת איטליה – מונדיאל 2014 | ||
---|---|---|
1 בופון • 2 דה שיליו • 3 קייליני • 4 דרמיאן • 5 מוטה • 6 קאנדרבה • 7 אבאטה • 8 מרקיזיו • 9 באלוטלי • 10 קסאנו • 11 צ'רצ'י • 12 סיריגו • 13 פרין • 14 אקווילני • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 אימובילה • 18 פרולו • 19 בונוצ'י • 20 פאלטה • 21 פירלו • 22 אינסינייה • 23 וראטי • מאמן: פראנדלי |
נבחרת איטליה – יורו 2016 | ||
---|---|---|
1 בופון • 2 דה שיליו • 3 קייליני • 4 דרמיאן • 5 אוגבונה • 6 קאנדרבה • 7 זאזה • 8 פלורנצי • 9 פלה • 10 מוטה • 11 אימובילה • 12 סיריגו • 13 מרקטי • 14 סטורארו • 15 ברצאלי • 16 דה רוסי • 17 אדר • 18 פרולו • 19 בונוצ'י • 20 אינסינייה • 21 ברנרדסקי • 22 שעראווי • 23 ג'אקריני • מאמן: קונטה |