מרחב פיקוח תעופתי
בתעופה אזרחית, מרחב פיקוח תעופתי (באנגלית: Flight Information Region ר"ת FIR) הוא מרחב אווירי בעל גבולות מוגדרים, שבו מוענקים לכל הפחות שירותי מידע טיסה (Flight Information Service או FIS) ושירותי חירום (Alerting Service או ALS). השירותים זמינים לכל מטוס הנמצא באזור מידע הטיסה.
החלוקה למרחבי פיקוח תעופתי היא החלוקה העליונה של המרחב האווירי בעולם, וכל חלק מהאטמוספירה שייך למרחב פיקוח תעופתי מוגדר. החלוקה למרחבי פיקוח תעופתי אינה נעשית לפי מפתח חלוקה קבוע; יש אומנם מדינות ששטחן חופף למרחב פיקוח תעופתי בודד, אך קיימות מדינות גדולות המחולקות למספר אזורים, ומדינות קטנות החולקות את אותו מרחב. מרחב הפיקוח מעל לאוקיינוס מחולקים ל"מרחבי פיקוח אוקיאניים" (Oceanic Information Regions), ומופקדים באחריותן של המדינות הסמוכות. חלוקת האחריות בין הרשויות נעשית בהסכמים בינלאומיים במסגרת פעולתו של הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO).
מרחב פיקוח תעופתי מתחיל בגובה הקרקע (GND). לעיתים מחולקת האטמוספירה לשתי שכבות של מרחבי פיקוח תעופתי, ובמקרה זה קרויה השכבה העליונה בכינוי "מרחב פיקוח עילי" (Upper Information Region או UIR), ותחילתה בגובה של 7,500 מטר. אין הכרח לקיומה של חפיפה גאוגרפית בין מרחבי פיקוח תעופתי למרחבי הפיקוח העיליים.
השירותים המוענקים בכל מרחב פיקוח תעופתי מופקדים באחריותו של אזור בקרה מרחבית (Area Control Center או ACC) שבדרך כלל מעניק את שמו לאזור מידע הטיסה עליו הוא אחראי, והממוקם בשדה תעופה בתחומי האזור. ייתכנו מספר מרכזי בקרה אזוריים במרחב פיקוח תעופתי אחד.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל מופקדת רשות התעופה האזרחית על הענקת שירותי תעבורה אווירית. המנהל מגדיר את מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, כדלקמן:
"מרחב הפיקוח התעופתי (Flight Information Region) של ישראל כולל בתוכו את:
א. המרחב האווירי שמעל שטח מדינת ישראל, לרבות שטחים הכפופים לריבונותה, אדנותה וממונותה של המדינה.
ב. המרחב האווירי שמחוץ לשטח מדינת ישראל, אשר תחומיו מוגדרים בפרסומי המידע התעופתי (AIP) ושניתנים בו שירותי פיקוח טיסה ישראליים."
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]