מערכת בקרת מבנה

	יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: צריך לפשט את הערך ולבצע ויקיזציה מעמיקה.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.	עריכה

מערכת בקרת מבנה (נקראת גם מערכת ניהול מבנה) היא מערכת ממוחשבת לניהול, שליטה ובקרה המותקנת במבנים ושולטת על המערכות המכניות והחשמליות בבניין כגון מיזוג אוויר, תאורה, אספקת החשמל, מים, ביוב, גילוי וכיבוי אש ועשן, חנייה, מערכות הצללה ועוד.

המערכת נשלטת על ידי מחשב אחד או יותר המחובר למערכות השונות. תוכנה ייעודית מעבדת מידע המגיע מהחיישנים המותקנים על המערכות השונות. באמצעות התוכנה ניתן לשלוט במערכות השונות בצורה אוטומטית או ידנית.

מערכות ניהול ובקרת מבנים מותקנות לרוב במבנים גדולים ועתירי מערכות חשמליות ומכניות. המערכות המודרניות מאפשרות למנהל האחזקה שליטה מרבית במדדים השונים ומידע מפורט לגבי המצב של כל אחת מהמערכות. המערכת מתריעה למנהל על תקלות טכניות וכמו כן תומכת בחיסכון באנרגיה, במים וכדומה.

המהפכה התעשייתית השלישית (אנ') שהתרחשה בשנות ה-80 כשהומצא הבקר המתוכנת הראשון, הובילה להמצאת יכולות אוטומציה שהתפתחו ותרמו לייעול ושיפור ודיוק מערכות הייצור בתעשייה. המהפכה לא פסחה על תחום בקרת המבנים מאחר שיכולות אלו שיפרו את ניהול מערכות המבנה, ואפשרו מתן שירות ברמות גבוהות לבעלי המבנה.

בקרת מבנה אופיינית דורשת ערוצי מדידה רציפים רבים עבור: גלאי טמפרטורה לוויסות הטמפרטורות ברחבי המבנה, סנטורים של לחץ או ספיקת מים / אוויר ועוד.

האתגר באותן השנים היה שהבקרים המתוכנתים (PLC) היו יקרים עד מאו��, ובפרט לדרישה של ערוצי המדידה הרציפה.

הפתרון לאתגר הייתה המצאת בקר ייחודי וייעודי למבנים לו קראו בשם DDC) Direct Digital Control) (אנ'). בקר DDC הוא קונטרול פשוט עם מעבד סטנדרטי, שהורכב על מעגלים אלקטרוניים פשוטים בסטנדרטים לא גבוהים. כאמור, המטרה הייתה לתת פתרון לאוטומציה במבנים, ומאחר והסביבה לא הייתה קריטית כמו בתעשייה, בקרי ה-DDC סיפקו מענה מושלם.

בקרי ה-DDC הכילו כניסות אוניברסליות, כלומר כניסת סנסור רציף או דיסקרטי באותה כניסה. חדשנות זו נתנה מענה הולם לבקרים המתוכנתים, שהיו מאוד יקרים באותן השנים.

מאחר שבקרי ה-DDC יושמו על ידי רכיבים פשוטים שעל גבי כרטיסי אלקטרוניקה בסיסיים, לא ניתן היה ליישם בתוכם משימות רבות ומיוחדות שנדרשות בתפעול היומי במבנים. זה היה אתגר לא פשוט, והפתרון היה בהמצאת תוכנת יישומים, תוכנת DDC, שתמכה בבקרים הפשוטים.

תוכנת בקרת ה-DDC היוותה שילוב של ממשק למפעיל, ביחד עם תוכנה המתכנתת את בקר ה-DDC.

הרעיון היה לתכנת את הבקר מראש, באמצעות תוכנה ראשית, אשר טענה לבקר את תוצאות התכנות. במציאות, לבקר ה-DDC היו מעט מאוד יכולות של לוגיקה מקומית ועצמאית. בחלק מהבקרים היו רק עד 7 או 10 פקודות לוגיקה.

בקר ה-DDC והרעיון שבו נשמרו עד היום אולם החומרה עצמה כבר נדירה מאד בבקרת המבנים, והסיבות יתוארו בהמשך.

הבקר המתוכנת הוא הבקר המוביל בבקרת מבנים חכמים ומתקדמים עקב מספר גורמים:

• עלות נמוכה
• מהירות גבוהה
• בעל ערוצים רציפים (עבור מדידת טמפרטורות, לחצים ועוד)
• עמידות לתנאי סביבה - חום, לחות, רעידות וקורוזיה
• יכולת תכנות טובה יותר מבקרי DDC
• יכולות תקשורת גבוה במגוון פרוטוקולים. בנוי בטופולוגיות רשת מתקדמות. אינו תומך בסביבת WEB לעבודה שוטפת.
• מאושר כחומרה על ידי תקינת אכילס 2 של אבטחת מידע.

מקובל לחלק את עולם הבקרה לשלושה תחומים:

• בקרת תהליכים DCS - עבור מפעלים רציפים כמו בתי זיקוק, תחנות ייצור חשמל ומפעלים שאי אפשר לעצור את פעולתם אף לא לדקה.
• בקרה תעשייתית PLC - עבור מפעלי ייצור דיסקרטיים, מפעלים שניתן לעצור את המכונות, לתקן ולהמשיך את פעולת הייצור.
• בקרת מבנה DDC

מגמה זו מתרחשת במפעלים רציפים, בהם הבקר המתוכנת מחליף את בקרת התהליכים, בקרי DCS.

יישום בקרי ה-DCS מבוצע על ידי בקרים מתוכנתים שמשלבים בתוכם תוכנות תהליך ייעודיות. כל חברה יצרנית בעולם פיתחה תוכנות שכאלה על-גבי הבקרים המתוכנתים. כיום, אחוזי השוק של בקרי התהליך הולך ופוחת משנה לשנה.

קל וחומר, מגמה זו מתרחשת בבקרת המבנים, בהם הבקר המתוכנת מחליף את בקרי המבנה הוותיקים, את בקרי ה-DDC.

יישום בקרי ה-DDC מבוצע על ידי בקרים מתוכנתים רגילים. אין צורך בשום תוסף תוכנתי והבקר המתוכנת, PLC, מהווה דה-פקטו, את פתרון שכיח ויעיל לבקרת מבנים חכמים.