לדלג לתוכן

מישל בוסקילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישל בוסקילה
לידה 20 באפריל 1966 (בן 58)
אשקלון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד, תקווה חדשה
סיעה תקווה חדשה, הימין הממלכתי
תפקידים בולטים
  • משנה לראש העיר אשקלון
חבר הכנסת
2 באוגוסט 202215 בנובמבר 2022
(106 ימים)
5 ביולי 2024 – מכהן
(161 ימים)
כנסות ה-24, 25
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מישל בוסקילה (נולד ב-20 באפריל 1966)[1] הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת הימין הממלכתי בכנסת ה-25.

בוסקילה נולד באשקלון לדוד ומרים, אחד מ-13 ילדים. החל את דרכו כסַפָּר[2], ובהמשך פנה לעולם העסקים. בתחילת שנות האלפיים עסק בתחומי הנדל"ן למגורים, המלונאות, הנופש והמסחר[דרושה הבהרה][3] ובהמשך אף שימש יו"ר של מספר חברות.

מישל בוסקילה היה ראש תנועת הליכוד בעיר אשקלון. בשנים 2008–2022 שימש חבר מועצה מטעמה, המשנה לראש העיר ואחראי מסחר, תעשייה, איכות סביבה וקשרי ממשל.[דרוש מקור] לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2018) הכריז על התמודדות לראשות העיר,[4] אך לבסוף פרש מהמרוץ ותמך בראש העיר המושעה, איתמר שמעוני.[5] כיהן כחבר מועצה מטעם הליכוד והמשנה לראש העיר.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים, התמודד למשבצת הנגב ברשימה הארצית של "הליכוד",[6] אך הפסיד למיקי זוהר.[7] ב-2019 תמך בגדעון סער בבחירות לראשות הליכוד,[8] אך זה הפסיד לראש הממשלה בנימין נתניהו.[9]

ב־2021 עבר בוסקילה לתקווה חדשה בראשות סער. הוא הוצב במקום ה־12 ולא נכנס לכנסת, מאחר שהרשימה קיבלה 6 מנדטים. אולם, לאחר התפטרותם של שלושה מחברי המפלגה במסגרת החוק הנורווגי, פרישתה של מיכל שיר מהמפלגה ומעברה למפלגת יש עתיד ועזיבתם של שני חברים נוספים שלא רצו להיכנס לכנסת, החל בוסקילה לכהן כחבר הכנסת העשרים וארבע למשך ימים ספורים לאחר פיזורה והיציאה לפגרת הבחירות.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב במקום ה-13 ברשימת המחנה הממלכתי מטעם תקווה חדשה. הרשימה זכתה ב-12 מושבים, ולפיכך בוסקילה לא נבחר מחדש לכנסת. ביולי 2024 פרשה חברת המפלגה יפעת שאשא ביטון מהחיים הפוליטיים ובעקבות זאת התפטרה מחברותה בכנסת, ובוסקילה שב לכהן במקומה באופוזיציה. ב-29 בספטמבר 2024 שבה מפלגת "תקווה חדשה" לקואליציה. בוסקילה משמש כיו"ר סיעת הימין הממלכתי, יו"ר הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי של ישראל וחבר בוועדת חוץ וביטחון, ועדת הכספים, ועדת הפנים, ועדת הכנסת, ועדת חינוך, הוועדה לביטחון לאומי, ועדת כלכלה, ועדת העלייה והקליטה והוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול.

חבר עמותת הידידים, שוחרי מרכז רפואי ברזילי.[10][11]

למישל בוסקילה שנים עשר אחים. שניים מהם - מקסים[12] ואיציק[13] נהרגו בעת שירותם הצבאי.

נשוי לרונית, אב לארבעה וסב לנכדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מישל בוסקילה, באתר פייסבוק
  2. ^ שמוליק חדד, תושבים באשקלון: אנחנו הופכים לשדרות, באתר ynet, 28 באוגוסט 2003
  3. ^ גיא עזרא, ‏מצטרף חדש למפלגה של גדעון סער, באתר "סרוגים", 17 בינואר 2021
  4. ^ בוסקילה נגד כץ באתר רדיו דרום, 14 באוגוסט 2018
  5. ^ שלומי לוי, מישל בוסקילה פרש המירוץ, יתמוך באיתמר שמעוני, באתר אשקלון ניוז, ‏4 באוגוסט 2018
  6. ^ יוסי פרטוק, מישל בוסקילה רץ לכנסת, 15 בפברואר 2014
  7. ^ רובי מוסט, תוצאות המחוזות בליכוד, באתר הליכוד שלנו
  8. ^ נינה פוקס, בליכוד מתכוננים לפריימריז: "התחושות במפלגה לא טובות", באתר ynet, 13 בדצמבר 2019
  9. ^ מורן אזולאי, אטילה שומפלבי, רועי רובינשטיין, ענבר טויזר, אחיה ראב"ד ואדיר ינקו, הליכוד שלו: נתניהו הביס את סער בפריימריז, באתר ynet, 27 בדצמבר 2019
  10. ^ בדרך לכנסת: מישל בוסקילה מקום 12 ברשימה של גדעון סער, באתר אשקלונים
  11. ^ עמותת הידידים, באתר המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי אשקלון
  12. ^ סמל ראשון מקסים בוסקילה, באתר www.izkor.gov.il
  13. ^ טוראי יצחק איציק בוסקילה ז"ל, באתר ashkelon.gal-ed.co.il