מינדרו כץ
 | |
| לידה |
3 ביוני 1925 בוקרשט, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 1978 (בגיל 52) איסטנבול, טורקיה |
| מקום קבורה |
בית העלמין הישן בהרצליה |
| מוקד פעילות |
רומניה, ישראל |
| תקופת הפעילות |
מ-1947 |
| שפה מועדפת |
רומנית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
  | |
מינדרו כץ (ברומנית: Mîndru Katz; 3 ביוני 1925 - 30 בינואר 1978) היה פסנתרן יהודי רומני ואחר כך ישראלי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינדרו[1] כץ נולד ב-1925 בבוקרשט, רומניה. בגיל שבע פגש אותו ג'ורג'ה אנסקו ונתן לו המלצה בעזרתה התקבל ללימודים אצל פלוריקה מוסיצ'סקו, פסנתרנית ומורה ידועת-שם ברומניה. בהמשך למד באקדמיה למוזיקה בבוקרשט, אך ב-1941 סולק מהלימודים בגלל היותו יהודי. אנסקו התערב לטובתו פעם נוספת, הוא פנה אל אלנה, נסיכת יוון ודנמרק ובהשתדלותה שוחרר מעבודת הכפייה של פינוי השלג בדרכים והועבר לעבודות משרדיות, כדי שיוכל להמשיך באימוני הנגינה[2]. ביוני 1947 סיים את לימודיו וחודש לאחר מכן כבר הופיע כסולן התזמורת הפילהרמונית הרומנית. בשנים שלאחר מכן הופיע כץ בקונצרטים בכל רחבי מזרח אירופה, כולל מוסקבה. הישגיו המוזיקליים הובילו לכך שהוענק לו התואר Artist Emerit ("אמן מצטיין" – ברומניה), היה לסולן קבוע של התזמורת הפילהרמונית, וקיבל את פרס המדינה.
בשנת 1959, בעת סיבוב הופעות בלונדון, ערק מרומניה הקומוניסטית בעזרתו של מנשה קדישמן,[3] ועלה לישראל, והופיע בה ברסיטלים[4] ובקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית[5] ותזמורת קול ישראל.[6] הוא המשיך לעשות חיל גם בחו"ל, ויצא לשלושה סיבובי הופעות ארוכים מסביב לעולם בהם הופיע, בין השאר, בארצות הברית עם תזמורת פילדלפיה והפילהרמונית של לוס אנג'לס ובאנגליה עם תזמורת רשות השידור הבריטית ועם הפילהרמונית המלכותית, וניגן תחת שרביטם של סרג'יו צ'ליבידאקה, ג'ון ברבירולי, אנטל דוראטי, לורין מאזל ויוזף קריפס.
כץ לימד באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב, ובשנת 1972 מונה לפרופסור. בין תלמידיו היו מרדכי שחורי, אנג'לה סטון-בורוכוב, אסתרית בלצן, ענת שרון ועמנואל קרסובסקי. הוא נמנה עם חבר השופטים בתחרות רובינשטיין הראשונה, בשנת 1974, שבה שפט גם ארתור רובינשטיין עצמו.
הוא עבר שני אירועי לב, אך המשיך להופיע. הוא מת באיסטנבול, טורקיה, בינואר 1978, באמצע הופעה - בזמן ביצוע סונטה אופוס 31 מספר 2 ("הסערה") של בטהובן, הניח את הראש על מקלדת הפסנתר ומת.[7] הותיר אישה, זהרה, ובת.[8]
במהלך חייו הופיע כץ כסולן בקונצרטים ביותר מארבעים מדינות שונות.
השם הפרטי Mîndru משמעו ברומנית "גא". מכאן נוצרה ברומניה הבדיחה על פיה "מנדרו (=גא) כץ הוא היפוכו הגמור של המוזיקאי מודסט (=צנוע) מוסורגסקי...".
מבחר הקלטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לודוויג ואן בטהובן, 32 וריאציות
- וולפגנג אמדאוס מוצרט, קונצ'רטו לפסנתר, בניצוח מנדי רודן
- יוהנס ברהמס, סונאטה לכינור ופסנתר, עם הנריק שרינג
- לודוויג ואן בטהובן, קונצ'רטו מס' 5 לפסנתר ולתזמורת-הקיסר בניצוח סר ג'ון ברבירולי
- ארם חצ'טוריאן וסרגיי פרוקופיב, קונצ'רטי לפסנתר ולתזמורת, עם התזמורת הפילהרמונית של לונדון בניצוחו של סר אדריאן בולט
- סזאר פרנק, סונאטה לכינור ופסנתר, עם הנריק שרינג
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מינדרו כץ
מינדרו כץ, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מינדרו כץ, באתר Discogs (באנגלית)- מנשה רבינא, אמש בקונצרט - מינדרו כץ, דבר, 31 בינואר 1960
- אוליה כץ, רסיטל לפסנתר של מינדרו כץ, מעריב, 1 בפברואר 1960
- "מסע" אל בטהובן, דבר, 24 באוגוסט 1973
- חנוך רון, עוצמה יתירה, דבר, 7 בדצמבר 1973
- Cele două cariere ale marelui pianist Mîndru Katz (ברומנית)
- Mindru Katz (Piano) (באנגלית)
- The Mindru Katz Collection, באתר Cembal d'amour
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האות הרומנית î, שמופיעה בשם הפרטי של כץ, תועתקה בעברית, בגלל הדמיון הגרפי, כמו האות i, ולכן שמו מופיע בדרך כלל בצורה "מינדרו כץ", אף שהאות הרומנית î מייצגת תנועה שלא קיימת בשפה העברית, והתעתיק התקני הוא "מנדרו".
- ^ Legendarul pianist Mîndru Katz cîntă... (ברומנית)
- ^ יעקב מרקל, מונית בדרך הפסלים שדרות רוטשילד תל אביב, באתר Taxi-2go
- ^ אבנר בן מיכאל, הפסנתרן מינדרו כץ ושני קונצרטים סימפוניים, חרות, 12 בפברואר 1960
- ^ הפילהרמונית מסיימת עונת הקונצרטים, חרות, 1 ביולי 1962
- ^ אבנר בן מיכאל, קונצרט פתיחה של תזמורת "קול ישראל", חרות, 6 בנובמבר 1964
- ^ מינדרו כץ: מיתה ליד הפסנתר, דבר, 1 בפברואר 1978
- ^ יוסי שיפמן, לאו דווקא אנדרטה, דבר, 25 באוקטובר 1981