לדלג לתוכן

מוריה שלומות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוריה שלומות
מוריה שלומות, 2015
מוריה שלומות, 2015
לידה 30 בנובמבר 1968 (בת 56)
ברעם, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוריה שלומות (נולדה ב-30 בנובמבר 1968) היא פעילת שמאל רדיקלית, עורכת דין ומגשרת, מנכ"לית הארגון "הורים נגד מעצרי ילדים", חברת מועצת העיר תל אביב-יפו לשעבר ומראשי תנועת "ארץ לכולם", תנועה ישראלית-פלסטינית שמקדמת את פתרון המדינה האחת. הייתה מנכ"לית שלום עכשיו.

מוריה שלומות גדלה בקיבוץ ברעם. היא בוגרת בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי.

סיימה תואר ראשון במשפטים במכללה למינהל.

הייתה פעילה בתנועת "דור שלום" ורכזת של סניף תל אביב של "שלום עכשיו".

משנת 2000 עד 2002 הייתה מנכ"לית "שלום עכשיו"[1][2].

משנת 2003 עד 2011 הייתה מנכ"לית "מרכז ייעוץ לאישה", עמותה המסייעת בטיפול נפשי לנשים מנקודת מבט פמיניסטית[3]. לאחר מכן נשארה חברת הוועד המנהל של העמותה.

משנת 2015 עד 2017 עבדה כעורכת-דין במשרדו של מיכאל ספרד.

בשנת 2018 נבחרה למועצת עיריית תל אביב-יפו במסגרת רשימת אנחנו העיר, בהסכם רוטציה עם מכי חכם נאמן.

ממרץ 2019 היא מנכ"לית הארגון "הורים נגד מעצרי ילדים".

בנוסף לכך, הייתה פעילה בארגון "לוחמים לשלום"[4] והיא חברת מזכירות תנועת השלום "ארץ לכולם" (קרויה גם "שתי מדינות מולדת אחת", מיסודו של מירון רפופורט), תנועה ישראלית-פלסטינית שמקדמת את פתרון המדינה האחת באמצעות קונפדרציה בין מדינה פלסטינית לבין מדינת ישראל[5].

בנובמבר 2019 ארגנה אירוע בשם "ילדים באזיקים" לציון יום זכויות הילד הבין-לאומי[6].

בפברואר 2024 פנתה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך לקצין הכנסת בבקשה שיאסור על שלומות כניסה למשכן הכנסת, בטענה ששלומות דחפה אותה "בבוטות ובאלימות". היועצת של חברת הכנסת, שהייתה עדה לאירוע, אישרה את התיאור של חברת הכנסת, אך ארגון "הורים נגד מעצרי ילדים" הכחיש את הטענה. קצין הכנסת נעתר לבקשתה של הר-מלך ואסר על כניסתה של שלומות למשכן הכנסת באופן קבוע.[7]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לחן אלון, במאי תיאטרון וחבר סגל בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, שהיה ממייסדי "לוחמים לשלום" וממנהיגי הסרבנים במכתב הקצינים של תנועת אומץ לסרב, ונכלא על סירובו לשרת כקצין בשטחים בתקופת האינתיפאדה השנייה. בשנת 1998 נולדה בתם, תמר. בשנת 2017 הבת סירבה להתגייס לצה"ל ונכלאה במחבוש למשך 130 יום[8].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוריה שלומות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לילי גלילי, תורם של השלושים ומשהו, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2002
  2. ^ משרד הבינוי והשיכון פירסם מכרז לבניית 700 יחידות דיור בשטחים, באתר וואלה, 5 באפריל 2001
  3. ^ וועד מנהל, באתר מרכז יעוץ לאשה
  4. ^ Moriah Shlomot, באתר לוחמים לשלום (באנגלית)
  5. ^ ארץ לכולם, באתר העמותה
  6. ^ ילדים באזיקים - מוריה שלומות, בעמוד הפייסבוק של הורים נגד מעצרי ילדים, 15 בנובמבר 2019
  7. ^ פרסום ראשון: פעילת השמאל שתקפה ח"כית - לא תוכנס לכנסת, באתר ערוץ 7, 27 במרץ 2024
  8. ^ ורד לי, בלשכת הגיוס, עם שלוש סרבניות המצפון, באתר הארץ, 9 במרץ 2017