בית רובינשטיין
 | |
| בית רובינשטיין, בתחתית התמונה ניתן לראות את גשר מעריב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
רב-קומות  |
| על שם |
קבוצת רובינשטיין |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1999 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1999 |
| אדריכל |
אריה פרייברגר |
| מידות | |
| גובה |
108 מ' |
| קומות |
30 |
| קואורדינטות | 32°03′57″N 34°46′59″E / 32.06581667°N 34.782975°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית רובינשטיין  | |
  | |
בית רובינשטיין הוא גורד שחקים הנמצא בצומת הרחובות דרך מנחם בגין ולינקולן בתל אביב-יפו, מול בית מעריב, בתכנון האדריכל אריה פרייברגר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת הבניין החלה בשנת 1997 בשותפות בחלקים שווים של "קבוצת רובינשטיין" והקבלן מריו לזניק, בעלות של כ-60 מיליון דולר, בנק הפועלים סיפק את המימון[1].
עוד לפני סיום הבנייה נמכרו רוב הקומות בבניין, בעיקר למשרדי עורכי-דין[2]. ביניהם עורך הדין יהודה רוה שרכש את הקומה ה-15[3], משרד חיים יוסף צדוק שרכש את הקומה ה-17[4], ומשרד לשם-ברנדווין שרכש שתי קומות[5]. בנוסף רכשה חברת כלל ביטוח חמש קומות[6], ושש קומות נשמרו בידי קבוצת רובינשטיין כמשרדים להשכרה[7].
חברת "נכסי אריאל" זכתה בחוזה הניהול של הבניין בסוף 1999, עם השלמת הבנייה[8]. אכלוס הבניין החל בתחילת שנת 2001[9]. במהלך הבנייה מכר הקבלן מריו לזניק את החברה שלו לאיש העסקים אליעזר פישמן ושמה שונה לחברת "אספן בנייה ופיתוח"[10]. בשנת 2002 הגישה החברה תביעה נגד "קבוצת רובינשטיין"[11], ולבסוף בשנת 2007 קבוצת רובינשטיין רכשה מאספן את זכויותיה במגדל תמורת 100 מיליון שקל[12].
באוגוסט 2015 נהרס גשר מעריב ששכן למרגלות המגדל, לטובת הקמת תחנת קרליבך של הרכבת הקלה[13].
בשנת 2021 רכשה חזרה "קבוצת רובינשטיין" חלק מקומות המשרדים שמכרה, והחלה בשיפוץ הקומות לטובת התאמתם לחברות היי-טק הדורשות שטחי רצפה גדולים[14].
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגדל מתנשא לגובה של 108 מטר והוא מכיל 28 קומות. שטחו הבנוי של הבניין, כולל החניון, הוא 62,000 מטר רבוע והוא מכיל 28 אלף מ"ר של שטחי משרדים וכ-2,000 מ"ר של מסחר[15]. המגדל מחופה במלואו בזכוכית רפלקטיבית בגוון טורקיז וצורת תוכניתו כשל שלוש קשתות העוטפות האחת את השנייה. על גג המגדל מותקן תורן אנטנות בגובה של כ-10 מטרים. צורתו הקעורה של המגדל פונה לכיוון צפון-מזרח וקמורה לכיוון דרום-מערב. קומת הכניסה הראשית למגדל נמצאת במפלס מינוס אחת ביחס למפלס הרחוב, ויוצרת מחוצה לה פלאזה משוקעת שהייתה מיועדת בעתיד להתחבר לתחנת קרליבך שהוקמה בסמוך למגדל[דרוש מקור]. קומת הקרקע משמשת למסחר ומסעדות[16].
בצמוד למגדל קיים חניון בן 9 קומות, שנבנה בשותפות עם עיריית תל אביב[17].
בכניסה לבניין נמצא הפסל "מקהלה בשפת סימנים" של הפסלת עפרה צימבליסטה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל האדריכלות | ||
|
פורטל תל אביב-יפו | ||
- בית רובינשטיין, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)
- קרנות אוורסט שכרו כ-288 מ"ר בבניין רובינשטיין בתל אביב - תשלמנה 23 דולר למטר, באתר TheMarker, 21 ביוני 2001
- אלעזר לוין, חדשות ישראל תשלם לאפרתי-ברייטמן 14 דולר למ"ר בבית רובינשטיין, באתר גלובס, 24 בפברואר 2002
- אלעזר לוין, ישלמו 27 דולר למ"ר בבית רובינשטיין בת"א, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2004
רז סמולסקי, כלל תשכיר 4,200 מ"ר בבית רובינשטיין ב-24 מיליון שקל לשש שנים, באתר TheMarker, 10 במרץ 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בן-יקר-גת זכה במיכרז לבניית בית רובינשטיין ב-6 מיליון דולר, באתר גלובס, 15 ביוני 1997
- ^ אלעזר לוין, בית רובינשטיין: הכל עניין של מיקום, באתר גלובס, 3 בפברואר 2002
- ^ עו"ד יהודה רוה קנה משרדים בבית רובינשטיין ב-2.55 מיליון דולר, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1998
- ^ עו"ד צדוק קנה קומה בבית רובינשטין ב-2,600 דולר למ"ר, באתר גלובס, 19 באפריל 1999
- ^ אלעזר לוין, עו"ד לשם-ברנדווין קנו משרדים בבית רובינשטיין בכ-3 מיליון דולר, באתר גלובס, 27 בספטמבר 1999
- ^ לזניק בניין - בית רובינשטיין הכניס 45 מ' ש', באתר גלובס, 6 בינואר 1998
- ^ אלעזר לוין, בית רובינשטיין בת"א: הושכרו משרדים ב-17.5-15 דולר למ"ר לחודש, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2002
אלעזר לוין, עידית מקבוצת ביטוח ישיר תשלם 12 דולר למ"ר בחוזה לשנתיים בבית רובינשטיין ת"א, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2003 - ^ אלעזר לוין, נכסי אריאל תנהל את בית רובינשטיין, באתר גלובס, 6 בספטמבר 1999
- ^ אלעזר לוין, תשואה של 10% לכלל ביטוח מעיסקת בית רובינשטיין, באתר גלובס, 18 במרץ 2001
- ^ אמיר אייזנברג, מריו לזניק נפרד מהבורסה; מכר מניותיו לפישמן וסוארי, באתר גלובס, 19 ביולי 1998
TheMarker digital, אספן נכסים: השותף בפרויקט בית רובינשטיין הגיש תביעה כנגד אספן בנייה ופיתוח בטענה לשכר ראוי, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2002 - ^ אספן בניה ופיתוח הגישה תביעה על סך 21 מ' ש' נגד השותף בפרויקט בית רובינשטיין בת"א, באתר TheMarker, 15 באפריל 2002
- ^ ענת ג'ורג'י, רובינשטיין רכשה מאספן את זכויותיה במגדל בית רובינשטיין תמורת 100 מיליון שקל, באתר TheMarker, 7 במאי 2007
- ^ אבי בר-אלי, פיצוץ גשר מעריב - בשישי ב-6 בבוקר; אלה הרחובות שייחסמו לתנועה, באתר TheMarker, 19 באוגוסט 2015
הדי כהן, עבודות הרכבת הקלה: גשר מעריב ייהרס ביום שישי בבוקר, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2015 - ^ הדס מגן, “מבחינת חברות ההייטק שכר הדירה זניח. העיקר להתמקם בריבוע הקורקינט”, באתר גלובס, 7 בינואר 2022
- ^ אריק מירובסקי, חברת רובינשטיין תרכוש את חלקה של אספן בבית רובינשטיין ב-110 מיליון שקל, באתר TheMarker, 1 במרץ 2007
- ^ אלעזר לוין, מסעדה כשרה תשלם 25 דולר למ"ר בבית רובינשטיין בתל-אביב, באתר גלובס, 9 ��דצמבר 2001
- ^ ענת רואה, חברות הבנייה אברהם רובינשטיין ואספן בנייה ופיתוח תובעות 5.6 מיליון שקל מעיריית תל אביב, באתר TheMarker, 19 בספטמבר 2004