ליל חניה

"ליל חניה"

שיר בביצוע אפרים שמיר, ירדנה ארזי, חנן יובל ושלישיית אף אוזן גרון
מתוך האלבום פסטיבל הזמר והפזמון תשל"ג
יצא לאור	1973
סוגה	זמר עברי
שפה	עברית
אורך	5:34
חברת תקליטים	הד ארצי
כתיבה	נתן אלתרמן
לחן	יאיר רוזנבלום

"ליל חניה" הוא שיר שכתב נתן אלתרמן בתקופה הסמוכה למלחמת העצמאות או מיד לאחריה, ופורסם לראשונה בקובץ השירים "עיר היונה" בשנת 1957.

השיר בלחנו של יאיר רוזנבלום התפרסם אחרי הביצוע של אפרים שמיר, ירדנה ארזי, חנן יובל ושלישיית אף אוזן גרון בפסטיבל הזמר והפזמון 1973.

בתקופת מלחמת העצמאות היה אלתרמן כבן 38 ופטור מגיוס. למרות זאת גויס, לבקשתו וצורף לחוליית רגמים בגדוד 88 של חטיבה 8 שמפקדה היה יצחק שדה. הקרב היחיד שבו השתתף היה בכיבוש תל גת (תל עירני) והכפר עיראק אל-מנשייה בניסיון לפרוץ את הדרך לנגב הנצור.^[1][2] לפי עדויות שהביא פרופסור מנחם דורמן בספרו "נתן אלתרמן – פרקי ביוגרפיה", נפלו פצצות בקרבת העמדה בה התחפר הצוות של אלתרמן, כקילומטר וחצי מהתל עיראק-אל-מנשייה, וכך חווה באופן מעשי את חרדת החיילים בטרם היציאה לקרב ובמהלכו. אלתרמן שוחרר משירות על ידי יצחק שדה, על פי השמועות, לבקשתו של בן-גוריון אשר אלתרמן היה מתומכיו המובהקים.^[3][4]

הספר "עיר היונה" כולל הן שירים לאומיים והן שירים אישיים. השירים הלאומיים מתארים את המצב בארץ ישראל בתקופה שלפני הקמת המדינה על פי סדר התרחשותם: ההעפלה, קיבוץ הגלויות, כור ההיתוך, התפתחות השפה והעיר, תקופת מלחמת העצמאות ועוד עניינים שבמרכז סדר היום הציבורי. השיר עצמו מופיע לאחר השיר המתאר את ההכנות שלפני הקרבות ולפני שיר המלחמה עצמו.

השירים בספר נכתבו לאורך שנות הארבעים, אשר התאפיינו בתהליך מואץ של בנייה ומאבק לעצמאות ישראל. אלתרמן מתאר תהליך אבולוציוני של עניינים קטנים וטריוויאליים אך מעשיים, אשר ביחד מצטרפים למעשה הגדול. בשירי "עיר היונה" לא התאמץ אלתרמן לייפות את המציאות אלא תיאר אותה באופן ביקורתי ובוחן, ומתוך הבנה ואמפתיה.

הספר פורסם בשנת 1957 וזכה בפרס ביאליק.

השיר נכתב בשפה גבוהה ומליצית, ובדרך כלל משמעויותיו העמוקות אינן מתבררות באופן מיידי בקריאה הראשונה. על מנת לגלות את הרבדים העמוקים שלו יש צורך בקריאה חוזרת ונשנית של הטקסט תוך כדי הכרה וקישור לאירועים והמאורעות שהתחוללו בתקופת הזמן שעל הרקע שלה נכתב.

השיר מתאר את הקמתו של מחנה צבאי זמני בטרם יציאה לקרב כלשהו. בהמשכו משולבות אבחנות של המשורר כמשקיף ב"מבט על" של משמעויותיה העמוקות והשפעתן של המלחמה ואחריתה על נפש האדם.

לֵיל חֲנָיָה. בְּקוֹל דְּבָרִים, בִּשְׂחוֹק, בְּגֶדֶף,
בַּהֲמֻלַּת מְלָאכוֹת הוּא קָם, הִנֵּה הִנּוֹ.
כְּמוֹ פְּנֵי עִיר־נִבְנֵית פָּנָיו שֶׁל שְׂדֵה הַקֶּטֶל
בְּהִתְפָּרֵשׂ הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר דִּינוֹ
לִהְיוֹת שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם וּמָגִנּוֹ.

מחנה צבאי חדש מוקם כשלב הראשון לצורך התארגנות והיערכות הכוחות הלוחמים לפני היציאה לקרב. בקרב עצמו יגרמו הלוחמים לשפיכות דמים, אך מיד מובעת ההצדקה: שפיכת דמו של האויב על מנת להגן על בני אדם, אלו אשר בשמם יצאו.

"שופך דם האדם" הוא ציטוט מספר בראשית,^[5] המזהיר שדינו של שופך דם אדם שדמו יישפך.

בבתים אלו, שלא הולחנו ואינם בגרסה המושרת הידועה מתוארות המלאכות והפעולות של החיילים בהקמת המחנה ובהכנת המדים והציוד. המחנה הוא מעין עיר פרימיטיבית ”פְּנֵי נַפָּחֶיהָ וְאוֹפֶיהָ וְעֶגְלוֹנֶיהָ שֶׁל חֶבְרָה בְּטֶרֶם גָּג”, ובה נוצר הווי ייחודי. המיוחד בבית זה שלא מוזכר בו הקרב. הבית הוא מעיין אתנחתא מהסיבה שלשמה נאספו כל אותם גברים.

פְּנֵי הַגְּבָרִים הַמַּטְלִיאִים עֲלֵי בִּרְכַּיִם
חֻלְצָה וָנַעַל. פְּנֵי הַלֵּץ. פְּנֵי הַטַּבָּח.
פְּנֵי הַבְּדִיחָה בְּצֹהַב בַּהֲרוֹת הַקַּיִץ,
שֶׁמּוֹשָׁבָהּ עַל הָאַרְגָּז אוֹ עַל הַפָּח
וּלְקָדְקֳדָהּ אֲגַן רָקִיעַ מְהֻפָּךְ.

עם רדת הערב, באשמורת הראשונה, ההכנות מסתיימות והמחנה עומד ומוכן. עם זאת, אין מדובר במחנה קבע אלא במחנה אוהלים זמני כמנהג הצוענים ובדומה לאופיה של ההוויה המלחמתית. זו יכולה להשתנות בכל רגע מכיוון שכבכל שעת חירום מתבטלים לחלוטין החוקים היוצרים מסגרות וכלים בחיי האדם, וההוויה כולה מרוכזת במאבק לשמירת החיים והקיום האישי. מיקום המחנה, "בין חוף וגבע", רומז לקרב הראשון במבצע יואב בין תל גת לנחל לכיש.^[6]

בבית זה, שהושמט אף הוא מהגרסה המושרת, מתוארים קשרי חברות הנוצרים בין החיילים מתוך הבדידות ומתוך הצורך בקשרים חדשים במצב בו נעלם המעמד החברתי של ימי השגרה ”הָרֵעוּת... שׁוֹמְרָה בֵּין אִישׁ וָאִישׁ אֶת הַקְּשָׁרִים, בְּהִשָּׂרֵף גִּשְׁרֵי שְׂכִירוּת וּמִסְחָרִים.”

הבתים השישי והשביעי עוסקים בייצוג הווי הלוחמים ובשפה בה ניתן לדבר על מאורעות ורגשות אלו של אחווה ושותפות. האמנות ה"גבוהה" אינה מסוגלת להביע את המצב, ודווקא דיבור ישיר ובוטה, גם אם אינו נעים לאוזן, יכול לשקף את רוח הזמן. על הווי זה של אחוות לוחמים למול הסכנה יכול להעיד רק "הזמר הנפוץ" העומד בניגוד ל"שירה הצרופה".

המשורר חוזה את "הזמר הנפוץ" שיבטא את חוויית המלחמה של החיילים הפשוטים. ללא "דקויות" של שירה אלא בלשון בוטה ”בְּלִי מֹרֶךְ לֵב וּבְלִי חֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הַזּוֹל”.

אריאל הירשפלד רואה בתיאור "הזמר הנפוץ" המשתמש "ללא חשש מפני הזול" בדימויים נדושים וברגשנות שבח של אלתרמן לקיטש שכאשר הוא משולב במעשה אמנות מקנה לו "אנרגיות על".^[7] יפתח אופק כותב כי אלתרמן כ"משורר מגויס" מכיר בחובה שביציאה בקרב וכי רק הזמר העממי על צעקנותו ופגמיו האסתטיים המתאר רגשות עזים במקום לבטים ומורכבויות יכול להביע אמת פשוטה זו של חובת ההתגייסות.^[8] אורי קציר רואה ב"זמר הנפוץ" שבבית השביעי סיכום של נאום המפקד המשתמש במילים פשוטות ומובנות לכל ולא בשפה גבוהה ומליצית בפני החיילים בטרם צאתם לקרב.

הוא הבית השני והפזמון החוזר בגרסה המושרת. תיאור של הווי המחנה העסוק. השהייה במחנה, עם השירים והידידויות הארעיות, מכשף את החונים, כיחידים וככלל, ברוח הבלים. כאן, "רְעות רוח" נלקח מקהלת (”הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ”^[9]) ואינה ה"רֵעות" מהבית החמישי. בבית זה מבטא אלתרמן תפיסת עולם לפיה גם ב"מלאכות החופזות" – מעשה הקמת המחנה הפשוט והזול יש מימד רוחני "כישופה של רעות רוח" והוא חלק מ"בניינה של ממלכה" – הקמת המדינה שבדרך.

לֵיל חֲנָיָה, לֵיל זֶמֶר, לֵיל שְׁחָקִים רָקוּעַ,
לֵיל רֹב מְלָאכוֹת חוֹפְזוֹת, לֵיל אֵד מִן הַדְוָדִים,
לֵיל שֶׁמּוֹסֵךְ אֶת כִּשּׁוּפָהּ שֶׁל רְעוּת רוּחַ
בְּבִנְיָנָהּ שֶׁל מַמְלָכָה, לֵיל נְדוּדִים
נִצַּב פָּרוּשׂ עַל הַיָּחִיד וְהַגְּדוּדִים.

חוויית המחנה היא חלק מחוויית המלחמה, והפזמונים אשר קשורים אליה מקנים זיכרון נוגה, ברקע הרעה, לימי המלחמה. בשורה ”עוֹד יִמְשְׁכוּ הֵמָּה, כְּמוֹ נִימָה מֵחֵלֶב, נַפְשׁוֹ שֶׁל דּוֹר...” משיכת הנפש מושוות להוצאת נימה (שערה) מחלב – הדימוי בו משתמשת הגמרא לתיאור מיתת נשיקה (מיתה קלה)”נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא”^[10] ובפירוש רש"י: ”כמושך נימת שער מתוך החלב”.

חזרה מתיאור רוח המחנה, עם אחוות החיילים ושירת הפזמונים, למהותה הגשמית של המלחמה. אותו הווי ”עוֹלֶה בִּיעָף, וְשָׁב־נִקְטָע בִּילֵל” של נפילת החיילים הנורים. איתו נקטע גם השיר כולו, עם כל תיאוריו הציוריים של המחנה והמלחמה. יש הרואים בשורות האחרונות ביקורת נוקבת על תיאור המלחמה כדבר הירואי.

יאיר רוזנבלום הלחין את השיר לקראת פסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1973. רוזנבלום מספר שיהורם גאון התקשר אליו ושאל אם יש לו שיר שיוכל לשיר בפסטיבל (לפי גרסת גאון דווקא רוזנבלום הוא זה שהתקשר אליו^[11]). רוזנבלום מספר שלא רצה להחמיץ את ההזדמנות ולכן מיהר להשיב בחיוב. הוא דפדף בספר השירים עיר היונה, שהיה מונח במקרה לידו ונקב בשם השיר מבלי לקרוא אותו. השניים סיכמו להיפגש למחרת בבוקר כדי לעבוד על השיר. בתום השיחה גילה רוזנבלום כי השיר שבחר באקראי מורכב מאוד להלחנה, מכיוון שהוא איננו בעל מבנה שירי כמקובל בפסטיבלים, ואינו כולל בתים ופזמון חוזר. כדי לפתור את הבעיה החליט רוזנבלום להלחין רק שבעה מהבתים ולהשתמש בבית השמיני כפזמון.

רוזנבלום, שהתחייב להשמיע לגאון את השיר בבוקר, עמל על הלחנתו כל הלילה, אך להפתעתו גאון לא הופיע לקבל את השיר. רוזנבלום הבין שגאון ויתר על השיר, אך לא רצה לוותר על פסטיבל הזמר.^[12] ראשית נתן את השיר ללהקת גיסות השריון עם הסולנית רבקה מרקוביץ. הביצוע הוקלט ללא ידיעת הזמרים, אולם לא הופץ, ונגנז (בסוף דצמבר 2023 הועלתה ההקלטה לערוץ YouTube). לאחר ביצוע זה, הוא פנה לשלושה מבני טיפוחיו בלהקת הנח"ל – חנן יובל, אפרים שמיר וירדנה ארזי – שהיו בתקופה זו בתחילת דרכם העצמאית, והציע להם לבצע אותו למרות הטקסט המורכב לשינון ולביצוע. מעמדו התרבותי המרכזי של הפסטיבל שכנע את השלושה לבצע את השיר, ושמיר קיווה גם להיעזר בתשומת הלב הציבורית כדי לקדם את הקמתה של להקת כוורת. את השלושה ליוו בשירה שלישיית אף אוזן גרון. העיבוד המוזיקלי של השיר נעשה על ידי ירון גרשובסקי, והמקהלתי על ידי המלחין עצמו. בשל מורכבותו לא זכה השיר להצלחה בתחרות, אך הפך מאוחר יותר לאחת הקלאסיקות הגדולות של פסטיבל הזמר והפזמון לדורותיו.

ב-21 במאי 1973 הוצג השיר בפינה לשיפוטכם במצעדי הפזמונים, ושהה במצעד 12 שבועות, מהם שבועיים במקום הראשון.

במצעד הפזמונים השנתי תשל"ג הגיע למקום ה-13.

בשנת 2009 נבחר במקום ה-13 במצעד של ידיעות אחרונות לבחירת השיר הישראלי הטוב בכל הזמנים.

• ליל חניה בביצוע להקת חיל חינוך 2024
• איך נכתב השיר ״ליל חניה״ – עפר גביש בערוץ היו-טיוב של קצין חינוך ראשי

• "ליל חניה" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "ליל חניה" באתר שירונט
• נתן אלתרמן, "ליל חניה" בפרויקט בן-יהודה (הנוסח המלא של השיר כולל הבתים שלא בוצעו בגרסה המוזיקלית).
• מידע על ליל חניה בקטלוג הספרייה הלאומית
• זיוה שמיר, נתן אלתרמן – משוררו של דור המאבק לעצמאות: עיון במחזור שירי עיר היונה
• אורי קציר, ליל חנייה – על השיר באתר "במחשבה שנייה"
• יפתח אופק, לֵיל רֹב מְלָאכוֹת חוֹפְזוֹת, לֵיל אֵד מִן הַדְּוָדִים, באתר נתן אלתרמן
• דיון בשיר באתר נתן אלתרמן
• איתי פלאות, על הלחנת השיר בידי יאיר רוזנבלום
• "ליל חניה" בביצוע חנן יובל, ירדנה ארזי ואפרים שמיר (אודיו), סרטון באתר יוטיוב
• ביצוע הכולל גם את בתי השיר שאינם מבוצעים בדרך כלל, סרטון באתר יוטיוב
• ד"ר חזי עמיאור, "ליל חניה": נתן אלתרמן חוזר אל ימי שירותו במלחמת השחרור, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 27.03.2018
• ניר גורלי, ליל חניה, בפודקאסט "שיר אחד", 15 בפברואר 2021
• זיוה שמיר, מראה המלחמה ללא כחל ושרק – עיון בשיר "ליל חנייה" במלאת 50 שנה להלחנתו ולביצועו, אתר מב"ע, 30 במאי 2023
• יובל ניב, אחרי 52 שנה: נחשפה גרסה נדירה של "ליל חניה", באתר ynet, 17 בינואר 2024
• שיר אחד, פרק בונוס | ליל חניה | ההקלטה הגנוזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בינואר 2024

כתבי נתן אלתרמן
ספרי שירה (ושירים בולטים מתוכם)	כוכבים בחוץ (1938) (עוד חוזר הניגון • פגישה לאין קץ • האם השלישית) • שמחת עניים (1941) • שירי מכות מצרים (1944) • עיר היונה (1957) (ליל חניה) • חגיגת קיץ (1965) (שיר משמר)
משירי הטור השביעי	הלשון השוודית • מגש הכסף • מכל העמים • מכתבו של מנחם מנדל • מסביב למדורה • נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי • ניו פומבדיתא • עוד יסופר • על זאת • צריף בנגב
מחזות	פונדק הרוחות • כנרת כנרת • משפט פיתגורס • אסתר המלכה • ימי אור האחרונים
הבמה הקלה	לי-לה-לו • שוק המציאות • צץ וצצה
פזמונים ושירים נוספים	אל תיתנו להם רובים • אליפלט • זה היה בחנוכה • זמר שלוש התשובות • חנה'לה התבלבלה • כלניות • ליל חניה • ערב עירוני • קונצרטינה וגיטרה • שיר הסנדלר • שיר ערש
תרגומים	שלמה המלך ושלמי הסנדלר (תרגום ופזמונים) • בלדות ישנות ושירי עם סקוטיים • שייקספיר: יוליוס קיסר • אותלו • נשי וינדזור העליזות • מולייר: תעלולי סקפן • הקמצן • דון ז'ואן • החולה המדומה • ז'אן רסין: פדרה • ז'אן אנוי: אנטיגונה