לוק פרי (פילוסוף)
 | |
| לידה |
3 בינואר 1951 (בן 73) קולומב, צרפת  |
|---|---|
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פריז-סורבון, אוניברסיטת היידלברג |
| מוסדות |
|
| תחומי עניין |
מחשבה מדינית, חינוך |
| עיסוק |
פילוסוף, פוליטיקאי, חוקר מדע המדינה, מרצה באוניברסיטה |
| הושפע מ | פיכטה |
| מדינה |
צרפת |
| פרסים והוקרה |
פרס מדיסיס לחיבור עיוני (1992) מפקד במסדר ההצטיינות הלאומי (13 במאי 2011) |
| בן או בת זוג |
Marie-Caroline Becq de Fouquières (7 במאי 1999–?) |
  | |
לוק פרי (בצרפתית: Luc Ferry; נולד ב-1 בינואר 1951) הוא פילוסוף צרפתי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוק פרי נולד בעיר קולומב (פרבר של פריז). למד פילוסופיה בסורבון ובאוניברסיטת היידלברג בגרמניה. כתב את עבודת הדוקטור שלו על הפילוסוף הגרמני יוהאן גוטליב פיכטה, וב-1979 הוסמך כפרופסור לפילוסופיה. ב-1981 קיבל תואר דוקטור במדע המדינה. שימש כפרופסור למדעי המדינה ולפילוסופיה מדינית במכון למדעי המדינה שבעיר ליון (1982–1988), ובאוניברסיטה של קאן (1989–1995). החל ב-1996 שימש כפרופסור לפילוסופיה בסורבון.
ב-2002 התמנה על ידי ז'אק שיראק, נשיא צרפת, לשר הנוער, החינוך והמחקר בממשלת צרפת - תפקיד ששימש בו עד 2004. במסגרת תפקידו זה הציע דרכים כדי ליישם את החוק הצרפתי האוסר על שימוש בסמלים דתיים בבתי הספר. ב-2005 שב לתפקידו כפרופסור לפילוסופיה בסורבון, וניהל שם סדרת הרצאות בנושא "מהי פילוסופיה?" ב-2006, כחלק של סדרת הרצאותיו שאורגנו על ידי מרכז התרבות הצרפתי בשיתוף עם המוסד הבינלאומי לחקר השלום באוסלו, ביקר בנורווגיה וקיים שם סמינר בנושא "החילוניות וחופש המחשבה". ספרו "ללמוד לחיות" (2006) מבוסס על הרצאותיו בסמינר זה.
משנתו הפילוסופית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוק פרי כתב למעלה מחמישה עשר ספרים, אך כבר אחד מספריו הראשונים - 'המחשבה של 68 ' - הביא לפרסומו בציבור. בספר זה, המתייחס למרד הסטודנטים ב-1968, הוא מותח ביקורת על מספר אנשי רוח צרפתים ובהם מישל פוקו, ז'אק דרידה, פייר בורדייה וז'אק לאקאן כמייצגי המחשבה המרקסיסטית ומחשבות רדיקאליות אחרות שעמדו מאחרי מרד זה. הוא טוען כי מסורת הפילוסופיה המערבית נשארה אבן פינה שעליה ניתן לייסד את רעיון זכויות האדם המותאם לחברה המודרנית. בספרו 'הסדר האקולוגי החדש' הוא טוען נגד הרעיונות הפילוסופיים המונחים ביסודה של התנועה האקולוגית. בספרו 'ללמוד לחיות: חיבור פילוסופי לשימושם של הדורות הצעירים', שעמד בראש רשימת הספרים רבי המכר בצרפת, הוא מנסה לפתח תורת גאולה כדי לפתור את מה שלדעתו מהווה את בעייתה הגדולה של הפילוסופיה - הפחד מן המוות.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המחשבה של 68:מחקר על האנטי הומניזם בן זמננו (נכתב בשיתוף עם אלן רנו, 1985)
- היידגר והפילוסופים המודרניים (1988)
- מדוע אין אנו נמנים עם חסידיו של ניטשה? (1991)
- הסדר האקולוגי החדש (1992)
- אלוהים, האדם ומשמעות החיים (1996)
- החוכמה בהתאם לפילוסופים המודרניים (נכתב בשיתוף עם אנדרה קונט-ספונוויל, 1998)
- מהם חיים טובים? (2002)
- ללמוד לחיות: חיבור פילוסופי לשימושם של הדורות הצעירים (2006)
- להתגבר על הפחדים: הפילוסופיה כחוכמת האהבה (2006)
- משפחות, אני אוהב אתכן: מדיניות וחיי הפרט בעידן הגלובליזציה (2007)
