לודוויג זיברט

לודוויג זיברט
Ludwig Siebert
לידה	17 באוקטובר 1874; לודוויגסהאפן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	1942 (בגיל 67 בערך); פרין אם קימיזה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	הרייך הגרמני
השכלה	אוניברסיטת מינכן
תפקיד	חבר הרייכסטאג של גרמניה הנאצית; ראש עירייה ;
מפלגה	המפלגה הנאצית, המפלגה העממית
השקפה דתית	לותרניזם
פרסים והוקרה	אות הזהב המפלגתי
חתימה

לודוויג זיברט (בגרמנית: Ludwig Siebert 17 באוקטובר 1874 - 1 בנובמבר 1942) היה עורך דין גרמני ופוליטיקאי שהשתייך למפלגה הנאצית. כיהן כראש ממשלת בוואריה בגרמניה הנאצית מ-1933 עד 1942.

ראשית חייו

זיברט נולד בלודוויגסהאפן, בן למהנדס קטרים. הוא למד בגימנסיה במנהיים ולמד משפטים באוניברסיטת מינכן מ-1893 עד 1897. לאחר שעבר את הבחינה המשפטית בשנת 1900, עבד בשירות הציבורי כעורך דין בפרנקנטל (פפאלץ) והפך לתובע ציבורי בבאד דירקהיים ובנויסטאדט אן דר הארדט (היום, נוישטאדט אן דר ויינשטראסה). בין השנים 1905-1906 שימש כתובע ציבורי בפרת' שבפרנקוניה התיכונה. בשנת 1907 הפך לשופט בלינדאו שעל ימת קונסטנץ. כחבר במפלגת העם הבווארית (BVP), הצטרף למועצת העיר של רוטנבורג על הטאובר ושימש כראש העירייה משנת 1908 עד 1919.^[1] זיברט נבחר לראש עיריית לינדאו בשנת 1919 ולראש העיר העליון בשנת 1924.^[2]

קריירה במפלגה הנאצית

בבחירות לרייכסטאג ב-14 בספטמבר 1930, לינדאו הייתה העיר הגדולה היחידה בדרום בוואריה בה הפכו הנאצים למפלגה הגדולה ביותר, עם 22.1% מהקולות. בינואר 1931, עזב זיברט את ה-BVP והצטרף למפלגה הנאצית, והפך לראש העיר הנאצי הראשון בבוואריה. הנאצים ניצלו את ערכו התעמולתי של זיברט על ידי העסקתו כדובר ציבורי מטעמם במספר רב של פגישות ציבוריות ברחבי בוואריה. ב-27 בינואר 1931, נאם בפני קהל של 1,750 איש בלינדאו, המפגש הפוליטי הגדול ביותר שנרשם בעיר באותה תקופה.

ב-24 באפריל 1932 נבחר זיברט כחבר המפלגה הנאצית בלנדטאג הבווארי עד לפירוקו באוקטובר 1933. ב-10 במרץ 1933, במהלך ההשתלטות הנאצית על הממשל המדיני, מונה לנציג בוואריה לרייכסראַט עד שפוזר ב-14 בפברואר 1934. באותו יום מונה לקומיסר מדיני במשרד האוצר הבווארי בממשלתו של פרנץ ריטר פון אפ, הרייכסקומיסר שמונה על ידי הממשלה המרכזית. ב-16 במרץ מונה רשמית לשר האוצר במועצת השרים הזמנית שהוקמה על ידי אפ לאחר ההתפטרות הכפויה של ראש הממשלה היינריך הלד מ-BVP. ב-12 באפריל 1933, לאחר מינוי אפ כרייכסטאטהלטר של בוואריה, מונה זיברט להחליפו כראש ממשלה.

במאי 1933 חנך זיברט את פתיחת המוזיאון אוסטמארק בפסאו (מוזיאון אוברהאוס).^[3] הוא היה חבר באקדמיה למשפטים גרמניים של הנס פרנק מהישיבה הראשונה שלה ב-2 באוקטובר 1933. ב-12 בנובמבר 1933 נבחר כחבר הרייכסטאג מאזור הבחירה של בוואריה עילית ושוואביה ושימש עד מותו.^[4]

במרץ 1935, מונה סיברט לראש לשכת המדינה הבווארית ומ-28 בנובמבר 1936, חזר לכהן כשר הכלכלה. הוא יזם את מה שנקרא "תוכנית סיברט" למאבק באבטלה בבוואריה. התוכנית התבררה כבלתי מספקת ליצירת תעסוקה חדשה בשל חוסר תקציבים בממשלת בוואריה ותמיכה מהממשלה המרכזית בגרמניה. סיברט קיבל גם הוראות אישיות מאדולף היטלר לפקח על שיקום כל הטירות בגרמניה והיה מעורב במיוחד בשיקום העיירה ההיסטורית רוטנבורג אוב דר טאובר בין השנים 1937 ל-1941.^[5]

כשראש ממשלה, סיברט לא היה בעל הכוח והסמכות שהיו לקודמיו ברפובליקת ויימאר, שכן נאלץ לחלוק את הכוח עם אפ. בנוסף, לעיתים קרובות מצא את עצמו מתנגש עם אדולף וגנר, הגאולייטר במינכן ושר הפנים של בוואריה. וגנר ראה את עצמו כ"איש החזק" של הממשלה והיה נוטר טינה על כך שלא קיבל את התפקיד המוביל כראש ממשלה. כאחד מה"לוחמים הוותיקים" (Alter Kämpfer), לעיתים קרובות הצליח להשיג את תמיכתו של היטלר בסכסוכיו עם סיברט. סיברט, יחד עם אפ, היה נחות בשל חוסר במעמד חזק בהיררכיית המפלגה. בשל כך, התקשה להפעיל את סמכותו על פקידי מפלגה אחרים בבוואריה, במיוחד על גאולייטרים רבי עוצמה כמו יוליוס שטרייכר ויוזף בירקל שניהלו את הגאו שלהם באופן אוטונומי והיו מבוזים על ידי רשויות הממשלה. בנוסף, סיברט היה מוגבל בחוסר סמכות הפיקוד שלו על יחידות הפרמיליטריות של המפלגה בבוואריה, האס אה והאס אס, שנשלטו בקפידה על ידי ארנסט רהם (ויורשיו) והיינריך הימלר, בהתאמה.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפך זיברט לחבר בוועדות ההגנה של הרייך עבור המחוזות הצבאיים VII ו-XIII, שכללו את בוואריה. כחבר באס אה, הועלה לדרגת גרופנפיהרר ב-9 בנובמבר 1933 ולדרגת אובר-גרופנפיהרר ב-9 בנובמבר 1938. ב-12 באפריל 1938, ביום השנה החמישי לכהונתו כראש ממשלת בוואריה, הוענק לו אות הזהב המפלגתי.^[6] הוא נפטר מהתקף לב ב-1 בנובמבר 1942 וזכה להלוויה ממלכתית מפוארת במינכן.^[7]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לודוויג זיברט בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2007-10-19. נבדק ב-2008-05-06. {{cite web}}: (עזרה) Reflections on German Culture and Leitkultur in Rothenburg ob der Tauber author: Joshua Hagen, accessed: 6 May 2008
^ Oberbürgermeister (in German), Historisches Lexikon Bayerns, accessed: 6 May 2008.
^ Anna Rosmus: Hitlers Nibelungen, Samples Grafenau 2015, pp. 69ff.
^ "Ludwig Siebert". Reichstag Database. נבדק ב-14 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
^ Joshua Hagen (2004) The Most German of Towns: Creating an Ideal Nazi Community in Rothenburg ob der Tauber, Annals of the Association of American Geographers.
^ Patzwall, Klaus D. (2004). Das Goldene Parteiabzeichen und Seine Verleihungen Ehrenhalber, 1934-1944. Norderstedt: Patzwall. p. 87. ISBN 978-3-931-53350-2.
^ "Castles in the Shadow of the Swastika". Open Society Archives. נבדק ב-14 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)

[1] "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2007-10-19. נבדק ב-2008-05-06. {{cite web}}: (עזרה) Reflections on German Culture and Leitkultur in Rothenburg ob der Tauber author: Joshua Hagen, accessed: 6 May 2008

[2] Oberbürgermeister (in German), Historisches Lexikon Bayerns, accessed: 6 May 2008.

[3] Anna Rosmus: Hitlers Nibelungen, Samples Grafenau 2015, pp. 69ff.

[4] "Ludwig Siebert". Reichstag Database. נבדק ב-14 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)

[5] Joshua Hagen (2004) The Most German of Towns: Creating an Ideal Nazi Community in Rothenburg ob der Tauber, Annals of the Association of American Geographers.

[6] Patzwall, Klaus D. (2004). Das Goldene Parteiabzeichen und Seine Verleihungen Ehrenhalber, 1934-1944. Norderstedt: Patzwall. p. 87. ISBN 978-3-931-53350-2.

[7] "Castles in the Shadow of the Swastika". Open Society Archives. נבדק ב-14 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)

[1]