לואי אילשמיוס
 | |
| לידה |
4 בפברואר 1864 ניוארק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
29 בדצמבר 1941 (בגיל 77) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות גרינווד |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אמנות מודרנית |
| הושפע על ידי |
רוברט קרנל מינור |
| יצירות ידועות |
הרכילות |
  | |
לואי מישל אילשמיוס (באנגלית: Louis Michel Eilshemius; 4 בפברואר 1864 – 29 בדצמבר 1941) היה צייר אמריקאי, בעיקר של נופים, פנטזיה ועירום.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אילשמיוס נולד למשפחה אמידה ליד ניוארק, ניו ג'רזי. הוא התחנך באירופה, ולאחר מכן בילה שנתיים באוניברסיטת קורנל לפני שהחל את לימודי האמנות בליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק. הוא גם למד באופן פרטי אצל צייר הנוף האמריקאי רוברט קראנל מינור.[1] לאחר מכן למד בהדרכת בוגרו באקדמיה ז'וליאן בפריז ונסע רבות באירופה, באפריקה ובים הדרומי וחזר למשפחתו בעיר ניו יורק, שם היה אמור לחיות עד סוף חייו.
נופיו המוקדמים, מראים את השפעתם של בית הספר ברביזון ושל קורו, ג'ורג' איננס ואלברט פינהאם ריידר זכו לו מעט הכרה מצד המבקרים או הציבור.
בסביבות 1910, אלמנט הפנטזיה ביצירתו התבטא יותר בנושאי הציור, והטכניקה שלו הפכה גסה יותר. מכאן ואילך, לעיתים קרובות הוא צייר על קרטון במקום על בד. ככל שעבודותיו נעשו אגרסיביות יותר, כך גם התנהגותו, והוא פיתח הרגל מטריד לבקר בגלריות ולגנות בקול רם את העבודות המוצגות.[2]
עבודותיו הפנטזיות המאוחרות מתארות נופים לאור ירח המאוכלסים בנימפות חושניות גרמו לבני דורו אי נוחות בגלל ציורי העירום. הנימפות מוצגות משתוללות ביערות או במפלים, לבד או בקבוצה, ולעיתים מאתגרות את כוח הכבידה על ידי ריחוף באוויר. ציוריו על גגות ניו יורק הם ציורים ליריים כמו הסצנות הפסטורליות שלו.
אילשמיוס גם כתב שירה ופרוזה, הלחין מוזיקה, וצייר. הוא התפרסם בזכות מכתביו הרבים, לעיתים קרובות לעורכי פרסומים שונים בעיר ניו יורק. היעדר ההכרה הציבורית הוביל אותו לפעולות נואשות: כך, לדוגמה, כאשר חשד כי לשמו הארוך אחריות להזנחתו, החל בשנת 1890 בערך לחתום על ציוריו "אלשמוס"[3] (אך הוא חזר לאיות המקורי בשנת 1913). התיאורים שפרסם על עצמו חיזקו את הרושם, שכבר היה שכיח בציבור הרחב, של אדם מוזר, משוגע או שרלטן.
עם זאת, הוא לא נותר ללא תומכים. הוא זכה להכרה בעקבות תמיכתו של מרסל דושאן, שגילה את אילשמיוס בשנת 1917 והזמין אותו להציג איתו בפריז באותה שנה.
עבודתו התקבלה טוב בדרך כלל על ידי צופים ומבקרים צרפתים - בין מעריציו היה גם אנרי מאטיס. בהמשך עזר דושאן לארגן את תערוכת היחיד הראשונה של אילשמיוס בשנת 1920, בעיר ניו יורק. אולם קבלת הפנים הביקורתית העוינת שהייתה לתערוכה זו הביאה אותו לבסוף לוותר על הציור לחלוטין בשנת 1921.
הוא נפצע בתאונת דרכים בשנת 1932, בריאותו הידרדרה והונו המשפחתי אזל, הוא נפטר בשנת 1941.
לאחר מותו, עבודתו מצאה קהל אוהד רחב יותר. אחד הפטרונים העקביים הבודדים של האמן, רוי נויברגר, תרם גוף גדול מיצירותיו של אילשמיוס למוזיאון נויברגר לאמנות שבמדינת ניו יורק.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
_by_Louis_Michel_Eilshemius.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Eilshemius, Louis M(ichel), Oxford Art Online (באנגלית)
- ^ Karlstrom, P. J. (1978). Louis M. Eilshemius: selections from the Hirshhorn Museum and Sculpture Garden. Washington, D.C.: Published for the Hirshhorn Museum and Sculpture Garden and Smithsonian Institution Traveling Exhibition Service by the Smithsonian Institution Press
- ^ Schack, William (1939). And he sat among the ashes. New York: American Artists Grou