לדלג לתוכן

כי תבוא אל מודיעין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
'כי תבוא אל מודיעין
מאת אברהם ברוידס

כִּי תָּבוֹא, כִּי תָּבוֹא
כִּי תָּבוֹא אֶל מוֹדִיעִין
וְהֵבֵאתָ שָׁם גַּרְעִין
וְטָמַנְתָּ הַגַּרְעִין
הוֹ! בַּשְּׁמָמָה, בַּשְּׁמָמָה
בַּשְּׁמָמָה שֶׁל מוֹדִיעִין.

קטע מהשיר

"כי תבוא אל מודיעין" הוא שיר ציוני לחנוכה שכתב המשורר אברהם ברוידס בסוף שנות ה-30. לשיר נכתבו לחנים נוספים בידי מרדכי זעירא, ובידי מרק לברי, אך הוא ידוע בעיקר בלחנו של עמנואל עמירן.[1]

אודות השיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר יצא לאור לראשונה בשירון "לחנוכה" בשנת 1950. חג החנוכה זכה למעמד מיוחד בקרב חוגים ציונים בארץ ישראל ובגולה. הציונים ראו את עצמם כממשיכי דרכם של המכבים, ולכן שמו דגש על נושאים כגון גבורה, לוחמה יהודית, מעטים מול רבים, ומעל לכל עצמאות וריבונות. שירי חנוכה, כמו "מי ימלל", "אנו נושאים לפידים", ואף "ימי החנוכה", ביטאו הלך רוח זה, ומצד שני עוררו התנגדות בקרב חוגים דתיים שונים.[2]
השיר מקשר בין נס חנוכה לבין נס ההתיישבות היהודית החקלאית בארץ ישראל. המסר של השיר הוא כפול - גם זיקה לעבר, למודיעין, ערש הולדתם של החשמונאים, וגם חיבור לעתיד על ידי נטיעת גרעין במקום. הפרחת השממה במקום זה היא סמל לכיבוש הארץ ויישובה.[3]
מיזוג אחר שהשיר יוצר הוא בין חנוכה לט"ו בשבט. הצירוף "כי תבוא" הפותח את השיר מופיע גם בשירי ט"ו בשבט ומקורו בפסוק "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ" (ויקרא י"ט, פסוק כ"ג).

לשיר ביצועים רבים, בין היתר ביצעו את השיר מרים אביגל, הדסה סיגלוב, מקהלת הדסים, דליה עמיהוד, רוחמה רז, שלום כהן, אורי ברגר, וחבורת "שירו שיר".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלחן עמירן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]