יצחק גאשצינני
יצחק גאָשצינני (קרי: גוּשְצִינִּי; תר"ה, 1845 – י"ג בכסלו תרע"א, 14 בדצמבר 1910) היה מחלוצי העיתונות העברית והעיתונות ביידיש בארץ ישראל, בעל בית דפוס, ומבוני ירושלים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק בן צבי גאשצינני נולד בוורשה בשנת תר"ה (1845) ועלה לירושלים בגיל 22. בירושלים נשא לאשה את שרה בת בן ציון זילברשטיין ("טלאל"). בני הזוג נמנו עם בני כולל ורשה.[1]
גאשצינני עשה את צעדיו הראשונים במלאכת הדפוס בבית המלאכה של ישראל ב"ק[2] ובשנת תרל"ב (1872) יסד יחד עם גיסו שמעלקע יוסף שמער ויעקב דוד סלוטקי בית דפוס בירושלים - השישי במספר והשלישי בבעלות יהודית. עם השנים התחלפו השותפים ועמם - שמו של בית הדפוס (שם בית הדפוס לא הוכן בגלופה אלא סודר מחדש עם כל הדפסה ולפיכך קיימות וארציות רבות לשם בית הדפוס בשערי הספרים שהודפסו בו):
| שנים | שם בית הדפוס[3] | מספר הפרסומים[4] | הערות |
| 1872-1874 | דפוס השותפים | 27 | |
| 1874-1876 | דפוס מיכל הכהן ויצחק גאשצינני מו"ל האריאל | 14 | |
| 1876-1883 | דפוס השותפים אג"ן ויצחק גאשצינני וקומפ. | 45 | עם פירוק השותפות, המשיך דפוס אג"ן להתקיים כדפוס עצמאי |
| 1883-1890 | דפוס יצחק גאשצינני | 32 |
גאשצינני הוציא לאור מספר עיתונים:[5] "שערי ציון" שיצא לאור בירושלים בשנים תרל"ו- תרמ"ה, "דער היילגער אנצייגער" (עיתון יידי שראה אור בגליונות בודדים בתרמ"ז/תרמ"ח), Jerusalem - עיתון כתוב גרמנית שהופץ בחוץ לארץ.[6]
וכן הדפיס את עיתוניהם של אחרים: "עמוד היראה ועמוד התורה" של עקיבה יוסף שלזינגר ו"האריאל" שהודפס בבית דפוסו של גאשצינני בין השנים תרל"ד-תרל"ו.
עד סוף שנת תר"ן (1890) נדפסו בבית הדפוס כמאה ספרים,[7] בעברית, יידיש ולאדינו.[8] בין הספרים היה אחד פרי עטו של גאשצינני עצמו: משניות עם פירוש ותרגום אשכנזי בשם "נר נשמה".
אין ידיעות ברורות על עיסוקיו של גאשצינני לאחר סגירת בית הדפוס - ייתכן כי הפעיל מאפייה או עסק בסחר בפחם עץ.[9]
גאשצינני היה בין המתיישבים הראשונים בשכונת מחנה יהודה וכן היה שותף לניסיון-הנפל להקמת שכונת "נוה שלום" באזור בקאע.[10]
יצחק גאשצינני נפטר בירושלים בשנת 1910 ונקבר בהר הזיתים.
דוגמאות מבית הדפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
שער הספר "שיר תהלות" שחיבר שלום משה חי גאגין לכבוד משה מונטיפיורי - בדפוס המשובח של יצחק גאשצינני ושותפו -
שער הספר "בגדי ישע" של צדוק הרופא - דבפוס של ר' יצחק ב"ר צבי גאשצינני נ"י -
מכתב בקשת תרומות להכנסת כלה שבו שם הנמען והשנה מולאו בכתב יד - בדפוס של יצחק ושותפו -
שער ספר "ארשות החיים" שחובר בידי חיים יצחק בן ידידיה רפאל חי אבולעפיה והובא לבית הדפוס בידי מנחם נתן נטע אויערבאך
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, הוצאת אריאל, עמ' לז-לח
- רודיקה לופו-יעקב, בתי-הדפוס של ירושלים, ירושלים, תשע"ב, עמ' 30
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו שורה 20 בעמוד זה ממפקד מונטיפיורי לשנת תרל"ה (1875)
- ^ הלוי, עמ' לה
- ^ על פי הלוי
- ^ על פי אסתר קנדלשיין, הדפוס העברי בארץ ישראל של"ז-תרפ"ג : היבטים ביבליוגרפיים, תרבותיים וסוציו-אקונומיים (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה"), רמת גן, תשס"ד, עמ' 365
- ^ גדעון פוקס, עיתונים וכתבי-עת יהודיים בירושלים, תרי"ד-תרפ"ג (מתוך הלקסיקון הביבליוגראפי של יעקב שכטר לתולדות ירושלים), קתדרה עמ' 187-218
- ^ אמנון מיכלין, "נתגלה העורך של העיתון "ירושלים" (1882)", קשר 12, אוניברסיטת תל אביב, 1992, עמ' 118
- ^ הלוי, עמ' לז
- ^ אסתר לפון-קנדלשיין ושפרה ברוכסון-ארביב, "דפוסי לאדינו בארץ-ישראל מב"ק עד עזריאל (1923-1843)", בתוך: אפרים חזן ושמואל רפאל (עורכים), מחברות ליהודית : קובץ מחקרים מוגש לפרופ’ יהודית דישון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג, עמ' 351-388
- ^ אליעזר רפאל מלאכי, ""דער הייליגער אנצייגער" עיתון אידי ירושלמי — ביטאונה של הרבנית מבריסק", בתוך: אלחנן ריינר וחגי בן-שמאי (עורכים), מנגד תראה : אסופה ממאמרי א.ר. מלאכי בענייני ארץ-ישראל, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"א, עמ' 168
- ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה: ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים, תשל"ט, עמ' 229-230
