יעקב אבן צור

רבי יעקב אבן צור

לידה	1673 כ"ז באייר ה'תל"ג פאס מרוקו,
פטירה	1753 (בגיל 80 בערך) ב' בטבת ה'תקי"ג פאס, מרוקו
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בפאס
מדינה	מרוקו
מקום מגורים	פאס, מקנס
תקופת הפעילות	המאה ה-18
השתייכות	אחרונים
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה, שירה
תפקידים נוספים	אב בית דין
רבותיו	אביו רבי ראובן אבן צור, רבי יהודה בן עטר, רבי רבי וידאל הצרפתי ורבי מנחם סירירו.
תלמידיו	רבי רפאל עובד אבן צור, רבי שאול אבן דנאן, רבי אליהו הצרפתי, רבי משה אבן זמרא ורבי מתתיה סרירו.
בני דורו	החיד"א, רבי אליהו ישראל, מהרי"ט אלגאזי
חיבוריו	שו"ת "משפט וצדקה ביעקב", "עת לכל חפץ" (שירה, פיוטים וקינות), "לשון לימודים" (אגרות)
שם השושלת	אבן צור
צאצאים	רפאל עובד אבן צור
אב בית דין
רב
חתימה

רבי יעקב בן ראובן אבן צור (מכונה: יעב"ץ, מוהריב"ץ; 1673, כ"ז באייר ה'תל"ג – 1752, ב' בטבת ה'תקי"ג) היה רב, פוסק, מקובל, דרשן, משורר ופייטן. אב בית דין ומרא דאתרא ביהדות פאס, ומגדולי חכמי מרוקו במאה ה-18.

רבי יעקב אבן צור נולד במקנס. בילדותו למד תורה מאביו, רבי ראובן. כבר בגיל צעיר התבלט בכישרונו בהעתקת כתבי יד נדירים. הפירוש "מנחת יהודה" לרבי יהודה בן עטר נדפס על פי עותק שהכין רבי יעקב בגיל חמש עשרה. נשא לאשה את בתו של רבי יהודה עוזיאל. חייו האישיים היו קשים. נפטרו לו שישה עשר ילדים בחייו, ונותר רק בנו רפאל עובד.

בגיל עשרים מונה לסופר בית הדין בפאס. לאור ניסיונו בתפקיד זה כתב את הספר עט סופר. בספר זה נוסחאות של שטרות שונים והדינים הקשורים אליהם. אחת עשרה שנה לאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין לצד רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי. באותן שנים למד רבי יעקב תורה מרבי יהודה בן עטר, רבי וידאל הצרפתי ורבי מנחם סירירו.

לאחר מותו של רבי יהודה בן עטר ירש אותו רבי יעקב כאב בית הדין וכרבה של העיר פאס, כאשר לצדו משמש כדיין גם הרב שמואל בן אלבאז. בתפקידו זה הוכר כגדול הפוסקים מקרב רבני מרוקו באותה העת. התשובות שהופנו אליו קובצו על ידו בספר בשם משפט וצדקה ביעקב. כשהנהיג את קהילת פאס תיקן תקנות רבות.^[1] בין השאר, דאג שהמיסים בקהילה ייגבו באופן פרוגרסיבי, קרי העשירים ישלמו יותר והעניים ישלמו פחות.

לאחר כשלושים ואחת שנים של דיינות בפאס, עבר לשמש ברבנות בקהילת מקנס. ישנה מסורת שסיבת העזיבה הייתה סכסוך כספי עם פרנסי הקהילה. שהותו במקנס א��כה כאחת עשרה שנה. במקנס פעל לצד רבי משה בירדוגו ורבי משה אדהאן. לאחר שרעב פשה בעיר מקנס עזב עם חבריו הרבנים^[2] לתיטואן והתקבל בכבוד אצל אב בית הדין המקומי רבי יעקב אבן מלכא, שנתן לו את הכבוד לחתום ראשון על כל פסק דין. בתיטואן הקים בית כנסת ושהה בה שנים אחדות. בערוב ימיו חזר לעיר פאס ובה נקבר. קברו בבית הקברות היהודי בפאס, הוא אתר עלייה לרגל בקרב יהודים המבקרים במרוקו.

רבי יעקב נודע כמשורר מפורסם, ושיריו התפרסמו בכל רחבי מרוקו. כמו כן הוסיף בתים לפיוט "אל חי יפתח אוצרות שמים" הנאמר בתיקון הגשם, תוספות אלו התקבלו בכל עדת מרוקו. כמו כן אישיותו הפיוטית והספרותית באה לידי ביטוי בקובץ מכתביו שנשלחו לרבנים שונים, הנושאים בתוכנם קינות אישיות.

לפי דוד קורקוס כותב הערך על פאס באנציקלופדיה העברית, עם מותו של רבי יעקב אבן צור הגיע לקצו מעמד הבכורה לה זכתה קהילת יהודי פאס בקרב הקהילות היהודיות במרוקו.

רבי יעקב סמך חמישה תלמידים: בנו רבי רפאל עובד אבן צור, רבי שאול אבן דנאן, רבי אליהו הצרפתי, רבי משה אבן זמרא ורבי מתתיה סרירו. יש המונים את רבי אפרים מונסונייגו כתלמיד החמישי שנסמך. לימים, נקראו חמשת הרבנים אלו "בית דין של חמש".^[3]

• משפט וצדקה ביעקב - שו"ת
• עט סופר - דיני שטרות
• לשון לימודים - מכתבים ומליצות
• עת לכל חפץ - ספר שירים, תפילות, קינות ופיוטים
• הגהות לעץ חיים - כתב יד
• ויקרא יעב"ץ - דרושים

כמו כן, העתיק וכתב את הספר מנחת יהודה, דרשות על התורה, של רבו הרב יהודה בן עטר.

• בנימין בר-תקוה, פיוטי רבי יעקב אבן צור, הוצאת המכון לחקר יהדות ספרד והמזרח, ירושלים, תשמ"ח.
• הרב יוסף בן נאים, מלכי רבנן, ירושלים תרצ"א, אות יו"ד, עמ' סד–סה, באתר היברובוקס.

מדיה וקבצים בנושא יעקב אבן צור בוויקישיתוף

• רבי יעקב אבן צור, משפט וצדקה ביעקב חלק א וחלק ב, באתר היברובוקס.
• יעקב אבן צור, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רבי יעקב אבן צור - יעב"ץ באתר "MyTzadik"
• יעקב אבן צור, באתר "החכם היומי"
• מפיוטיו של ר' יעקב אבן צור באתר הפיוט והתפילה
• יהודה ניני, מבחר מאיגרות ר' יעקב אבן צור, מיכאל: מאסף לתולדות היהודים בתפוצות, כרך ה, תשל"ח, באתר JSTOR
• יעקב בן ראובן אבן צור (1673-1752), דף שער בספרייה הלאומית
• "יעקב אבן צור", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

תקופת חייו של הרב יעקב אבן צור על ציר הזמן