יחסי ארצות הברית – יוון
| יחסי ארצות הברית – יוון | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | יוון |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 131,957 |
| אוכלוסייה | |
| 346,048,636 | 10,010,962 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,360,935 | 238,206 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 79,067 | 23,795 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית פדרלית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי ארצות הברית–יוון, הידועים גם בשם היחסים האמריקאים-יוונים, מתייחסים אל היחסים הבילטרליים בין ארצות הברית ויוון.
בשל הקשרים ההיסטוריים, הפוליטיים, התרבותיים והדתיים החזקים בין שני העמים, יוון וארצות הברית מנהלות כיום יחסים דיפלומטיים מצוינים, והן מחשיבות אחת את השנייה כבעלות ברית[1][2]. היחסים הדיפלומטיים המודרניים בין שתי המדינות נכונו בשנות ה-30 של המאה ה-19 אחרי מלחמת העצמאות היוונית[3] ונחשבים כיום ידידותיים[4].
ליוון וארצות הברית ישנם קשרים היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים ארוכי טווח המבוססים על מורשת מערבית משותפת, ערכים דמוקרטיים משותפים[5], ועל היותן בעלות ברות בימי מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, המלחמה הקרה והמלחמה בטרור. ממשלות שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה הדוק בתחומי הכלכלה, האנרגיה, המסחר, הטכנולוגיה, האקדמיה, המדעים, המשפט, המודיעין והצבא[6][7][8], וכן באמצעות ארגונים בינלאומיים רבים כדוגמת הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), ארגון האמנה הצפון-אטלנטית (נאט"ו) והאומות המאוחדות.
ארצות הברית היא המשקיע הזר הגדול ביותר ביוון; ההשקעות הישירות של ארצות הברית ביוון היו נאמדו בסך כ-4.5 מיליארד דולר אמריקני ב-2006.
ליוון שגרירות בוושינגטון הבירה, וקונסוליות במספר ערים אמריקאיות. לארצות הברית שגרירות באתונה וקונסוליה כללית בסלוניקי.
_(30966319316).jpg)
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטיוטה הראשונה של דוקטרינת מונרו בשנת 1823, כללה שבחים על המורדים היוונים שהובילו מרי נגד האימפריה העות'מאנית. דעת הקהל האמריקנית תמכה ביוון. עם זאת, מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קווינסי אדמס, התנגד בתוקף לכך והפסקה על התמיכה ביוונים הושמטה. הטקסט הסופי הראה שהקבינט של ארצות הברית לא התכוון להתערב בעניינים אירופים[9]. עם זאת, כפי שמראה הסופר אנג'לו רפוס, אזרחים פרטיים, בהם נדבנים, מיסיונרים ופעילים פוליטיים בהשראת חזון יוון העתיקה, היו להוטים להיות מעורבים בעניינים היווניים[10].
ב-9 בנובמבר 1837 הכירה ארצות הברית הכרה דיפלומטית בעצמאותה של יוון, כאשר ציר ארצות הברית בלונדון חתם על הסכם המסחר והניווט עם הציר היווני בלונדון. אירוע זה סימן את המשא ומתן הראשון של ארצות הברית עם יוון וייצג את ההכרה האמריקאית ביוון כמדינה עצמאית עוד בתחילת העשור הראשון של המאה ה-19[11]. באותה השנה, הקונסול האמריקני הראשון, גרגורי א. פרדיצ'ריס, נכנס לתפקידו באתונה. אמנה זו של אמצע המאה ה-19 הקימה את היחסים האמריקאים-יוונים בין השאר על מנת לסייע בשחרורה מן האימפריה העות'מאנית ולהקים את יוון כמדינה נפרדת ממנה[11].
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית הייתה פעילה במתן סיוע הומניטרי ליוון לאחר ההרס שנגרם לה במלחמת העולם הראשונה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, התנגדה ארצות הברית לתוכניתה של הממלכה המאוחדת להחזיר את גאורגיוס השני, מלך היוונים ליוון מאחר שהיה קשור קשר הדוק עם הפשיזם. במקום זאת, סייעה ארצות הברית לכונן את משרת העוצר ולא התנגדה למאמצים הבריטיים להביס את המורדים הקומוניסטים.
הבריטים מילאו תפקיד מפתח בסיוע לממשלת יוון בלוחמתה במרד הקומוניסטי. כאשר משברה הפיננסי אילצה לצמצם את נוכחותה ביוון, הבריטים הפנו תפקיד זה לארצות הברית ב-1947.
דוקטרינת טרומן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית התעלמה במידה רבה מיוון, כי הייתה בתחום הבריטי. השמאל הקיצוני החרים את הבחירות במרץ 1946; והן נערכו תחת פיקוח בינלאומי. מאחורי הקלעים ניסו דיפלומטים אמריקאים לשכנע את הממשלה היוונית לצמצם בצורה חדה את רמת השחיתות. הלחימה פרצה ב-1946, כשהארגון הקומוניסטי קיבל נשק ובסיסים מעבר לגבול עם יוגוסלביה. לונדון הודיעה בחשאי לוושינגטון בפברואר 1947 כי המימון שלה ייגמר תוך שבועות ספורים. המשבר היה בהישג יד והממשל החליט לפעול באופן נחרץ. מנהיגי הממשל האמינו כי מזרח הים התיכון בשל להשתלטות קומוניסטית חמושה, ועכשיו על בריטניה להסיג את כוחותיה ואת כספה מיוון. במלחמת האזרחים ביוון, הפרטיזנים הקומוניסטים שאורגנו במקור כדי להילחם בגרמניה הנאצית נתמכו במידה ניכרת על ידי יוגוסלביה בראשות יוסיפ ברוז טיטו, אך לא זכו לתמיכת ברית המועצות.
נשיא ארצות הברית הארי טרומן זכה לתמיכה דו-מפלגתית במרץ 1947 על הדוקטרינה שלו, שהעניקה 300 מיליון דולר לסיוע צבאי וכלכלי ליוון ועוד 100 מיליון דולר לטורקיה. אלה היו מענקים ולא הלוואות. טרומן הצהיר לקונגרס של ארצות הברית ב-12 במרץ:
המדיניות של ארצות הברית חייבת לתמוך בעמים חופשיים המתנגדים לניסיונות שעבוד בידי מיעוטים חמושים או לחצים חיצוניים.
— [1]
במובן הרחב יותר, דוקטרינת טרומן יצרה מדיניות שבלמה את הסובייטים, שבה תתנגד ארצות הברית בחריפות להתפשטות הקומוניזם. המדיניות נועדה לדחות כל אסטרטגיית החזרה על מנת לסיים את השלטון הקומוניסטי היכן שהוא כבר קיים.
השסע בין טיטו לסטלין וכן סיוע אמריקאי סייעו לממשלת יוון לשרוד; בשנת 1949 היא זכתה במלחמת האזרחים. הסיוע הצבאי והכלכלי של ארצות הברית לטורקיה הוכיח גם הוא יעילות. בטורקיה לא אירעה מלחמת אזרחים, והיא מומנה היטב בשנות ה-50 של המאה ה-20. שתי המדינות הצטרפו לנאט"ו ב-1952. ארצות הברית סיפקה ליוון יותר מ-11.1 מיליארד דולר במסגרת סיוע כלכלי וביטחוני לאחר 1946. התוכניות הכלכליות הופסקו בהדרגה ב-1962, אך הסיוע הצבאי נמשך. בשנת הכספים 1995, יוון הייתה המדינה לסיוע הביטחוני הרביעי בגודלו של ארצות הברית, וקיבלה הלוואות בסך 255.15 מיליון דולר דרך מימון צבאי זר.
ב-1953 נחתם הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני הראשון בין יוון וארצות הברית, אשר כונן את הקמתם ותפעולם של מתקנים צבאיים אמריקאים בשטחים יווני.
מסחר והשקעות זרות ישירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית המוצרים היווניים המיוצאים לארצות הברית כוללים מוצרי נפט, מלט, טבק, מוצרי פרווה, שמן זית, שיש, מוצרי הלבשה ומוצרי פלדה. מאידך, היבוא האמריקאי ליוון כולל בעיקרו מוצרים תעשייתיים וחקלאיים, ציוד תקשורתי, מחשבים וציוד אלקטרוני, פריטים רפואיים ומוצרי עץ[12]. על אף שארצות הברית הטילה הגבלות על ייבוא של מוצרים חקלאיים טריים או מעובדים מסוימים, קיים חופש מלא במכירת מוצרים תעשייתיים יווניים בכל השוק האמריקאי. ההסכם בין האיחוד האירופי לארצות הברית שנחתם במאי 1993 מאפשר לארגונים יוונים גישה לחוזים ציבוריים בארצות הברית. המסחר בין שתי המדינות הסתכם בכמעט מיליארד דולר בשנת 2010[13]. בשל המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 אשר השפיע לרעה על כלכלת יוון, אלפי חברות אמריקאיות העבירו את פעילותן ממדינות בחבל הבלקן ומאיטליה ליוון בשל עלויות ייצור נמוכות יותר.[דרוש מקור]
שיתוף פעולה צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]את היחסים הצבאיים הדו-צדדיים בין ארצות הברית ויוון ניתן לתארך לתחילת המאה ה-19 כאשר יוון נאבקה על עצמאותה מן האימפריה העות'מאנית. בתנועה הפילונית היוונית מצאו שני העמים את המשותפות לערכים של חופש ודמוקרטיה. על פי תוכנית מרשל, צבא ארצות הברית מילא תפקיד בסיוע למדינה בכינון הדמוקרטיה בה בשלהי העשור הראשון של המאה ה-19. שיתוף הפעולה הצבאי, שנבע ממלחמות קודמות כמו מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, קבע את היותן שתי המדינות בעלות בריתות איתנות. יוון וארצות הברית היו גם בנות ברית בימי המלחמה הקרה, כמו גם בקונפליקטים הבינלאומיים בבוסניה והרצגובינה, קוסובו ואפגניסטן במאה ה-20[14].
הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי-הגנתי של ארצות הברית ויוון[15], שנחתם ב-8 בספטמבר 1983, מסדיר את יחסי ההגנה והמודיעין בין יוון וארצות הברית. ההסכם הוארך לאחרונה בשנת 2015[16]. במהלך מלחמת המפרץ חוזק שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, לאחר שיוון שלחה סיוע צבאי ורפואי לכוחות המזוינים של ארצות הברית באזור המפרץ הפרסי. במאי 1995 ארגן משרד ההגנה של יוון את תרגילים צבאיים באזור קרדיצה כאמצעי לטיפוח שיתוף פעולה צבאי בין יוון, אלבניה, רומניה, בולגריה וארצות הברית. במקביל, חילופי הביקורים בין בכירים פוליטיים וצבאיים בין שתי המדינות, כמו זה של קונדוליזה רייס באתונה, חיזקו את שיתוף הפעולה בין יוון וארצות הברית בתחומי המלחמה העולמית בטרור והמלחמה בסמים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של השגרירות והקונסוליה האמריקאיות ביוון ובסלוניקי (באנגלית וביוונית)- אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות יוון בוושינגטון הבירה (באנגלית וביוונית)
- היסטוריה של היחסים, באתר "Office of the Historian" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יחסי ארצות הברית-יוון, באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית, 17 באוקטובר 2016 (באנגלית)
- ^ US Ambassador to Greece Sends Positive Message for Greek-American Relations
- ^ Update on Greek-American Relations
- ^ Geoffrey Pyatt: Greece-USA cooperation closest it has been for a long time
- ^ גיליון עובדות: שותפות בין ארצות הברית ליוון, באתר הבית הלבן, 15 בנובמבר 2016 (באנגלית)
- ^ Economic cooperation
- ^ U.S. Ambassador: My Priority to Sustain the U.S. Effort to Spur Growth in Greece
- ^ חיזוק שיתוף הפעולה הצבאי בין יוון וארצות הברית (ביוונית)
- ^ The Monroe Doctrine: Empire and Nation in Nineteenth-Century America עמ' 59, באתר גוגל ספרים
- ^ Angelo Repousis, Greek-American Relations from Monroe to Truman, 2013
- ^ 1 2 היסטוריה של היחסים, באתר "Office of the Historian" (באנגלית)
- ^ יחסים כלכליים ומסחריים, באתר שגרירות יוון בארצות הברית (באנגלית)
- ^ WPS - USA Foreign Trade with Greece
- ^ U.S.-Greece Relations and Regional Issues
- ^ ההסכם (באנגלית)
- ^ TREATIES AND OTHER INTERNATIONAL ACTS SERIES 14-625.1
