יחידה 838

יחידה 838

מפקדת בסיס היחידה 838 בראס סודר, 1972
פרטים
כינוי	ראס-סודר
מדינה	ישראל
שיוך	חיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סוג	בסיס קדמי ומעגן
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	ספטמבר 1968 – 14 בנובמבר 1975
מקים היחידה	אל"ם יצחק גזית מפקד בסיס נמל חיפה
מלחמות	מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים
נתוני היחידה
כוח אדם	כ-40 איש סדיר, מילואים ובנות.
ציוד עיקרי	מתקן עריסת שער להספנה, ראש גורר טנקים, מכשירי מכ"ם וקשר
פיקוד
יחידת אם	זירת ים סוף
יחידות בת	סיירת 3 ספינות ברטרם
דרגת המפקד	רס"ן
מפקדים	12 מפקדים

יחידה 838 הייתה יחידת חיל הים הישראלי, שהתבססה בראס סודר בצפון מפרץ סואץ. היחידה, שהפעילה ספינות חמושות ותחנת מכ"ם, הוקמה בחודש ספטמבר 1968 ופורקה בנובמבר 1975, לאחר חתימת הסכם הביניים בין ישראל למצרים במסגרת פינוי חצי האי סיני על ידי צה"ל.

ערך מורחב – ראס סודר

כיבוש חצי האי סיני במלחמת ששת הימים פתח את המוצא לים האדום והביא את ישראל לאפשרויות פיתוח מסחר וקשר בים האדום. כפועל יוצא מההטעיה האסטרטגית שננקטה לפני המלחמה תגבר הצי המצרי את כוחותיו בים האדום. בתקופה שלאחר המלחמה נוצרה למצרים עדיפות רבה בכמות ואיכות כלי השיט.

גורם רב-משמעות היה קידוחי הנפט שנעשו בסיני ובחופי מפרץ סואץ על ידי חברות זרות וישראל השתלטה עליהם והמשיכה בהפקת הנפט שהועבר במיכליות לטרמינל קו צינור אילת-אשקלון באילת. לצורך הגנה על מקורות הנפט ושליטה בחופי סיני נערכו סיורים של אוניות תובלה, נחתות, טרפדות וצרעות (ספינות סיור מדגם ברטרם) של חיל הים.

כתוצאה ממזג האוויר הקשה סבלו הטרפדות מתקלות רבות והוצאו מהשירות. בצפון המפרץ נתקלו כלי השיט המסיירים באש תותחי חוף מבוקרי מכ"ם.^[1] לאחר טיבוע המשחתת אילת עלה החשש שכלי השיט המסיירים במפרץ יטובעו בטילים. בשל כך עלה הצורך בבסיס קדמי בצפון המפרץ שבו ימצאו כלי שיט קטנים ומהירים.

המיקום שנבחר היה מעגן ראס סודר, הנמצא כ-20 מייל ימי (כ-32 קילומטרים) מדרום לקצהו הצפוני של מפרץ סואץ. קו החוף עובר ממזרח למערב עד כף בולט שסיפק הגנה מגלים שנבנו על ידי הרוח הצפונית השלטת. עיירת הנפט הנטושה בראס סודר נראתה מתאימה ביותר לשמש בסיס קדמי כזה.

הקמת היחידה הוטלה על מפקד בסיס חיפה אל"ם יצחק גזית. לבסיס חיפה כבר הייתה יחידה של תצפיתנים לאורך תעלת סואץ, שהוצבו במעוזי צה"ל לאורך התעלה, וניידת מכ"ם בראס סודר. בכוונה שלאחר התבססותה תועבר לאחריות זירת ים סוף שמפקדה באותה עת היה סא"ל זאב אלמוג (אברוצקי). הבסיס הוקם על ידי מפקד הראשון רס"ן אמנון בן ציון קצין לוחם משייטת 13.

אזור צפון מפרץ סואץ מקו רוחב 29:35 צפון ועד קו 29:52 צפון נקבע כאזור לסיורי כלי השיט של יחידה 838. ובאזור זה נדרשה היחידה לקיים:

1. הפגנת נוכחות - ביצוע סיורים של 2–3 ספינות ביום ובלילה מראס-סודר ועד האי גרין.
2. מניעת חדירות מודיעין או הברחות ואכן נתפסו מדי פעם סירות שהגיעו מהחוף המצרי ובהן סוכני מודיעין מצרים. וסירות עם מבריחי סמים.
3. סיוע תובלה וסיור לשייטת 13, חטיבת הצנחנים ויחידה 707, בביצוע פעולות וסיורים בחוף המצרי.
4. חיפוש גופות טייסים שמטוסיהם הופלו לים באש מצרית
5. מעצר ספינות החוצות את קו האמצע במפרץ סואץ או גירושן.
6. תצפיות במוצבים לאורך תעלת סואץ. הפיקוד על התצפיתנים במוצבים לאורך תעלת סואץ הועבר מבסיס חיפה ליחידה 838. מאוחר יותר צומצם רק למוצב המזח.
7. אבטחת המיכליות העובדות בצפון מפרץ סואץ.

• 
  אברהם לוכסמבורג בשרות אבטחת מיכליות במפרץ סואץ, במילואים 1971.
• 
  סרן אבשלום יחיאל ומשפחתו בפרידה מבסיס ראס סודר 1971.
• 
  המכלית סירניה עושה את דרכה במפרץ סואץ, כשהיא מעבירה נפט גלמי מראס סודר לאבו רודס, נובמבר 1972.
• 
  בן ארי מיחידה 838 מאבטח את המכלית סירניה בדרכה במפרץ סואץ, נובמבר 1972.

הקושי העיקרי בביצוע המשימות היה מצב הים עם רוח צפונית שלטת שהרימה גלים גבוהים והקשתה על השיט בכלי השיט הקטנים.האיום העיקרי בצפון המפרץ היוו תותחי החוף 130 מ"מ מכווני מכ"ם שהציבו המצרים בראס מחג'רה ונקודות אחרות בחוף המפרץ. האיום הימי המצרי בגזרת הפעולה היוו זוג ספינות משמר דה קסטרו זוג טרפדות P-183 וזוג טרפדות מסדרת קומסומולץ (K-123) שהיו ערוכות בנמל עדביה וסואץ. וכן זוג ספינות ברטרם (מנועי בנזין) שהיו חמושות גם ברקטות.

• 
  ספינת משמר מצרית תוצרת מספנות דה קסטרו במפרץ סואץ, 1973.
• 
  טרפדת מסדרת קומסומולץ (K-123), אחת משתיים שנמצאו בעדביה ואיימו על השיט במפרץ סואץ. נשבתה במהלך מלחמת יום הכיפורים ומוצבת במוזיאון ההעפלה וחיל הים.
• 
  סירת ברטרם מצרית חמושה קשורה למצוף באזור הכניסה לתעלת סואץ
• 
  נפילות קרובות של פגזי תותח 130 מ"מ המצרים. שנורו אל הצרעות בעת בדיקת זרמים סביב האי גרין.

כלי השיט ששירתו את הבסיס בתחילה היו ה'צרעות'. שלש סירות קטנות ומהירות תוצרת ברטרם ארצות הברית. נתונים טכניים: אורך: 7.62 מטר, רוחב: 2.90 מטר, דחי: 7.5 טון, מהירות: 20 קשר.^[א] הנעה: 2 מנועים 220 כ"ס כ"א, חימוש: מקלע 0.5 בראונינג על חצובה מאחור ושני מקלעי מאג בשני צדי המבנה, צוות הפעלה: 4 לוחמים בפיקוד סמל ומפקד הזוג היה קצין ים בוגר חובלים.^[2]

• 
  ספינת ברטרם משיטה אורחים בבסיס אילת.
• 
  ספינת ברטרם נישאת על סיפון אח"י בת-ים.
• 
  הורדת סירת ברטרם האמצעות זרוע המנוף מאח"י בת ים
• 
  סיירת ספינות הברטרם משייטת בקרבת ראס סודר, צילום מאח"י בת ים.
• 
  ספינת צרעה משייטת במפרץ סואץ
• 
  הנחתת 'תרשיש' כמעגן לדבורים בראס סודר.
• 
  נחתת כרציף לדבורים בראס סודר.
• 
  עגינת דבורים צמוד לדופן הנחתת 'תרשיש' בראס סודר.

התוכנית הייתה להקים בסיס מסודר ומגודר ובו כל השירותים הדרושים ליחידה צבאית. למפקדה ולשיכון אנשי היחידה נבחרו מספר בניינים בשכונת הווילות שנבנתה לעובדי חברת הנפט האיטלקית בראס-סודר. מספר חודשים שכן הבסיס במספר וילות: ללא שירותים ומקלחות, ללא גדר סביב הבסיס. מאחר שלא היו מים מתוקים אלא רק עוקב, פעם בשבוע הייתה מגיעה משאית מים ומספקת מים ליחידה. הרחיצה האישית נעשתה במי הים ושטיפה אחרונה במים מתוקים מתחת לעוקב. לאחר כ־3 חודשים בתנאי שדה, הושלמה בניית הבסיס במקומו החדש, שכלל: מטבח, חדר אוכל, מקלחות, שירותים ותאורה, תחנת מכ"ם חדשה, ומי"ק. סביב לבסיס הוצבו עמודי תאורה וגדר היקפית. מצינורות שנמצאו במקום רותך צינור שהוליך את מי הגפרית ממעיין הגייזר שנמצא מזרחית למבנים ומים אלה שימשו לרחצה. עבודה זאת בוצעה על ידי צוות הבסיס לפי תכנון המפקד הראשון אמנון בן ציון.

• 
  שכונת הוילות בראס סודר- מחנה יחידה 838 בראס סודר מכיוון המדבר.
• 
  מבנה הקשר בבסיס ראס סודר 1972.
• 
  מבנה בראס סודר
• 
  השק"ם של בסיס ראס סודר ממוקם באחת הוילות הנטושות.
• 
  מבנה בראס סודר
• 
  מבנים ועמדות בראס סודר
• 
  מבנים בראס סודר
• 
  נוף ראס סודר

מוצב הפיקוד מוקם באחת הווילות הנטושות ונעשה המי"ק, שכלל צג מכ"ם שולחן סימון מטרות, אמצעי קשר והמזגן היחידי בבסיס. המי"ק איפשר שליטה טובה בכוחות ששייטו בצפון מפרץ סואץ.

• 
  מבנה מפקדת יחידה 838 בראס סודר.
• 
  נגד מאיר בן ארי מקיים שליטה בגזרה בחדר המי"ק של יחידה 838, ינואר 1973.
• 
  מכשיר המכ"ם מסוג קלוין 19 בחדר המי"ק של ראס סודר
• 
  תמונת המכ"ם של קטע מפרץ סואץ

בחוף ראס סודר היה מזח קטן שלא היה מוגן מסערות. בחודשים הראשונים היו הצרעות קשורות למצופים ואנשי צוות היו שוהים עליהן בתורנות 24 שעות. במספנת חיל הים נבנה מתקן מיוחד מעין עריסת שער על גלגלים. ובעזרת מערכת גלגלות וכבלים היה המתקן מגולגל לים הצרעה נכנסת לעריסה ונקשרת. ראש משאית להובלת טנקים היה מושך את מתקן השער ובו הסירה אל מחוץ למים. הבסיס צויד ב 2 ראשי גורר והוצב בו נהג עבורם. החל מחודש אוגוסט 1970 גרירת הספינות לחוף התבצעה על ידי נגמ"ש אמפיבי למחצה, מדגם M-113 שכונה בצה"ל בשם "זלדה" או "ברדלס". הנגמ"ש הושאל לפי הצורך מסוללת טילי ההוק MIM-23 Hawk שהייתה מוצבת בסמוך.

מיגון הצרעות - כאשר החלה "מלחמת ההתשה" היה צורך להכין מחפורות על מנת להגן על הצרעות כשהן בחוף. אך כל הכלים היו מגויסים לבניית המעוזים בקו התעלה. לפתע הופיעה משאית ועליה מחפרון והנהג שהיה גם המפעיל, שוכנע להוריד את המחפרון בבסיס. לנהג היה אישור עבודה באבו רודס ותוך חודש ימים ביצע עבודות עפר רבות למיגון הבסיס, מחפורות לסירות ליד המזח ובתוך הבסיס ועוד.

פינוי הצרעות - סיירת הצרעות המ��יכה בשירות קרבי עד סוף אפריל 1973 שאז פונתה והפעילות הימית נעשתה על ידי ספינות דבור שלא התבססו בראס סודר.

• סיירת השריון - בראס סודר מוקמו כוחות מפלוגת סיירת של חטיבות השריון 401 או 14 שתפקידם היה "לפתוח" כל בוקר את צירי התנועה מראס סודר דרומה וצפונה. לאחר שהוברר כי המצרים יורים על הצרעות שלח אלוף הפיקוד שלמה להט מחלקת טנקים בת 3 טנקי מגח להגנת הבסיס. כמו כן סיפק לצרעות מכשירי קשר חדישים.
• סוללת טילי "הוק" - חיל האוויר הציב סוללת MIM-23 הוק ליד הבסיס שתפקידה היה להגן על האזור בפני תקיפת מטוסים מצרים.
• יחידת בקרה אווירית - כמו כן הוצבה ליד הבסיס יחידת בקרה אווירית ניידת.
• יחידת האזנה קרבית של חיל המודיעין - חיל המודיעין הציב בבסיס, באחת הווילות יחידה לניהול האזנה קרבית.

השתתפות במבצעים - עם תחילת מלחמת ההתשה הפך הבסיס למרכז הפעילות של שייטת 13 ויחידה 707. עיירת הנפט המצרית ובעיקר הקולנוע הפכו לבסיס קבוע של שייטת 13, אשר לוחמיה היו מלווים במערך לוגיסטי גדול שכלל: חזירים, סירות גומי וצוותי אחזקה ומטבח.

חדר המי"ק של היחידה היה הופך חפ"ק שממנו הרמטכ"ל, מפקד חיל הים ומפקד השייטת ניהלו את המבצע.^[ב]

פלגת הצרעות שותפה בביצועים לפי הצורך ע"י: סיורי הכנה ומודיעין לפני המבצעים, גרירת סירות גומי וחזירים לקרבת היעד. הובלת קצין תצפית קדמי ורופא לקרבת היעד, פינוי פצועים, הובלת צוותי יחידה 707 לבדיקת חופים.

הצרעות, בפיקוד רס"ן אמנון בן ציון, ביצעו סיור מקדים בחופי עדביה והעבירו דיווח: שביעד לא נמצא מכ"ם אלא רק זרקור גדול. בתאריך 21 ביוני 1969, נערכה פשיטה של שייטת 13, בפיקוד שאול זיו, שעברה בהצלחה והזרקור פוצץ.

במסגרת ההכנות לפשיטה נשלחה פלגת הצרעות בפיקוד אמנון בן ציון ב-25 ביוני 1969 לערוך סיור מסביב לאי גרין. אחת המטלות הייתה להגדיר ולמדוד את הזרם במקום. בצד המזרחי נמצא זרם דרומי, בצד המערבי אותר זרם צפוני. על הצרעות נפתחה אש מתותח 130 מ"מ המצרים מכוון מכ"ם מהסוללה בעתקה. הצרעות שסיימו למעשה את משימתן נסוגו מהשטח במהירות תוך שינויי קורס רבים עד שיצאו מטווח התותח ללא פגע. הממצאים על הזרמים השונים והמידע שאין על האי מכ"ם, הועברו למפקד שייטת 13 ולראש ענף המודיעין הימי, אך לא הגיעו למפקד הפושטים דב בר.

בעת המבצע כוח של שתי צרעות בפיקוד רס"ן אמנון בן ציון יצא לכיוון האי גרין כדי לסייע בגרירת סירות גומי שיפגעו ולשמש בסיס לקצין תצפית קדמי של סוללת התותחים שהוצבה בסיני. בצרעת הפיקוד צורף גם אל"ם אפרים חירם. עם תחילת הקרב התקרבו הצרעות לאי גרין. כאשר החלה הפגזה מצרית על האי נענו באש מתותחי כוחותינו, כאשר אפרים חירם פועל בנוהל קצין חי"ר מטווח. נקלט דיווח שסירת גומי נפגעה והלוחמים שוחים במים. הצרעות יצאו על מנת לחלצם אך לפניהם הגיע מסוק החילוץ ובחירוף נפש הצליח לשלות את הלוחמים מהים. עמי אילון הפצוע יחד עם הרופא הועלו לצרעות שנעו לראס-סודר תוך גרירת סירות הגומי.

• 
  מדידת זרמים נעשית על ידי קשירת הספינה למצוף הכניסה לתעלת סואץ בקרבת האי גרין 25 ביוני 1969.
• 
  סיום מדידות הזרמים ליד מצוף תעלת סואץ ותחילת תנועה חזרה לבסיס ראס סודר 25 ביוני 1969.
• 
  ספינות צרעה מתרחקות מאזור צפון המפרץ בו הן מופגזות 25 ביוני 1969.
• 
  ספינת צרעה חוזרת ממדידת הזרמים בקרבת האי גרין והפגזת התותחים, 25 ביוני 1969.
• 
  צוותי הצרעות בחזרה מהפלגת המדידות וההפגזה 25 ביוני 1969.

לקראת מבצע רביב הוטלה על שייטת 13 משימה: להטביע את שתי הטרפדות דגם P-183 העוגנות בדרך קבע בעתקה.

התוכנית' כללה שני חזירים ועליהם 4 לוחמים צוללים בכל כלי, יגררו על ידי 2 צרעות מראס סודר לקרבת מעגן הטרפדות. שם הצרעות חוזרות לראס סודר והחזירים ממשיכים בכוחות עצמם. חודרים למעגן הצוללים מדביקים את המוקשים. חוזרים לחזירים שנעים בשיט עצמאי לראס סודר.

בליל 5 בספטמבר 1969 יצאו שתי צרעות, בפיקוד רס"ן אמנון בן ציון, לכיוון עתקה כשהן גוררות כל אחת חזיר. אך לפני ניתוק החזירים התקבלה הוראה לחזור מאחר שהטרפדות המצריות עזבו את המעגן.

בליל 7 בספטמבר 1969 יצא שוב הכח לכיוון עתקה. הטרפדות המצריות היו במקומם בנמל. החזירים התנתקו מהצרעות שחזרו לראס סודר. המשימה בוצעה בהצלחה אך בדרך חזרה התפוצץ מוקש עלוקה בתוך אחד החזירים ו-3 לוחמים רפי מילוא, עודד ניר ושלמה אשל הי"ד נהרגו. הלוחם אריה יצחק שנפצע, שחה ושמר על גופות שלושת חבריו לידו, עד שפונו מהים במסוק.

מבצע רביב היה פשיטה משוריינת לאורך כביש החוף המצרי במפרץ סואץ. כלל הובלת כח שריון מורכב מטנקי שלל שיועמסו בראס סודר בשלש נחתות 36 מטר. הנחתת הכח בחוף המצרי של מפרץ סואץ, ואיסופו בנחתות בחוף דרומי יותר.

על יחידה 707 בפיקוד סא"ל שאול סלע הוטל לבצע בדיקות חופים בצד המצרי כדי להכיר את חופי הנחיתה והפינוי. מבצעי בדיקות החופים כונו "מבצעי בלש". התוכנית הייתה לגרירת סירות גומי על ידי הצרעות לחציית המפרץ. סירות הגומי יתקדמו לקרבת החוף ולוחמים ירדו בשחיה אל החוף יבצעו את הבדיקה. יחזרו ויאספו באותה דרך. בסיור הראשון לא ניתן היה לבצע מדידת עומקים נכונה עקב הגלים החזקים. בדרך חזרה התקלקלו מכשירי המכ"ם של שתי הצרעות. מפקד הצרעות רס"ן אמנון בן ציון, הצליח להגיע חזרה כשפנסי הטנקים מסמנים לו את מעגן ראס סודר. למחרת לאחר תיקון המכמ"ם יצא הכוח שוב למפרץ והפעם בוצעה המדידה בהצלחה והניבה נתונים טובים לנחיתה.

לקראת מבצע הנחיתה, ביימו שלוש הצרעות תנועות על הנתיב המתוכנן לנחתות מדי לילה עד שמפעילי המכ"ם המצרים התרגלו לכך. ב-8 בספטמבר 1969 יצאו שלוש הנחתות עמוסות בטנקים מראס סודר כאשר הצרעות צמודות לדופן הנחתות וגוררות את סירות הגומי של יחידה 707 כך שבמכ"ם המצרי הופיעו רק 3 מטרות. תמונה דומה למה שנתקבלה אצלם בימים הקודמים ולא החרידה את שלוות המצרים. כך הצליחו הנחתות להתקרב לחוף המצרי בהפתעה גמורה.

מבצע גנבת המכ"ם המצרי נעשה על ידי כח צנחנים מובל במסוקים ב-25 בדצמבר 1969 ^[ג]. תפקיד הצרעות, בפיקוד אמנון בן ציון, הסתכם בהמתנה בנקודה במרכז מפרץ סואץ בכוננות הנצלה במקרה של תקלה באחד המסוקים. המבצע עבר ללא תקלות וקרון המכ"ם הגיע לצד הישראלי מבלי להירטב.

ב-5 במאי 1973 יצא סגן צבי שחק באור יום ממעגן ראס סודר עם שתי צרעות והרחיק את ספינת המשמר 'דה קסטרו' באש מבלי להיפגע.

ב-13 באוגוסט 1973 הייתה שוב חדירה של ספינת המשמר המצרית מדגם 'דה-קסטרו' באור יום. שחק ערך את הכוח ונכנס לקרב. הספינה המצרית פתחה ראשונה באש. שחק התקרב לטווח היעיל של תותחי אורליקון ובטווח של 600 מטר נתן פקודת אש בו זמנית משני הדבורים. ירי הדבורים היה מדויק.^[3] ספינת המשמר המצרית ספגה פגיעות רבות והחלה להסתובב במעגלים. לכוח הישראלי היו שני פצועים קל. הצוות המצרי ספג אבדות ה'דה קסטרו' שניזוקה קשה הצליחה לדדות חזרה לנמל עדביה. הועלתה שם למבדוק אך לא הוחזרה לכשירות.^[ד]

• 
  ספינת דיג מצרית, מלאה בחשיש, עברה לצד המזרחי ונתפסה.
• 
  מפקד חיל הים אברהם בוצר מפליג בספינת צרעה מראס סודר
• 
  שיחת פרידה של מפקד חיל הים אברהם בוצר עם סגל יחידה 838 אוגוסט 1972
• 
  אלוף אברהם בוצר ורס"ן אורי גולני מפקד יחידה 838 משיקים כוס לברכת פרידה מזאב גולדצקי, אוגוסט 1972.

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

התקופה של לפני מלחמת יום הכיפורים הגזרה הייתה שקטה יחסית. בדיעבד היה זה שקט מדומה שחיפה על הכנות המצרים למלחמה. בסוף חודש ספטמבר הוחלף פיקוד היחידה מזאב גולדצקי ליואל פלג. במוצב המזח הוחלפו התצפיתנים שהיו באחריות הבסיס. התרעה על פריצת המלחמה – מפקד היחידה החדש יואל פלג נשאר לסוף השבוע הראשון ביחידה. מרבית הסגל הקבוע נמצא בחופשה לקראת יום כיפור. ביום ששי 5/10 בערב התקבל מברק מפיקוד דרום ברפידים ”מלחמה תפרוץ מחר בערב.”^[4]

• 
  מסדר החלפת הפיקוד בין גולדצקי ליואל פלג 28 בספטמבר 1973.
• 
  ביקור סגל ראס סודר במוצב המזח והחלפת הצופים ^[ה] שבת שלפני המלחמה, 29 בספטמבר 1973.

בשבת 6 באוקטובר בצהריים נראו בצג המכ"ם מטרות רבות עולות מעדביה עוברות מזרחה וחוזרות. מסתבר שהיו אלה מסוקים שחלקם הופלו בידי יחידת טילי הנ"מ ומטוסי חיל האוויר.

במלחמת יום הכיפורים הונחתו מהאוויר אזור ראס סודר יחידות קומנדו מצריות. חלק מהמסוקים הופלו על ידי חיל האוויר הישראלי ויחידות ישראליות פגעו בשאר הכוחות. בשעה 1400 הופעלה בבסיס אזעקה נגד מטוסים. בפתיחת המלחמה נמצאו במעגן ליד התרשיש שני דבורים בפיקוד צבי שחק. בהוראת ראש מחלקת הים ממוצב הפיקוד הימי נשלחו לשוטט במפרץ. הדבורים הונחו להיות קרובים לחוף סיני. הדבורים הבהילו את כוחות החטיבה מהחוף שהזעיקו סיוע מטוסי תקיפה בטענה שנחתות מתקרבות. חיל האוויר בדק עם מפקדת חיל הים ומטוסים לא הוזנקו. הדבורים נשלחו לסיור למרכז מפרץ סואץ ובסיס ראס סודר נשאר חשוף לתקיפה מהים.

בשעה 23:00 הגיעה הודעה ממפקדת חיל הים שהועברה בקוד לדבורים לרדת לזעפרנה ולהטביע סירות דיג במקום. חדר המי"ק בראס סודר שימש כממסר והעביר את ההודעה לדבורים וכך החל קרב מרסא תלמאת.

בהמשך הקרבות הוכפפה ראס סודר למרחב שלמה שעבר לפיקודו של ישעיהו גביש והתקיימו באזור קרבות בין כוחות מצריים שניסו לנוע מכיוון עיון מוסה ובין כוחות ישראלים. חיל הים הישראלי מנע ניסיונות נחיתה מצריים על ידי תקיפת בסיסים מצריים במערב מפרץ סואץ.^[5]

הארמייה השלישית המצרית התקדמה בסיני ונעצרה 10 ק"מ מצפון לבסיס. בגזרה לא היה כח ישראלי שימנע ממנה להתקדם ולשטוף את המוצב. מפקד הבסיס קיבל הודעה שהחי"ר והמודיעין עוזבים. המוכמות פונו לאבו רודס ואחר כך לשארם. פלג נשאר בהרכב מצומצם עם צוות המי"ק. ביום שני קיבלו הודעה שכח צה"לי הכולל תשעה טנקי טירן, יוצא משארם א-שייח' להגנת מחנה הבסיס. רק שני טנקים הגיעו לראס סודר השאר נתקעו בדרך מסיבות טכניות.

ב-9 באוקטובר 19:15 הגיעה הודעה מרפידים להתפנות מהבסיס היה מידע שהמצרים מתכננים פשיטת קומנדו על הבסיס. ^[ו] פלג דיווח על כך למפקדת חיל הים. וקיבל הוראה”המפקד רוצה שאם יש זמן להטביע את ה-95 לגמרי ואם אין ביכולתם, אז למלא אותה מים ולפוצץ אותה.”.^[6] אג"ם מבצעים של צה"ל לא ידע על ההוראה לפנות את ראס סודר. בשעה 22:00 יצאו בשיירה שכללה: אוטובוס, משאית וג'יפ שהם משאירים חלק גדול מהציוד בבסיס. השיירה נעה בלילה בלי אורות עם נשק מוכן לירי. הגיעו לפנות בוקר לאבו רודס. במשך היום ה־10/10 הפציץ מטוס טופולב מצרי את המחנה וגרמו לנפגעים בין הצנחנים.^[7] פלג קיבל הוראה להמשיך לשארם א-שייח'. פיקוד דרום החרים את המשאית עם הנהג שנשאר ועסק בהעברת גופות חיילים ישראלים שנפלו.

מוצב המזח בפתח התעלה בצפון מפרץ סואץ נשאר בידי צה"ל כאשר הוא מוקף על ידי כוחות מצריים. במקום היו 42 איש מחציתם פצועים וחלקם הרוגים. ניסיונות חילוץ יבשתי לא צלחו. המטכ"ל פנה לחיל הים לבצע חילוץ על ידי שייטת 13. אך אלה היו עסוקים במבצעי מגבית והמשימה הועברה לדב בר עם יחידה 707. אנשי יחידה 707 הגיעו לבסיס כאשר אנשי יחידה 838 נעדרו ממנו. יחידת חיל הים במקום פונתה יומיים קודם בהוראת פיקוד דרום שחשש שתיפול בידי המצרים. הקשר עם מפקד חיל הים נעשה מהחפ"ק של אל"ם עוזי יאירי, מפקד חטיבת הצנחנים. יאירי שמע את הדברים והבין את ההתלבטות ואמר לדב בר ”תצא לים, תראה מה יקרה ותחליט”.^[9] עמי אילון, שהגיע לראס סודר עם זוג דבורים, הבטיח לעקוב ולסייע בהכוונה במידת האפשר. יחידה 707 יצאו לחילוץ בשלב מוקדם של התנועה התגלו סירות גומי על ידי המצרים והופגזו בצורה מדויקת על ידי תותחי חוף מכווני מכ"ם. דב בר החליט לחזור ומשימת החילוץ לא צלחה.

כעבור עשרה ימים חזרו פלג ואנשיו לראס סודר ומצאו הרס מוחלט שביצעו הצנחנים. הם החזירו לשימוש את המכ"ם והקשר. אח"י בת ים הגיעה ועגנה בקרבת הבסיס כשלצידה נקשרו הדבורים וקיבלו אספקה.^[10] כאשר התברר שכוח שריון כבש את עדביה עברה מפקדת הזירה להתמקם בראס סודר. פלגת הדבורים הגיעו בפיקוד עמי אילון שנעשה מפקד הגזרה הצפונית ופלג המשיך כמפקד המוצב.^[11]

הנחתות שייטו לעדביה והעבירו שבויים מצריים למשמורת היחידה עד שנלקחו על ידי משטרה צבאית. בין השבויים היו חמישה קצינים בכירים מצרים שהתלוננו על כך שהכיבוש נעשה אחרי הפסקת האש. ביניהם היה מפקד הבסיס הימי שהיה גאה בכך שהכיבוש נעשה על ידי השריון. לדבריו ”אם הייתם מגיעים בדרך הים היינו מחסלים אתכם עם כל התותחים והמקלעים שהכנו לכך. ”^[12]

• 
  רציף נמל עדביה לאחר כיבושו על ידי השריון הישראלי. דבורים בעגינה ליד הרציף.
• 
  נמל עדביה בחוף המערבי של מפרץ סואץ
• 
  שבויים מצריים בנמל עדביה.
• 
  סא"ל אמנון בן ציון בנמל עדביה, 24 באוקטובר 1973.
• 
  דף=מספר מודיעין מצרי שנמצא במשרדי הבסיס המצרי בעדביה.

בתקופה המידית אחרי הפסקת האש עסק חיל הים בשמירת המצור על הארמייה השלישית. המשימה הוטלה על עמי אילון ששימש כמפקד גזרת צפון מפרץ סואץ. מסוקים מצריים שנצפו על ידי חיל הים הופלו על ידי מטוסי קרב של חיל האוויר. דבורים מנעו מעבר כלי שיט מהצד המצרי אל החוף המזרחי. בתקופה מה-5 עד 13 בנובמבר יצא כח משייטת 13 עם סירות גומי נגררות על ידי דבורים, מדי לילה מראס סודר למארבים בצפון המפרץ. בהמשך נעשו שני מארבים על ידי סנוניות.^[13]

• 
  בני אהרון קצין המודיעין של זירת ים סוף בעת ביקור בראס סודר נובמבר 1973.
• 
  אברהם בכר מפקח על הספנת דבור בחוף ראס סודר, נובמבר 1973.
• 
  חנוכת הממשה להספנת דבורים בראס סודר, נובמבר 1973.
• 
  דבור 881 מועלה לתיקונים בראס סודר, לאחר שנפגע בירי מהאי גרין, נובמבר 1973.
• 
  דבור שנפגע בתחתית מועלה לחוף בראס סודר.
• 
  רמי בובליל ומאיר בן ארי בקרבת העיר סואץ, ינואר 1974

בנובמבר 1975, בעקבות הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975, נסוגה ישראל מהאזור והוא עבר חזרה לשליטת מצרים. מפקד הבסיס מייק אלדר שצבע וסידר את הבסיס נאלץ לחרבו ולנטוש אותו.

דרגה ושם	תקופת פיקוד	עיקרי דברים	תמונה
רס"ן אמנון בן ציון	ספטמבר 1968 - 1970	הקים וביצר את הבסיס ומפקדו בעת מבצעי בולמוס ורביב
סרן שמואל שריג	1970
סרן אבשלום יחיאל	1970
אבנר קורא	1971
רס"ן אמנון בן ציון	דצמבר 1971 עד מרץ 1972	מינוי זמני
סרן אורי גולני	מרץ 1972 – פברואר 1973
סרן זאב גולדצקי	פברואר עד 30 ספטמבר 1973
סרן יואל פלג	1 אוקטובר -דצמבר 1973	מלחמת יום הכיפורים
סרן עמי אילון	נובמבר 1973 - 1974	מפקד בכיר בגזרה בעת כיתור הארמייה השלישית של מצרים
סרן אברהם בכר	דצמבר 1973 – מרץ 1974
סרן רפי יוסיף-און
סרן שאול ביבי	אפריל – יולי 1974–1975
סרן מייק אלדר	יולי – 14 בנובמבר 1975	סגירה ופינוי הבסיס[14]
		מפקדי סיירת הברטרמים
ג'וני אשוח	1969
גבי פוליצר	1969
שמואל אדלשטיין	1970
זאב פורת
צבי שחק	יוני 1973

• מלחמת יום הכיפורים זירת ים סוף חיל הים זירת ים סוף, אג"מ, 1973, ע' ב-12.

• מייק אלדר, שייטת 11, ספרית מעריב, 1996, עמ' 55–72, 88, 95-92, 97, 133-131, 135, 143.
• דב רוזנטל ברטרם אלבום כלי שיט חיל הים, הוצאה לאור חיל הים 1992, עמ' 105–106.
• אופיר שוהם ואחרים, סיפורי המדהימים מרס סודר, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, הוצאת בית החובל 2020, עמ' 274.

• עודד עגור ואמנון בן ציון, כחול ולבן בסיני 'מערכות ים', ביטאון חיל הים חוברת 96 ספטמבר 1969, עמ'24–25.
• אורלי אזולאי, המלחמה על ראס-סודר 'בין גלים' בטאון חיילי חיל-הים, חוברת ינואר 1974, עמ' 10–11.
• קובי, שרה בן-שלום, השלמת של ראס סודר אורחת מערכת בין גלים, 'בין גלים' מאי 1974, עמ' 21.
• לוחמים מבסיס חיל הים ברס סודר סובב וסובב הקומקום, סיפורי מלחמת יום הכיפורים, 'בין גלים' ביטאון חיילי חיל הים ספטמבר 1974, עמ' 4–5.
• עמוס מגד, ראס-סודר- רשמיו של מבקר, 'בין גלים' חוברת נובמבר 1974, עמ' 8.
• בתיה שם-אל, חול מים ושמים - בסיס ח"י בראס סודר, "בין גלים" אוגוסט 1975 עמ' 5-4.
• דרור איסמן ועופר רז, נווי מדבר על גדות מפרץ סואץ, 'בין גלים' 157, אפריל 1982 עמ' 28.
• אמנון בן ציון, יחידה 838 בסיס חיל הים בראס סודר באתר משמר המורשת הימית.
• יואל פלג, מפקד יחידה 838 במלחמת יום הכיפורים באתר משמר המורשת הימית.
• דוד בכר פלגת דבורים בסערה במפרץ סואץ באתר משמר המורשת הימית, 16 בינואר 2018.
• עמי אילון, דבורים במלחמת יום הכיפורים באתר משמר המורשת הימית.
• אביתר בן צדף, נטישת ראס סודר באתר NEWS1 אוקטובר 2019.