יוסי אלפר

יוסי אלפר
לידה	30 בנובמבר 1942 (בן 82); וושינגטון די. סי., ארצות הברית
תאריך עלייה	1962
מדינה	ישראל
צאצאים	רוגל אלפר
השתייכות	המוסד
תפקידים אזרחיים
	מנהל מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים

יוסי אלפר (נולד ב-30 בנובמבר 1942) הוא איש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לשעבר, כיהן כמנהל מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים.

ביוגרפיה

אלפר נולד בוושינגטון די. סי., שהיה בן עשר אמו נדרשה להופיע בפני ועדת בית הנבחרים לחקירת "פעילות אנטי אמריקאית", בשיאה של תקופת המקארתיזם, למרות שלא הואשמה בדבר פוטרה מעבודתה כמורה בבית ספר יסודי פרטי^[1]. אחר כך התברר שהאיש שפיטר אותה, עובד ממשל חבר הנהלת בית הספר, היה מרגל בעצמו, אך הדבר נודע רק לאחר מותו. בעקבות אירוע זה החליט לעלות לישראל ב-1962^[1]. לאחר שנה בקיבוץ ולימוד עברית חזר לארצות הברית לסיום תואר ראשון בלימודי המזרח באוניברסיטת קולומביה^[2].

ב-1964 התגייס לצה"ל ושירת כממלא מקום קצין (ממ"ק) כמורה לאנגלית^[2]. את פעילותו בתחום הביטחוני החשאי החל כשנקרא לתרגם לאנגלית ספרי הדרכה של צה"ל לצורך פעילות משלחת הסיוע הביטחונית לכורדיסטן^[2]. שימש קצין מודיעין ביחידת קישור לגורמי מערכת הביטחון האחרים. במהלך מבצע רוטב נקרא לבחון את ציוד הסיוע הישראלי החשאי למורדים בתימן על מנת לוודא שלא נושא כל זיהוי המקשר לישראל.

ב-1968 הצטרף למוסד ומילא בו תפקידים בכירים, בין היתר פעל בתחום הסיוע הביטחוני לכורדים, שימש שליח המוסד בשלוחה בלונדון ועסק בהערכת המודיעין לגבי איראן. ב-1974 במהלך שירותו כקצ"א באגף צומת שיגר עם תשעה מעמיתיו מכתב לראש המוסד יצחק חופי (מכתב שכונה "מכתב ההעשרה") ובו טענה על שחיתויות כספיות בארגון ושורת מחדלים ותקלות מקצועיות שהובילו לאובדן חיי אדם ולשיבוש יחסים מדיניים^[3].

ב-1980 הצטרף כעמית מחקר למרכז יפה למחקרים אסטרטגיים^[4]. במקביל החל לכתוב מאמרים בנושאי המזרח התיכון בעיתון "דבר"^[5]. החל מ-1986 היה עורך השנתון האסטרטגי של המכון, אחר כך כיהן כסגנו של מנהל המרכז אהרון יריב^[6], וב-1993 כשיריב חלה מונה למנהל המרכז^[7].

בשנות ה-80 היה פעיל במפלגת שינוי ולקראת בחירות 1984 הוצב המקום ה-61 ברשימת המפלגה^[8].

בשנים 1995–2000 עבד במשך חמש שנים בשלוחת המזרח התיכון של הוועד היהודי-האמריקאי. כמו כן שימש יועץ מיוחד לראש ממשלת ישראל אהוד ברק במהלך ועידת קמפ דייוויד, וכיהן כחבר הנהלת המועצה לשלום ולביטחון.

ב-2001 הקים יחד עם שר העבודה הפלסטיני רסאן ח'טיב, את אתר האינטרנט bitterlemons.org שמטרתו להפגיש ולקיים שיח בין ישראלים, פלסטינים ותושבי מדינות ערב. באותה שנה גם פרסם את הספר "וגר זאב עם זאב: המתנחלים והפלסטינים" על סדרת שיחות אותם יזם, שהתקיימו במהלך 1994 ו-1996 בישראל ומחוצה לה, בין קבוצת מתנחלים לאישי ציבור רשמיים ובלתי רשמיים מן הצד הפלסטיני. אלפר יזם את המפגשים בעקבות מחקריו על האופציות השונות לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. תוך כדי עבודה נפגש עם ראשי המתנחלים, ובעקבות הסכם אוסלו חשב שנכון יהיה להפגישם עם מנהיגים פלסטינים כדי לנסות ולהבין כיצד יוחלו לחיות ביחד (במהלך השיחות הסכימו שבמסגרת פתרון הקבע יוכלו המתנחלים להישאר בתוך המדינה הפלסטינית העתידית)^[9].

ב-2002 היה מעורב ביוזמת "המפקד הלאומי" שבראשה עמדו עמי אילון בצד הישראלי וסרי נוסייבה בצד הפלסטיני. מטרת היוזמה הייתה לגייס חתימות על מסמך עקרונות לתוכנית שלום שיוגש בסופו של דבר למנהיגי שתי המדינות^[10].

ב-2008 הונה אותו השחקן סשה ברון כהן, שראיין אותו יחד עם רסאן ח'טיב, באמתלה של ריאיון לסרט תעודה על המזרח התיכון לבני נוער^[11]. הראיון הופיע אחר כך בסרטו "ברונו"^[12].

ב-2016 יצא לאור ספרו "מדינה בודדה" בו תיעד וניתח את אחת מתפיסות הביטחון המרכזיות של ישראל בשנותיה הראשונות, תפיסת "הפריפריה". שביקשה לבלום את העוינות הערבית באמצעות פיתוח יחסים עם מעצמות אזוריות אחרות ועם בעלי ברית נוספים באותן שנים. הפריפריה כללה שלושה מעגלי שותפים. במעגל הראשון: המדינות הלא-ערביות והלא-מוסלמיות שגבלו במדינות הסכסוך. במעגל השני: עדות ועמים לא-ערבים ולא מוסלמים החיים במדינות הסכסוך.במעגל בשלישי: ��דינות ערביות בשולי המזרח התיכון, שחיפשו קשרים עם ישראל לנוכח נסיבות מקומיות או אזוריות. ההישג הגדול ביותר תפיסת "הפריפריה" היה יצירת ברית אסטרטגית ומודיעינית עם איראן וטורקיה^[13].

חיים אישיים

אלפר הכיר את רעייתו, אף היא עולה מארצות הברית, במהלך שהותו בקיבוץ. בנם הוא העיתונאי רוגל אלפר^[14].

ספריו

וגר זאב עם זאב: המתנחלים והפלסטינים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001
מדינה בודדה: החיפוש החשאי של ישראל אחרי בעלות ברית באזור, 2016, זוכה פרס יצחק שדה לספרות צבאית ופרס למחקרים בביטחון ישראל ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק.

באנגלית

Periphery: Israel's Search for Middle East Allies (Rowman & Littlefield, 2015).
No End of Conflict: Rethinking Israel-Palestine (Rowman & Littlefield, 2016).
Winners and Losers in the ‘Arab Spring’: Profiles in Chaos (Routledge, 2020).
Death Tango: Ariel Sharon, Yasser Arafat, and Three Fateful Days in March (Rowman & Littlefield Publishers, 2022)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוסי אלפר בוויקישיתוף

יוסף אלפר, ישראל ו"הפריפריה", מעריב, 27 בנובמבר 1980
יוסי אלפר, "אני חושש ששרון אינו מועמד לתהליך שלום", באתר ynet, 14 בפברואר 2005
ראיון עם יוסי אלפר באתר justvision.org
The life and times of a Mossad agent, and what he did after quitting the spy gam
יוסי אלפר, יוסי אלפר | זיכרונות מימי חושך, באתר הארץ, 18 בינואר 2011
יוסי אלפר, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² יוסי אלפר, זיכרונות מימי חושך, באתר הארץ, 18 בינואר 2011
^ ¹ ² ³ יוסי אלפר, "כך כמעט חיסלנו את חומייני", באתר כל הזמן, ‏26 באפריל 2016
^ רונן ברגמן, "קצ"א נפשם", 7 ימים, ידיעות אחרונות, יוני 2015
^ ראובן בן צבי, ביום עיון באוניברסיטת חיפה נמסר: תנופת הצלחותיו של אש"ף-נבלמה, מעריב, 28 בנובמבר 1980
פרסומים חדשים במכון למחקרים אסטרטגיים בת"א, דבר, 6 באוקטובר 1981
^ ממאמריו ב"דבר:
יוסף אלפר, הלנצח יגסוס חומייני?, דבר, 26 בפברואר 1982
יוסף אלפר, "פנטומים" היכו בעיראק, דבר, 12 ביוני 1981
יוסף אלפר, עלייתו ונפילתו של באני סאדר, דבר, 19 ביוני 1981
^ צוות המרכז־למחקרים־אסטרטגיים, כל העיר, 17 במרץ 1989
^ אהרן קליין, המאזן הצבאי במזרח התיכון 93־1992 "ללא מו"מ עם אש״ף תיכשל האוטונומיה", חדשות, 5 באוגוסט 1993
^ "אנו רוצים שינוי בממשלה", כל העיר, 1 ביוני 1984
^ סקירות של הספר:
אריה דיין, למה לא נחייה ביחד יהודים וערבים , בהתנחלויות ?, באתר הארץ, 13 בינואר 2002
יוסי ביילין, איתות מגלקסיה אחרת, באתר הארץ, 14 בינואר 2002
^ עקיבא אלדר, בלי זכות שיבה, בלי מתנחלים, בלי ריבונות בהר הבית, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2002
^ יוסי אלפר, בוראט צוחק על הסכסוך הישראלי-פלשתיני, באתר הארץ, 4 ביולי 2008
^ שחר אטואן, ברונו: בחולצת רשת ומבטא אוסטרי, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2008
^ אפרים לפיד, סקירת הספר מדינה בודדה של יוסי אלפר, באתר עמותת בוגרי מב"ל
^ רן אדליסט, ברית הפריפריות: משחקי המודיעין המשונים של ישראל, באתר מגזין ליברל, ‏14 במרץ 2016

[אלפר-1] ¹ ² יוסי אלפר, זיכרונות מימי חושך, באתר הארץ, 18 בינואר 2011

[כלהזמן-2] ¹ ² ³ יוסי אלפר, "כך כמעט חיסלנו את חומייני", באתר כל הזמן, ‏26 באפריל 2016

[3] רונן ברגמן, "קצ"א נפשם", 7 ימים, ידיעות אחרונות, יוני 2015

[4] ראובן בן צבי, ביום עיון באוניברסיטת חיפה נמסר: תנופת הצלחותיו של אש"ף-נבלמה, מעריב, 28 בנובמבר 1980
פרסומים חדשים במכון למחקרים אסטרטגיים בת"א, דבר, 6 באוקטובר 1981

[5] ממאמריו ב"דבר:
יוסף אלפר, הלנצח יגסוס חומייני?, דבר, 26 בפברואר 1982
יוסף אלפר, "פנטומים" היכו בעיראק, דבר, 12 ביוני 1981
יוסף אלפר, עלייתו ונפילתו של באני סאדר, דבר, 19 ביוני 1981

[6] צוות המרכז־למחקרים־אסטרטגיים, כל העיר, 17 במרץ 1989

[7] אהרן קליין, המאזן הצבאי במזרח התיכון 93־1992 "ללא מו"מ עם אש״ף תיכשל האוטונומיה", חדשות, 5 באוגוסט 1993

[8] "אנו רוצים שינוי בממשלה", כל העיר, 1 ביוני 1984

[9] סקירות של הספר:
אריה דיין, למה לא נחייה ביחד יהודים וערבים , בהתנחלויות ?, באתר הארץ, 13 בינואר 2002
יוסי ביילין, איתות מגלקסיה אחרת, באתר הארץ, 14 בינואר 2002

[10] עקיבא אלדר, בלי זכות שיבה, בלי מתנחלים, בלי ריבונות בהר הבית, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2002

[11] יוסי אלפר, בוראט צוחק על הסכסוך הישראלי-פלשתיני, באתר הארץ, 4 ביולי 2008

[12] שחר אטואן, ברונו: בחולצת רשת ומבטא אוסטרי, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2008

[13] אפרים לפיד, סקירת הספר מדינה בודדה של יוסי אלפר, באתר עמותת בוגרי מב"ל

[14] רן אדליסט, ברית הפריפריות: משחקי המודיעין המשונים של ישראל, באתר מגזין ליברל, ‏14 במרץ 2016

[1]