יוהאן קמפר
| לידה |
1670 קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
1716 (בגיל 46 בערך) אופסלה, שוודיה |
| שם לידה | משה בן אהרון הכהן |
| מעסיק |
אוניברסיטת אופסלה |
| השקפה דתית | שבתאות, לותרניות |
  | |
יוהאן קֶמפֶּר (בגרמנית: Johan Christian Jacob Kemper; בעברית: משה בן אהרון הכהן; 1670, קרקוב, פולין – 1716, אופסלה, שוודיה) היה יהודי שבתאי, שהמיר את דתו לנצרות לותרנית. פעל בהוראת עברית וספרות תורנית באוניברסיטת אופסלה בשוודיה.
קורות חייו ופועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוהאן קמפר נולד בשם משה בן אהרון הכהן (או כהנא), והתנצר בעיר שוויינפורט (Schweinfurt) שבגרמניה.[1] עוד לפני התנצרותו עמד בקשרים עם מלומדים נוצרים וב-1696, בשהותו באוניברסיטת אלטדורף (גר'), בספרייתו של ההבראיסט יוהאן כריסטוף וגנזייל (Wagenseil), כבר היה מומר. ב-1698 עקר לשוודיה בעקבות כמה מתלמידיו ובשל הבטחת מלגה. מ-1700 ועד מותו ב-1716 הועסק קמפר באוניברסיטת אופסלה, ממעוזיה של האורתודוקסיה הלותרנית בראשית המאה ה-18, שבה זכו לימודי היהדות והלשון העברית לפריחה באותה התקופה. עם תלמידיו נמנו המלומדים השוודים מיכאל אנמאן ועמנואל סוודנבורג. בשהותו באופסלה כתב את חיבוריו העיקריים.
ב-1704 הכין תרגום לבשורה על פי מתי מנוסח הפשיטתא (מארמית סורית לעברית), ואליו הוסיף את חיבורו "מאירת עיניים" – פרשנות ברוח הקבלה הנוצרית לספר בשורה זה שבברית החדשה. ב-1713 הפיק תרגום נוסף לבשורה של מתי וצירף לו תרגום ל"האיגרת אל העברים". פרשנותו של קמפר הדגישה את אחדות הברית הישנה והברית החדשה והשתמשה במוטיבים מתורת הסוד וממסורות שבתאיות כדי לשאוב עקרונות ומובנים נוצריים מיסודות האמונה היהודית. חיבורו של קמפר "מטה משה" מ-1711 הוא פירוש כריסטולוגי לספר הזוהר.[2] קמפר ביקש להראות שהזוהר מכיל – גם אם בדרך מצועפת – את עיקרי האמונה הנוצרית, ובכללם עקרון השילוש. ל"מטה משה" הוסיף קמפר סדרת חיבורים משלימים הערוכים על פי סדר הפרשיות בזוהר.[3]
חיבוריו של קמפר לא נדפסו ונותרו ככתבי-יד. אחרי מותו תרגם תלמידו אנדראס נורליוס (Andreas Norrelius) את "מאירת עיניים" ללטינית (Illuminatio oculorum) וכן תרגם קטעים נבחרים מכְּתביו של קמפר וכלל אותם בספרו מ-1720.
קמפר לא הסתיר את זהותו היהודית. בחתימותיו על כתביו ציין "אנכי משה כהנא מקראקא",[4] ובכותר חיבורו המרכזי הנציח את שמו העברי "משה". את חיבוריו כתב בעברית, וככל הנראה הפנה אותם אל אחיו לשעבר, היהודים, כדי ליצור גשר בין הדתות. לא ידוע אם בפועל זנח את המצוות וייתכן שהמשיך להחזיק בסוג של שבתאות. עם זאת ייזכר כי קמפר היה מהראשונים שהעירו על השמטת העי"ן מן השם ישוע וכתיב ישו בעברית בר"ת לנאצה ("ימח שמו וזכרו").
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מצאי כתביו של יוהאן קמפר בספרייה הלאומית
- שפרה אסולין, "המרת דת והבראיזם במאה השבע עשרה באירופה: עיון בדמותו של יוהן קמפר מאופסלה הוא משה בן אהרן מקרקוב", בתוך: רחל אליאור (עורכת), החלום ושברו: התנועה השבתאית ושלוחותיה, משיחיות, שבתאות ופראנקיזם, החוג למחשבת ישראל, המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001, עמ' 423–470
- פאבל מצ'ייקו, "משה בן אהרון הכוהן מקרקוב", בתוך: אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה, 2008 (באנגלית)
יוהן קמפר (1670-1716), דף שער בספרייה הלאומית
- Wolfson, Elliot R. "Messianism in the Christian Kabbala of Johann Kemper", in: M. Goldish and R.H. Popkin (eds.), Millenariarism and Messianism in Early Modern European Culture, Volume 1, 2001, pp. 139-187
- Josef Eskhult, Andreas Norrelius' Latin translation of Johan Kemper's Hebrew commentary on Matthew, Uppsala, 2007
- Níels Eggerz, " Johan Kemper's (Moses Aaron's) Humble Account: A Rabbi between Sabbateanism and Christianity", Early Modern Workshop: Jewish History Resources 12: Continuity and Change in the Jewish Communities of the Early Eighteenth Century, 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ככל הנראה בעקבות האכזבה מהתנבאותו של צדוק מגרודנו על התגלותו השנייה של שבתי צבי בשנת תנ"ה (1695/1694)
- ^ שמו הנוסף של החיבור הוא "מקל יעקב", כהרמז לאחד משמותיו של קמפר שבהם נטבל לנצרות
- ^ "בריח התיכון" (פירוש לבראשית), "קרסי המשכן" (פירוש לשמות), "עבודת הקודש" (פירוש לויקרא), "לקט העני" (פירוש לבמדבר ולדברים)
- ^ בפתח "בריח התיכון", לדוגמה, ציין "רבי משה כהנא מקראקא הנקרא בין המשוחים יוחנן קעמפר"