יודי

יודי (כפר)
**ЁДЫ Іоды**
	האחוזה ביודי בשנות ה-20 של המאה ה-20
מדינה	בלארוס
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	424 (2009)
קואורדינטות	55°27′06″N 27°13′54″E / 55.451638888889°N 27.231555555556°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בלארוס רגילה) מינסק פינסק ברסט הומל גרודנו מוהילב ויטבסק אוקראינה פולין ליטא לטביה רוסיה יודי

יוֹדי (השם הרשמי כעת בבלארוסית: ЁДЫ Іоды, ברוסית: Иоды, בפי היהודים יוֹד בלועזית: Iody, Jody, ולפעמים גם Yod, Jod, או Yodi) היא כפר^[1] בבלארוס שהייתה עיירה יהודית בפולין הליטאית אשר צמחה סביב אחוזה בשם זה. השם נגזר ממילה "יודס", שפירושה בליטאית "שחור", כנראה רמז ליער השחור שסביבה. באמונה האלילית של השבטים הבלטיים "יודס" הוא גם שמו של שד היערות. אחרי החלוקה השלישית של פולין בשנת 1795, יודי נכללה בנפת דיסנה, פלך מינסק של הקיסרות הרוסית. ב-1843 הנפה הועברה לפלך וילנה עד סופה של מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1903 בוטל כלפי יודי האיסור משנת 1882 על היהודים להתיישב בכפרים^[2]. בעקבות ההיתר הוקמה ביודי קהילה יהודית ויהודים מהסביבה התחילו לעבור אליה. אחרי המלחמה, כתוצאה ממאבק בין הצבאות האדום, הפולני והליטאי, היא נכללה בגבולות פולין, תחילה בנפה דיסנה ומ-1 בינואר 1926 בנפה בראסלב של מחוז וילנה. אוכלוסייתה מנתה בשנות ה-20 של המאה ה-20 קרוב ל-500 נפש. (479 ב-1921, מתוכם 238 יהודים).לפי מפקד של שנת 1931 היו ביודי 744 תושבים ו-117 בתים. ואילו בכפר חקלאים יהודים קיסלובשצינה המרוחקת מיודי כ 7 קילומטרים- 26 בתים ו-118 תושבים^[3]. כיום היישוב לא קיים. עד מלחמת העולם השנייה האוכלוסייה גדלה, עקב מעבר יהודים מהכפרים והעיירות, והגיעה עד קרוב ל-500 יהודים. כיום במקום העיירה קיים כפר קטן, המשתייך לנפת שרקובשצינה מאז שנת 1940 במחוז ויטבסק שבבלארוס.

האוכלוסייה של הכפר יודי בימינו - 424 (נכון ל-2009), עדיין לא הגיעה למחצית האוכלוסייה לפני המלחמה עקב השמדת היהודים. בכל המועצה האזורית של יודי יש רק 1,286 תושבים^[4].

הקהילה היהודית

היהודים בעיירה עסקו במסחר ובמלאכה. סביבה היו כמה כפרים של חקלאים יהודים. בעיירה פעלו בית כנסת גדול ומוסדות קהילתיים אחרים. הילדים היהודים קיבלו חינוך בבית הספר הפולני, והשלימו אחרי הלימודים את הלימודים היהודיים בשני חדרים ותלמוד תורה אחד. בעיירה פעלו הארגונים "החלוץ" ו"בית"ר". בעיירה היה רב ושוחט. בקהילה היו בעלי טחנות קמח, סוחרי פשתן, בעלי חנויות מכולת, של צרכים חקלאיים, של טקסטיל, עור, ובעלי מלאכה - חייטים, סנדלרים, עגלונים, פחחים, נפחים, ספרים, שענים, רצענים, קצבים, אופים ועוד.

הרב הראשון (עד מלחמת העולם הראשונה) היה ישראל זיסל דבורץ (פלטין)- היה חניך ישיבת המוסר "כנסת ישראל" מאוחר יותר הוא ייסד את כתב העת התורני "התבונה".
הרב האחרון של יודי יצחק וולמרק -חניך ישיבות רדין ומיר. עם פלישת הצבא האדום לפולין הוא ברח עם משפחתו לווילנא אשר הועברה אז לליטא ואחר כך עבר בשיירת הרבנים המפורסמת דרך ברית המועצות ליפן ואחר כך לסין. אחרי המלחמה היה בארצות הברית ואז עלה ארצה והתגורר לסירוגין בירושלים ובנתניה.
השוחט האחרון רפופורט נרצח יחד עם אשתו בטבח חנוכה תש"ב יחד עם רוב יהודי העיירה.
שני המלמדים חיים שלום בור ואלי-לייב ז"ק נספו גם הם בשואה.

הקהילה בשואה

בספטמבר 1939 עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, האזור נכבש על ידי הצבא האדום, ובסוף יוני 1941 על ידי הצבא הגרמני. ב-17 בדצמבר 1941 (כ"ז בכסליו תש"ב) יהודי יודי נורו ליד בורות שנחפרו בקצה העיירה, על ידי הצבא הגרמני (2–3 חיילים בלבד) והמשטרה המקומית, ובעזרה פעילה של תושבי העיירה, בעיקר הפולנים, שאף פנו אל הגרמנים בבקשה לא להקים גטו אלא לרצוח בהקדם את יהודי העיירה, מספר הנרצחים נע בין 400 ל-500 איש, כולל יהודים מהכפרים הקרובים, שהובלו לגיא ההריגה ביודי. חלק מצעירי העיירה הצליחו לברוח לעיירות הסמוכות וליערות, היו לוחמים נועזים ביחידות הפרטיזנים הסובייטיים. חלקם נפלו בקרבות.

לפי תיאורה של הוועדה המיוחדת הסובייטית לחקירת פשעי הנאצים, הגיעו ליודי כשמונים גרמנים ושוטרים, ובמשך יומיים רצחו באכזריות כארבע מאות וחמישים איש בתוכם מאה שהובאו קודם מהכפרים הסמוכים. האנשים הובאו בקבוצות של עשרים שלושים איש ונורו ליד הבור. הבור היה פתוח במשך חודש וחצי לאחר מכן, ונורו שם יהודים שנתפסו בסביבה^[5].

לקריאה נוספת

"פנקס הקהילות, פולין, חלק ח'" הוצאת יד ושם
"יוד וחורבנה", אריה מוניץ, הוצאת המחבר, ירושלים, תשס"ה. אפשר למצוא את הפרק העוסק בתקופת השואה מתוך ספר זה בקישור הבא:[1]
"ספר הפרטיזנים", כרך א', פרק "ביערות קאזיאן". הוצאת ספריית הפועלים
"ספר מלחמת הגטאות", הוצאת הקיבוץ המאוחד
אוטון הדמן, "היסטוריה של נפת בראסלב", וילנה, 1930, פולנית. הספר נסרק ונמצא בספריה הדיגיטלית באתר של הספרייה הממלכתית בווארשה. יודי מוזכרת במספר מקומות, ובעמודים 390–391 מצוי תיאור מרוכז של יודי. אפשר למצוא את הספר בקישור הזה: [2]
"מילון גאוגרפי של מלכות פולין", (הכרכים יצאו בפולנית מסוף המאה ה-19 עד ראשית המאה ה-20). תיאור מרוכז של יודי מצוי בכרך 3, עמוד 597. הספר נסרק ונמצא בספרייה הדיגיטלית באתר של הספרייה הממלכתית בווארשה. אפשר למצוא את הכרך בקישור הזה: [3](הקישור אינו פעיל). (דרוש נגן ג'אווה)
"מקורבנות למנצחים" שמושקביץ וסילברמן, טורונטו. (אנגלית)
"על נהרות הניימן והדנייפר: יהודי בילורוסיה המערבית במלחמת-העולם השנייה", שלום חולבסקי, הוצאת מורשת
"תולדות השואה. ברית המועצות" יצחק ארד. הוצאת יד ושם, 2004.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יודי בוויקישיתוף

בית לוחמי הגטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד, ‏ספר יזכור לקהילת ברסלב - "אמש שואה", בספריית העיר ניו יורק - על "יודי" בעמ' 409–443. הספר סרוק ומצוי באתר ספריית ניו-יורק.
Iody, באתר JewishGen
מצילת יהודים מספרת על שואת יודי, (באנגלית)
ערך על המועצה האזורית יודי (לא העיירה) - pl:Gmina Jody
תמונה שפורסמה בgoogle maps של האבן שהוקמה על קבר האחים ביודי שבביילארוס:https://web.archive.org/web/20150211184748/https://ssl.panoramio.com/photo/110807058

הערות שוליים

^ באופן רשמי יודי מוגדרת כעת "אגרוגורוד", כלומר: עיר חקלאית.
^ אנציקלופדיה יהודית של ברוקהאוז ועפרון, כרך 8. ע 779(רוסית)
^ רשימת היישובים ברפובליקה הפולנית, כרך 1. מחוז וילנה, ורשה 1938 (פולנית)
^ מפקד אוכלוסין מ2009.
^ הערך שואה בנפת שרקובצינה בוויקיפדיה הרוסית, בערך נפלו כמה טעויות לדוגמה, תאריך הטבח.

[1] באופן רשמי יודי מוגדרת כעת "אגרוגורוד", כלומר: עיר חקלאית.

[2] אנציקלופדיה יהודית של ברוקהאוז ועפרון, כרך 8. ע 779(רוסית)

[3] רשימת היישובים ברפובליקה הפולנית, כרך 1. מחוז וילנה, ורשה 1938 (פולנית)

[4] מפקד אוכלוסין מ2009.

[5] הערך שואה בנפת שרקובצינה בוויקיפדיה הרוסית, בערך נפלו כמה טעויות לדוגמה, תאריך הטבח.

[1]