יובב בן זרח

יובב בן זרח

לידה	בצרה
מדינה	ממלכת אדום
עיסוק	מלך

יובב בן זרח היה, לפי המקרא, מלך אדום השני. מלך על אדום אחרי בלע בן בעור ולפני חשם מארץ התימני. עיר מושבו הייתה בצרה.

יובב בן זרח מופיע בשני מקומות בלבד בתנ"ך: בפרשת שמונת מלכי אדום בפרק לו בבראשית, ובפרשייה המקבילה בדברי הימים (פרק א). שני האזכורים זהים במדויק אלו לאלו ”וַיָּמָת בָּלַע וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה. וַיָּמָת יוֹבָב וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי.”^[1]

במדרש שכל טוב מהמאה ה-12 מסופר על יובב:

לנ) ”וימת בלע וימלוך תחתיו יובב”. אויבו של מקום: בן זרח. שהזריח אורה של מלכות הרשעה שכתבה שהייתה מלכות עקורה מאדום ובא זה ומלך עליהן ופרנסו מבצרה שעתיד להיבצר דכתיב ”אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות” (ספר עובדיה, פרק א', פסוק ה'), והקב"ה בוצרן לגת ודורכן, שנאמר ”פורה דרכתי לבדי” (ספר ישעיהו, פרק ס"ג, פסוק ג') וכתיב ”ובגדיך כדורך בגת” (שם שם ב) א"ר אבהו כך אמר הקב"ה כבר הייתה מלכות עקורה מאדום ובאתה בצרה וסיפקה לה מלכים מעתה אין לי עסק אלא עם בצרה שנאמר כי ”זבח לה' בבצרה” (ספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק ו') ואחר כך ”טבח גדול בארץ אדום” (שם)

— מדרש שכל טוב, פרק לו, פרשת וישלח, סעיף ל"ג

בספר הישר מסופר על מלכותו של יובב:

וכל אנשי בני עשו ובני קדם שבו איש אל עירו בבושה, כי נפלו כל הגיבורים אשר היו בהם במלחמה. ויראו בני עשו כי מת מלכם במלחמה וימהרו ויקחו איש מאנשי בני קדם יובב בן זרח שמו מארץ בצרה, וימליכוהו עליהם תחת בלע מלכם. וישב יובב על כיסא בלע תחתיו למלך, וימלוך יובב באדום על כל בני עשו עשר שנים. ולא יספו בני עשו עוד ללכת להילחם עם בני יעקב מהיום ההוא והלאה, כי ידעו בני עשו את גבורת בני יעקב וייראו מהם מאוד. אך מהיום ההוא והלאה שנאו בני עשו את בני יעקב, ותהי השנאה והאיבה חזקה ביניהם כל הימים עד היום הזה. ויהי אחרי כן מקץ עשר שנים, וימת יובב בן זרח מלך אדום.

— ספר הישר, ספר בראשית, פרשת ויחי

בקבלה היהודית תופסת פרשת שמונת מלכי אדום מקום חשוב, ולכן הוצעו מספר הצעות למה שהוא מסמל.

בספר עץ חיים מזוהה יובב עם ספירת החסד: ”יובב הוא חסד וזהו בן זרח לשון זריחה כי הוא בחינת חסד הנקרא אור כנודע” (עץ החיים, שער ח, פרק ד).

בספר מגיד מישרים נכתב על יובב ”ושלטה אידך קליפה דמתקרייא יובב דאיהי לקבל גבורה ואיהי תקיפא בדינהא כמו בעל דבבא דיובב ובעל דבבא חד הוא. מן בצרה כלומר דאיהי מבצר ומקטרג עלמין ואיהו בן זרח כלומר אתי מקליפה קדמאה דזרחה בעלמא” (מגיד מישרים, פרשת אחרי מות, ביום ה' ח' לתשרי אחר חצות)

קיימת מסורת דרשנית המזהה את יובב בן זרח עם איוב.

בתוספת המופיעה בסוף תרגום השבעים לספר איוב נכתב ש־Ἰὼβ (‏Iōb, איוב) נקרא בעבר Ἰωβάβ (‏Iōbab, יובב) ואביו נקרא Ζαρὲ (‏Zare, כלומר זרח).^[2]

לפי הספר החיצוני דברי איוב, שלפי אברהם כהנא נכתב בין המאה הראשונה לפני הספירה למאה הראשונה לספירה, אדם בשם יובב מזרע עשו מזוהה בתור איוב.^[3]

אברהם אבן עזרא דוחה את הזיהוי של יובב כאיוב בפירושו לפרשת שמונת מלכי אדום בבראשית ”גם יובב בן זרח איננו איוב, כאשר אמר היצחקי המהביל” (אבן עזרא על בראשית לו, לב), וגם בפירושו לפסוק הראשון של ספר איוב ”והאומר שהוא יובב בן זרח מבצרה, שמא בחלום ראה זה כי אין לו על מה ישען, לא על דברי הנביאים ולא על מה שהעתיקו חכמינו ז"ל”.

• ספר הישר, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
• מדרש שכל טוב - בראשית, עמ' 211, מהדורת שלמה בובר, ברלין, תר"ס, באתר היברובוקס
• הרב חיים ויטאל, ‏עץ החיים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
• "ספר דברי איוב", בתוך: אברהם כהנא, הספרים החיצוניים לתורה נביאים כתובים, ושאר הספרים החיצוניים, תל אביב 1956
• מגיד מישרים אחרי מות, באתר ויקיטקסט