יאן ואן קאסל האב

יאן ואן קאסל האב
Jan van Kessel

לידה	5 באפריל 1626 אנטוורפן, ארצות השפלה הספרדיות
פטירה	17 באפריל 1679 (בגיל 53) אנטוורפן, ארצות השפלה הספרדיות
תחום יצירה	ציור, ציור בארוק
הושפע על ידי	יאן ברויגל האב
יצירות ידועות	Insects and Fruit, The Kloveniersburgwal with the Bushuis, Emblems of War
בן או בת זוג	Marie van Apshoven
צאצאים	יאן ואן קאסל הבן, פרדיננד ואן קאסל
חתימה

יאן ואן קאסל האב (בהולנדית: Jan van Kessel;‏ הוטבל ב-5 באפריל 1626 – 17 באפריל 1679) היה צייר פלמי, שפעל באנטוורפן באמצע המאה ה-17. ציוריו משתייכים לסוגות שונות, כולל ציור מדעי של חרקים, טבע דומם, נופי נהר, ציורים של גן עדן, קומפוזיציות אלגוריות, סצינות עם בעלי חיים ותמונות מחיי היום-יום.^[1] ואן קאסל היה נצר למשפחת ברויגל ורבות מעבודותיו קיבלו השראה מעבודתו של סבו יאן ברויגל האב. הוא השופע גם מהדור הקודם של ציירים פלמיים כמו פרנס סניידרס. עבודותיו של ואן קאסל זכו להערכה רבה מצד בני דורו ונאספו על ידי אומנים, סוחרים אמידים ואצילים ברחבי אירופה.

יאן ואן קאסל האב נולד באנטוורפן, בנם של הירונימוס ואן קאסל הצעיר ו-Paschasia Brueghel (בתו של יאן ברויגל האב). הוא היה אפוא נכדו של יאן ברויגל האב, נינו של פיטר ברויגל האב, והאחיין של יאן ברויגל הבן. סבו מצד אביו, הירונימוס ואן קאסל האב, ואביו, הירונימוס ואן קאסל הבן, היו גם כן ציירים, אך מעט ידוע על עבודתם.

בגיל 9 בלבד נשלח יאן ואן קאסל ללמוד אצל צייר ההיסטוריה סימון דה פוס. הוא למד גם מאביו ומדודו יאן ברויגל הבן.^[1]

בשנת 1644 הפך לחבר בגילדת לוקאס הקדוש באנטוורפן, שם כונה "צייר הפרחים".^[1] הוא התחתן עם מריה ואן אפשובן ב-11 ביוני 1646. לזוג נולדו 13 ילדים. שניים מהם, יאן ופרדיננד, הוכשרו על ידיו והפכו לציירים מצליחים. הוא היה קצין במשמר האזרחי המקומי באנטוורפן.

יאן ואן קאסל זכה בתחילה להצלחה מסחרית כצייר. עבודותיו נמכרו במחירים גבוהים ונאספו בבתים ברחבי אירופה.^[2] ב-1656 הוא רכש בית במרכז אנטוורפן. בהמשך הורע מצבו הכלכלי ובשנת 1679, שנה לאחר מות אשתו, הוא נאלץ למשכן את ביתו. הוא חלה, הפסיק לצייר ומת ב-17 באפריל 1679 באנטוורפן.

יאן ואן קאסל האב התמחה בז'נרים רבים. עבודותיו מתוארכות לשנים 1648–1676.^[3]

חוקרים התקשו לקבוע אלו יצירות נוצרו על ידי יאן ואן קאסל האב בגלל בלבול עם אמנים אחרים עם שם דומה באותה תקופה. בנוסף לבנו יאן, היה צייר נוסף באנטוורפן עם השם יאן ואן קאסל (המכונה "יאן ואן קאסל האחר"), שצייר טבע דומם. באמסטרדם היה צייר בשם יאן ואן קאסל שהיה ידוע כצייר נוף. בנוסף, הוא כונה בדרך כלל "יאן ואן קסל הראשון", אך כיוון שהיה לו דוד באותו השם הוא כונה לעיתים "יאן ואן קאסל השני" ובנו יאן ואן קאסל הבן כונה לעיתים "יאן ואן קאסל השלישי".^[3][4][5] בלבול נוסף נוצר עקב כך שהוא השתמש בשני סגנונות חתימה שונים. בציורים גדולים, הוא השתמש בחתימה קישוטית שלא התאימה לציורים קטנים יותר. פרקטיקה זו הובילה להנחה השגויה כי עבודות אלה נעשו על ידי שני ציירים שונים.

יאן ואן קאסל התמחה בתמונות בקנה מידה קטן של פריטים מעולם הטבע, כגון פרחים, וסדרות של ציורים המציגים ממלכות של בעלי חיים, את ארבעת היסודות, חמשת החושים או את חלקי העולם. בעבודותיו הוא הקפיד מאוד על דיוק בפרטים. הוא צייר ישירות מהטבע, אך נעזר גם בטקסטים מדעיים מאויירים, שסייעו לו לדייק בייצוג של אובייקטים.^[6]

יאן ואן קאסל יצר מספר רב של ציורי בעלי חיים, כגון חרקים, זוחלים וכן תמונות של פרחים וחפצים נדירים ממקומות שונים בעולם.^[7] ציורי בעלי החיים שלו זכו לשבחים בימיו בגלל ההקפדה והדיוק. עבודתו בתחום זה משקפת את תפיסת עולמו לפיה היצירה האמנותית וההבנה של הטבע הולכות יד ביד. סבו, יאן ברויגל האב, כבר הדגים לפניו כיצד ניתן לייצג את העולם באמצעות עבודות אמנות שמתחילות בהתבוננות אמפירית וממשיכות לסידור וסיווג של ��אלמנטים השונים.

עבודתו בתחום הושפעה מהעבודה המדעית של האמן הפלמי יוריס הופנגל (אנ'). מחקריו של הופנגל על פרחים וחרקים פורסמו בספר Archetypa studiaque patris Georgii Hoefnagelii, על ידי בנו יאקוב הופנגל בשנת 1592 בפרנקפורט. הספר הוא אוסף של 48 תחריטים של צמחים, חרקים ובעלי חיים קטנים, והוא השפיע רבות על הדורות הבאים של ציירי בעלי חיים.^[8]

ציורי החיות של ואן קאסל נבדלו מאלו של קודמיו, שסידרו את החי והצומח השונים בשורות, כאילו היו דגימות בארון אספנים. ואן קאסל שם דגש רב יותר על קומפוזיציה ואסתטיקה, מבלי לוותר על תיאור מדויק של האובייקטים המצוירים. דוגמה לגישה זו היא הציור "טבע דומם של חרקים על ענף של רוזמרין עם פרפרים, חיפושיות וחרקים אחרים". בקומפוזיציה זו יצר ואן קאסל סידור דינמי עם חרקים סביב ענף בודד של רוזמרין, שיוצר אשליה שהפרפרים והדבורה מתקשרים ביניהם. בניגוד להופנגל, ואן קאסל לא הוסיף לציור טקסט הנוגע למסר של הציור, אך המסר לפיו הטבע מבטא את כוחו של האל היה ברור למתבוננים בני התקופה.^[7][9]

ואן קאסל יצר את ציורי החי והצומח של כסטים של ציורים מרובים, והם שימשו לעיתים לקישוט חזיתות של רהיטים וחפצים, כגון ארונות לאחסון אוספים של דגימות מהטבע.^[7] יאן ואן קאסל החל לצייר עבודות כאלה במחצית הראשונה של שנות ה-50 של המאה ה-17, והפריטים המוקדמים ביותר שתוארכו הם משנת 1653. רוב העבודות מסוג זה צוירו על משטחי נחושת, שהיו חלקים יחסית ולכן התאימו לשאיפתו לגימור מוקפד ומפורט.^[9]

ואן קאסל יצר שתי סדרות של ציורים אלגוריים המייצגים את ארבעת חלקי העולם או את ארבע היבשות (אנ'). סדרות אלה, המתוארכות לשנות ה-60 של המאה ה-17, היו מורכבות מארבע תמונות המורכבות מ-16 ציורי שמן מיניאטוריים על לוחות נחושת, המסודרים סביב ציור מרכזי גדול יותר, גם הוא על נחושת, ומשובצים בתוך ארון. היצירות המרכזיות מייצגות את יבשות אירופה, אסיה, אפריקה ואמריקה באמצעות דמויות בלבוש אתני ובעלי חיים אקזוטיים. הלוחות שמסביב מתארים ערים ואזורים גאוגרפיים נפרדים בהם מוצגים כביכול חי וצומח מקומיים.

הסדרה הראשונה, שנמצאת במוזיאון פינקוטק הישן במינכן נותרה שלמה. הסדרה השנייה נמצאת במוזיאון הפראדו במדריד, וחסרים בה חלק מהלוחות.

הארונות שבהם מורכבת הסדרה היו התמחות מיוחדת באנטוורפן, ואחת מחפצי הייצוא היקרים החשובים שלה. הם היו עשויות מעץ יקר ואקזוטי. חזיתותיהם חולקו לתאים מרובים.

בין 1650 ל־1675 ייצר ואן קאסל יותר מ-300 ציורים על לוחות נחושת קטנים, שרבים מהם שימשו לקישוט ארונות. באופן מסורתי, ציורים מסוג זה, שנועדו לקישוט רהיטים, לא נחשבו בדרך כלל ליצירות אמנות רבות ערך; בניגוד לכך, ציוריו של ואן קאסל בסדרות "ארבעת חלקי העולם" הורכבו מיצירות בעלות איכות אמנותית גבוהה, שניתן להעריכן בפני עצמן. ידוע כי הסדרות זכו להערכה מצד בני תקופתו של ואן קאסל, שראו בהן עדות למיומנותו ולווירטואוזיות האמנותיות שלו.

התמה של ארבעת חלקי העולם הופיעה בחוגים ההומניסטיים של אנטוורפן בסביבות 1570, במקור בהדפסים, ספרים ועיטורים לחפצים ששימשו לצורכי תפילה, ולאחר מכן בתחום הציור. הפופולריות של התמה קשורה לעניין של בני התקופה בהתפתחות המדע.^[10]

מבחינה סגנונית, השקפותיו של ואן קאסל מחקות את דרכו המיניאטוריסטית של סבו יאן ברויגל האב. כל התמונות עוקבות אחר אותה תוכנית קומפוזיציה דומה: תצפית על עיר הנראית ברקע בעוד מקרוב מופיעים בעלי חיים גדולים ממינים שונים שמהווה את חזית התמונה. תוכנית זו הייתה אופיינית לגרפיקאים מהמאה ה-16 כמו יוריס הופנגל ואדריאין קולרט, שידוע כי היו מקור השראה ליצירתו של ואן קאסל. הסידור הזה נוצר כנראה בהשראת הקרטוגרפיה של התקופה, שבה מפות היבשות הן מאוירות בשלל בעלי חיים, אמיתיים ופנטסטיים, ומוקפים גבולות המחולקים לסצנות קטנות עם ייצוגי כוכבי הלכת, עונות השנה וארבעת היסודות. אליהם נוספו מפות של מדינות הגובלות במפיות קטנות עם ציורי נוף של הערים החשובות ביותר. יוריס הופנגל ואדריין קולרט היו גם המקור הישיר לכמה מדגמי בעלי החיים שצייר ואן קאסל. אחרים מועתקים מציורים של יאן ברויגל האב, יאן פיט, פרנס סניידרס ופטר פאול רובנס.

למרות הטבעיות שלהם, ההכללה בתמונותיהם של בעלי חיים ויצורים דמיוניים מעידה כי הצייר לא חיפש לחלוטין תיאור אובייקטיבי או מדעי אלא ייצוג של האקזוטי.^[10]

סבו של ואן קאסל, יאן ברויגל האב, מילא תפקיד מפתח בהמצאה ופיתוח של ז'נר ציורי הזרים בשני העשורים הראשונים של המאה ה-17. ציורי זרים מראים בדרך כלל זר פרחים סביב תמונה או דיוקן. אמנים אחרים שהיו מעורבים בפיתוח מוקדם של הז'נר כללו את הנדריק ואן באלן, פטר פאול רובנס ואחרים. הז'נר התחבר בתחילה לדימויים הוויזואליים של התנועה נגד הרפורמציה. הדוגמאות המוקדמות ביותר של פרטים מהז'נר כוללות לעיתים קרובות דימוי דתי בכרטוש, אך מאוחר יותר הדימוי בכרטוש יכול להיות דתי כמו גם חילוני.

ציורי זרים היו בדרך כלל שיתופי פעולה בין ציירי טבע דומם לציירי דמויות. ואן קאסל בדרך כלל היה מצייר את הטבע הדומם שמסביב, בעוד שצייר דמויות היה אחראי לדמות או לדימוי אחר בכרטוש. על פי ההערכה, משתפי הפעולה שלו בציורי הזרים כללו את דודו דוד טנירס הבן, הנדריק ואן באלן, ואולי גם יאן בוקהורסט.

דוגמה לציור זר שיתופי שנעשה על ידי ואן קאסל ודוד טניאר הבן הוא הקומפוזיציה "בועות הסבון" (בערך 1660–1670). בעבודה זו צייר ואן קאסל זר דקורטיבי המייצג את ארבעת היסודות סביב כרטוש שמראה צעיר הנופח בועות סבון, המסמל יהירות, כלומר ארעיות החיים.^[11]

מדיה וקבצים בנושא יאן ואן קאסל האב בוויקישיתוף

• יאן ואן קאסל האב, באתר Discogs (באנגלית)