חרטום (סרט)
 | |
| כרזת הסרט חרטום | |
| בימוי |
באזל דירדן  |
|---|---|
| הופק בידי |
ג'וליאן בלאושטיין |
| תסריט |
רוברט ארדרי |
| עריכה |
פרגוס מקדונל |
| שחקנים ראשיים |
צ'רלטון הסטון לורנס אוליבייה ריצ'רד ג'ונסון רלף ריצ'רדסון |
| מוזיקה |
פרנק קורדל |
| צילום |
אדוארד סקייף |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| חברה מפיצה | יונייטד ארטיסטס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 9 ביוני 1966 |
| משך הקרנה |
134 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט הרפתקאות, סרט מלחמה, סרט דרמה |
| מקום התרחשות |
לונדון, ח'רטום, קהיר, סודאן |
| תקציב | 6,000,000$ |
| הכנסות | 3,000,000$ |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
חרטום (באנגלית: Khartoum) הוא סרט היסטורי אפי רחב ממדים משנת 1966 המבוסס על פרשת חייו ומותו של צ'ארלס גורדון בעת כיבוש ח'רטום על ידי כוחותיו של מוחמד אחמד שקרא לעצמו בשם המהדי בשנת 1885.
בתפקידים הראשיים, צ'רלטון הסטון, לורנס אוליבייה, ריצ'רד ג'ונסון ורלף ריצ'רדסון.
התסריט שונה מהאמת ההיסטורית בכך שמופיעות בו שתי פגישות אישיות בין גורדון והמהדי בעוד שלמעשה הם לא נפגשו מעולם אבל הייתה חליפת איגרות ביניהם.
הסרט צולם במצרים והסצנות הפנימיות צולמו בבריטניה.
ההסברים ההיסטוריים מוקראים בתחילת וסוף הסרט על ידי ליאו גן.
הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר. רלף ריצ'רדסון היה מועמד לפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי וכן היה הסרט מועמד לפרס באפט"א לעיצוב האמנותי.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוח של 10,000 חיילים מצריים בפיקודו של הקולונל הבריטי ויליאם היקס (אדוארד אנדרדאון) עובר בחולות המדבר בסודאן ב-1883. החיילים מותשים וחלק מהם מתעלפים מצמא. הם לא שמים לב לכוח גדול של פרשים סודנים פנאטים בפקודו של מוחמד אחמד המכונה המהדי (לורנס אוליבייה, שאורב להם על הגבעות ולפי פקודתו הם מסתערים עליהם ותוך זמר קצר הם הורגים את רובם ולוקחים שלל את הרובים והתותחים שלהם.
הידיעות על כך מגיעות ללונדון וראש הממשלה ויליאם גלאדסטון (רלף ריצ'רדסון) מתבקש להגיב. הוא אינו רוצה להסתכן בשליחת צבא לסודאן.
שר החוץ, לורד גרנוויל (מייקל הורדרן) מציע לשלוח את צ'ארלס גורדון (צ'רלטון הסטון) לסודאן ללא צבא לשם פינוי הבריטים והאזרחים הזרים מח'רטום. לגורדון היה ניסיון בסודאן לאחר ששירת שם מספר שנים והפסיק את סחר העבדים שם. גלדסטון מקבל את ההצעה בחוסר רצון בגלל סלידתו מאופיו העצמאי והבלתי מתפשר של גורדון.
גורדון מקבל את ההצעה ונשלח לסודאן בלוויית קולונל סטיוארט (ריצ'רד ג'ונסון). הוא נפגש עם אל-זובייר רחמה מנסור (זיה מוהדין) ומבקש את עזרתו אך נענה בשלילה בחמת זעם היות שגורדון הוציא בעבר את בנו להורג במסגרת מלחמתו בסחר העבדים.
הם מגיעים לחרטום בפברואר 1884 ומתקבלים בהתלהבות על ידי הסודנים. גורדון נפגש עם המהדי שמבהיר לו שמטרתו לכבוש את כל סודאן ולאחר מכן להמשיך ולהשליט את שלטון האסלאם על כל המזרח התיכון.
גורדון מתחיל לבצר את העיר אף על פי שנאמר לו שאין זה תפקידו. סטיוארט נשלח ללונדון ומודיע על כך לגלדסטון. גלדסטון נמצא בלחץ ציבורי והפגנות המוניות נערכות בלונדות לשלוח צבא לחלץ את גורדון. לבסוף הוא מסכים לשלוח צבא בפיקודו של גרנט ג'וזף וולסלי (ניג'ל גרין) וסיוארט מגיע לחרטום בספינת קיטור על מנת לפנות את האזרחים ואת גורדון. גורדון מסרב להתפנות ונותן את טבעתו לסטיוארט. הספינה מותקפת על ידי מהדיסטים וכל נוסעיה נרצחים.
גורדון בונה תעלה בין הנילוס הלבן והנילוס הכחול והופך את חרטום לאי. הוא נפגש שוב עם המהדי שמציע לו להתפנות בשלום מחרטום ומראה לו את כף ידו הכרותה של סטיוארט עם הטבעת שנתן לו.
חרטום במצור והמים בנילוס ובתעלות נמצאים בשפל ולא מאפשרים הגנה טובה.
לבסוף מסתערים 100,000 מהדיסטים על חרטום. רבים מהם נהרגים באש ובתותחי המגינים אבל הם מצליחים להרוס את השער, לפרוץ לעיר ולארמון השלטון.
גורדון שומע את קולות המלחמה ויוצא מהארמון בבגדי השרד שלו. ההמון משתתק אך אחד מהם זורק כידון שננעץ בגורדון והורג אותו. ראשו נכרת ומוצג אל מוט לעיניו של המהדי שאינו מרוצה מכך.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חרטום", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חרטום", באתר נטפליקס
"חרטום", באתר AllMovie (באנגלית)
"חרטום", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"חרטום", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- חרטום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קדימון לסרט חרטום, באתר יוטיוב
