חסידות טריסק

חסידות טריסק

שורשים, סיווג והנהגה
קבוצה	תנועת החסידות
התפלג מ	חסידות צ'רנוביל
מקום ייסוד	טוריסק
מייסד	אברהם טברסקי (טוריסק)
ארגונים ופעילות
מיקום	מזרח אירופה
נכחדה בשואה

חסידות טריסק היא חסידות ווהלינית (אז האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה), ענף של בית צ'רנוביל. אדמו"רי החצר כיהנו גם בפולין. לפני מלחמת העולם השנייה היא הייתה חסידות גדולה בת כעשרים אלף חסידים. החסידות נכחדה בשואה.

כיום מכהנים מספר צאצאים של השושלת.

החסידות הוקמה על ידי רבי אברהם מטריסק (תקס"ו - ב' בתמוז תרמ"ט), בנו החמישי של רבי מרדכי מצ'רנוביל. נישא לריקל, בתו של רבי יעקב אריה מקאוולא בנו של רבי מרדכי מנישכיז. כיהן כמגיד ואדמו"ר בעיר טוריסק אחרי פטירת אביו בשנת תקצ"ז. ספרו מגן אברהם הוא ספר יסוד של חסידות טריסק בפרט ושל חסידות צ'רנוביל בכלל.

חתניו של רבי אברהם היו: אחיינו רבי אפרים מרגליות (נכדו של השערי תשובה)^[1], רבי שמואל מקרילוביץ, אחיינו רבי ישראל בן רבי יצחק מסקווירא, אחיינו רבי מרדכי מקוריסטשוב וקרובו רבי דוד ממקארוב.

• בנו הראשון של רבי אברהם היה רבי מנחם נחום טברסקי, האדמו"ר מטריסק. נולד בכ"ב בסיוון ה'תקפ"ט. התחתן בי"ג בסיוון ה'תר"ז עם חיה, בתו של דודו רבי דוד מטולנא. אביו הסמיכו להנהיג חסידות בחייו, והיה שולחם אליו לעיתים קרובות הזכרות שיתפלל בעדם^[2]. נפטר בד' בשבט ה'תרמ"ז בחיי אביו. רבי יוסף בער סולובייצ'יק בעל הבית הלוי הספידו. תורותיו ומכתביו נדפסו בספר "זיכרון מנחם נחום" (ירושלים ה'תשס"ה) על ידי צאצאו רבי יצחק דוד טווערסקי האדמו"ר מטריסק-טאלנא.
• בנו השני היה רבי מרדכי טברסקי (המכונה ר' מאטעלע) מקוזמיר, חתן רבי אשר פרלוב מסטולין (מזיווגו הראשון). סבל מנידודים רבים בהם וולדובקה, דומברוביץ, חלם, לובלין, קוזמיר וקילץ. חיבר ספר בשם "מאמר מרדכי". נפטר ללא צאצאים בח' בתמוז ה'תרע"ז. את מקומו מילא אחיינו רבי ניסן יהודה לייב מקילץ, בן גיסו רבי דוד ממקארוב.
• בנו השלישי היה רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק חתנו של רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא. כיהן בהרוביישוב ובטריסק. נפטר בכ"ח באייר תרע"ח. חתניו היו: קרובו רבי משה מסקווירא, אחיינו הרב נחום משה טברסקי רבה של קובל^[3], רבי צבי אריה מאליק ו (בזיווג שלישי) רבי ישראל מויז'ניץ.

על פי גזירת ממשלת רוסיה נאלצו רבי מנחם נחום ואחיו רבי מרדכי מקוזמיר לנסוע מהעיר טריסק בסביבות שנת תרמ"ה. רבי מנחם נחום עבר לעיר סלאוויטא, ואחר ��ך עבר לכפר קטלנה שליד בריסק שבליטא.

בניו של רבי מנחם נחום מטריסק היו:

• רבי מרדכי זוסיא טברסקי (תר"כ - כ"ז באדר תרצ"ז) האדמו"ר מטריסק. נולד בטולנא. התחתן עם חוה גיטל בתו של רבי יצחק מבוהוש. לאחר פטירת סבו רצו החסידים להכתירו לממלא מקומו (בהיותו נכדו הגדול) אך סירב ולאחר שנתיים בשנת תרנ"א עבר להוצלס (מחוז חרסון) ולאחר מספר שנים לבוהוש וליאסי. נקבר שם באוהל. חתניו היו: הרב אביגדור שור, רבי מנחם נחום מרגליות, האדמו"ר משטפנשט, רבי ישראל מסקאליה, רבי דוד מרדכי מטריסק שטפנשט ו (בזיווג ראשון-) רבי מרדכי השל מבני ברק ו (בזיווג שני-) רבי משה יהושע מבנדר. תורותיו נדפסו בספר "נועם מרדכי" (ירושלים תשס"ה) על ידי נכדו רבי יצחק דוד טווערסקי האדמו"ר מטריסק-טאלנא. בנו רבי דוד חתן דודו רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש מילא את מקום חמיו לאחר פטירתו (יחד עם גיסו רבי מנדל פרידמן). נפטר בחיי אביו בכ"ג בכסלו תרצ"ד.
• רבי משה יהודה לייב (תרל"ג - כ' בתמוז תרצ"ז) האדמו"ר מחלם. חתן דודו רבי מרדכי מקוריסטשוב ובזיווג שני של קרובו רבי פנחס מקונסטנטין. כיהן בבסלוב ולאחר פטירת דודו רבי מרדכי מקוזמיר רבים מחסידיו פנו אליו ועל כן עבר לחלם. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. מחבר הספר "אמרי מ"י" על בראשית ושמות, (ורשה תרצ"ח). נקבר בקילץ, פולין באוהל דודו רבי מרדכי מקוזמיר. בנו רבי אברהם מנחם נחום מילא את מקומו. בתחילת מלחמת העולם השנייה היה בפינטשוב משם הועבר לקילץ יחד עם משפחתו. בי"א באלול לקחו את אשתו ובניו למחנה השמדה. למחרת הגיעו נאצים לקחתו. הוא סירב ונרצח.

בניו של רבי יעקב אריה:

• רבי מנחם נחום מורשה (תרל"ד - תש"ב). חתנו של קרוב משפחתו רבי מרדכי משפיקוב ובזיווג שני של דודו רבי ישכר דב מחודרוב. היה ידוע בשם ה"והוא רחום רבי" מפני שהיה אומר "והוא רחום" בשני וחמישי בבכיות רבות, ורבים באו לשמוע אותו. נרצח בשואה בטריסק^[4]. בנו הוא חוקר תולדות ישראל פרופ' יוחנן טברסקי.
• רבי משה מרדכי מלובלין^[5] (תרל"ז - ח' באייר תש"ג) חתנו של קרוב משפחתו רבי ברוך מאיר מאזרניץ (נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל). כיהן בלובלין. חיבר ספר בשם "אהל משה". נרצח ביער קרמפיץ^[6]
• רבי דוד אהרון מז'וריק (תרמ"ב - תש"ג) חתן רבי יצחק מבוהוש. כיהן בז'רקי (מתרס"ו) ובצ'נסטוחוב, פולין. היו לו אלפי חסידים. נרצח בצ'נסטוחוב^[7].
• רבי זאב מקאוולה (- תש"ג), חתן קרובו רבי שלמה בן ציון מטשרנוביל. שימש כאדמו"ר בווהלין והיה נוסע מעיירה לעיירה. נרצח בשואה.

את ניגוני טריסק שהיו שרים החסידים בערב חג שבועות בעיירה הרוביישוב (שם נפטר הרבי מטריסק)^[8]. העלה על הכתב החזן אברהם שטוקהמר, ושלח את תוויהם למכון ייוו"א שבוילנא טרם השואה^[9].

מרבית חסידי טריסק נספו בשואה. צאצאי האדמו"רים המשיכו לכהן באדמו"רות בארץ ישראל, במערב אירופה ובארצות הברית.

• רבי שלום יוסף טווערסקי, בנו של רבי מרדכי זוסיא, כיהן כאדמו"ר מטריסק בבורו-פארק שבארצות הברית. נולד בטריסק בשנת תרמ"ג. נישא לבתו של רבי יהושע השיל ממונסטריץ', ולאחר שהיא נפטרה בפתאומיות כחודש לאחר החתונה, נישא בזיווג שני ליענטע רייזיל בתו של רבי יוסף דוד מבאזיליה (נכד רבי שמואל אשכנזי חתן רבי יצחק מאיר מזינקוב, ורבי יוסף דוד מאליק). לאחר פוגרום בעיר פרוסקורוב בט"ו אדר א' תרע"ט, שבו נרצחו חמיו, חמותו, ושתי בנותיו, ברח לרומניה ומשם לבבורו פארק שבארצות הברית שם הקים את חצרו. בשנת תרצ"ג עלה לישראל והתגורר בתל אביב, אך נאלץ לחזור לארצות הברית עקב מצבה הרפואי של הרבנית. בזיווג שלישי נישא לאלמנתו של הרב יצחק טברסקי בן רבי מנחם נחום מטולנא טולטשין, נפטר בכ"ה בשבט תש"ח ונקבר בחלקת טריסק שבית הקברות בית דוד שבשכונת Elmont, קווינס, ניו יורק^[10].
  • רבי שריהו יונה טווערסקי, נכדו של רבי שלום יוסף, מכהן כרב ביהמ"ד טריסק במונטריאול שבקנדה. נשוי לבתו של הרב יוחנן ואזנר ראב"ד סקווירא.
• רבי יעקב אריה טווערסקי, בנו של רבי מרדכי זוסיא, כיהן כאדמו"ר מטריסק בבני ברק ובלונדון. נולד בטריסק בט' באב תרמ"ד. נישא לבלומה רייזיל בת דודו רבי פנחס מזינקוב. לבש שטריימל עם כיפה מחודדת כמנהג בית רוז'ין. לאחר פטירת חותנו בשנת תרע"ו מילא את מקומו ונסע לקבל סמיכה מרבי דוד מסקווירא. לאחר שנתיים עבר לקמניץ-פודולסקי. בשנת תר"פ נודע לו שמתכוננים להגלותו לסיביר ונמלט לווינה ומשם לברלין. בשנת תרפ"ד היגר ללונדון. הקים שם חצר חסידית עם בית הכנסת אורחים, מאפיית מצות ומקווה. בשנות השואה אירח פליטים יהודיים מאירופה. בחודש אב תשכ"ד עלה לישראל והתגורר בבני ברק עד לפטירתו בהושענא רבה תש"מ. נקבר בהר הזיתים. תורותיו ומכתביו נדפסו בספר "אמרי יעקב" (ירושלים ה'תשס"ה) על ידי נכדו רבי יצחק דוד טווערסקי האדמו"ר מטריסק-טאלנא.
  • רבי חיים מנחם אברהם טווערסקי ("מוניא") מטריסק (תרע"ה - תשע"א) היה חתנו של רבי לייביש הורוביץ-שטרנפלד מחנטשין.
    • רבי מרדכי זושא טווערסקי מטריסק (-כ"ב בשבט תשע"ה, 2015). התגורר בלונדון.
  • רבי פנחס טווערסקי מטריסק (י"ד באייר תרע"ו - ט"ז באב תשס"א) היה חתנו של הרב מנחם מנדל סנדרוביץ (חסידו של החקל יצחק מספינקא). בבחרותו למד אצל רבי יהודה משה טיברג-דנציגר (לימים האדמו"ר מאלכסנדר) שהגיע ללונדון בשנת תרצ"א ושימש כרב בית המדרש טריסק. לאחר מכן נסע לאנטוורפן שם למד אצל רבי בן ציון יהודה לייב מהורניסטייפול. כשפרצה מלחמת העולם השנייה חזר ללונדון והיה לו לעזר בקבלת הפליטים מאירופה. לאחר נישואיו שימש כרב בבית הכנסת הגדול "בית דוד" במזרח לונדון. לאחר עליית אביו לישראל ניהל את בית הכנסת יחד עם אחיו הגדול שאותו היה מעריץ והיה שולח אליו לברכות.
    • רבי מנחם מנדל מתתיהו טווערסקי מטריסק, בנו של רבי פנחס. מכהן בלונדון ובארצות הברית.
      • רבי יצחק דוד טווערסקי מטריסק-טאלנא, בנו של רבי מנחם מנדל מתתיהו. בשלהי שנת תשפ"א הקים את חצרו בעיר מאנסי שבארצות הברית.^{[דרוש מקור]}
  • רבי יצחק טווערסקי, מבני ברק.

אדמו"ר נוסף בשם טריסק היה רבי דוד מרדכי העשיל מטריסק שטפנשט בארצות הברית. היה בנו של רבי יצחק מאיר העשיל (חתן רבי אפרים מרגליות ממאצ'יב חתן רבי אברהם מטריסק) ונכדו של רבי שמואל מקרילוביץ חתנו של רבי אברהם מטריסק. היה חתנו של רבי פנחס מבורשא ובזיווג שני של קרובו רבי מרדכי זוסיא מטריסק יאס. נפטר בכ"ב בטבת תשכ"ד, נקבר באוהל ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

בשנות תשמ"ט החל לכהן בירושלים הרב משה מרדכי אייכינשטיין (בן הרב דב בער ר"מ באיתרי, בן הרב מנחם צבי אייכינשטיין גאב"ד סנט לואיס, חתנו של רבי משה מרדכי מטריסק).

• יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 64–70

• אשכול על שושלת טריסק (ביידיש) בפורום: "אידישע וועלט פארומס".
• חסידות טריסק, דף שער בספרייה הלאומית