לדלג לתוכן

חורבת מיעאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חורבת מיעאר
פתח למערת קבורה
פתח למערת קבורה
היסטוריה
תקופות תקופה ההלניסטית
התקופה הרומית
התקופה הממלוכית

אתר ארכאולוגי
מצב חורבה
גישה לציבור כן
מיקום
מיקום גליל תחתון

חורבת מיעאר ממוקמת בפאתי ובתוך המושב יעד שבגליל התחתון. המושב יעד הוקם על חורבת מיעאר, בה נתגלו שרידי יישוב שהתקיים באופן רציף החל מהתקופה הרומית הקדומה ועד לתקופת המנדט הבריטי. השרידים במקום מעידים על יישוב יהודי עתיק עד לתקופת המרד הגדול.[1][2]

המידע המוקדם ביותר על אתר ארכאולוגי במקום, היה מוכר כבר משנות הארבעים של המאה שעברה. לקראת הקמת שכונה חדשה ביישוב יעד, נעשה סקר ארכאולוגי שהביא לשתי עונות של חפירות הצלה. הממצאים בחפירות ההצלה הביאו למסקנות שהמקום היה מיושב באופן רציף כמעט החל משלהי התקופה הפרסית המאוחרת ועד לימינו. עד שנת 1948 היה במקום כפר ערבי שניטש בעקבות מבצע דקל. בית הקברות של הכפר נמצא מצד שמאל לכביש הגישה ליעד.[1]

בתקופה הצלבנית, נכלל הכפר במחוז עכו, ונזכר בבולה אפיפיורית המאשרת את הענקת אדמות לראש מנזר הר ציון, ובכללן "בית החווה מיעאר, עם אדמותיו, כרמיו וגינותיו".[3]

ארכאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות החפירות הארכאולוגיות שנעשו באתר, נחשפו חמש שכבות המייצגות את שלבי היישוב במקום. בכל השכבות נמצאו שרידי קירות ומבנים, נתגלה בור מים ששימש את היישוב. שרידי מבנים מבוצרים נתגלו מהתקופה הרומית הקדומה.[2] מהתקופה הרומית נתגלו קנקנים שזוהו שהם מבית היוצר של כפר חנניה. השכבה בה נתגלה הממצא הקרמי העשיר ביותר הוא מהתקופות הצלבנית והממלוכית.[1]

בשנת 1996 נערכה חפירה הצלה בשתי מערות קבורה בפאתי היישוב, שהובילו לגילוי של מטבע שהוטבע בקונסטנטינופול והוא מימי הקיסר קונסטנטינוס, שהיה קיסר האימפריה הרומית המערבית, משנת 312 עד 324 לספירה. למערת הקבורה היה פיר כניסה אנכי, בור עמידה ו – 11 כוכי קבורה חצובים בסלע.[4][5]

הממצאים שנתגלו באתר עצמו ומערות הקבורה הממוקמות במדרון המזרחי של יעד, מעידים על כך שבמקום היה יישוב יהודי במקום עד לתקופת המרד הגדול.[1][2] כמו גם המיקום וקרבתו ליודפת.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 נורית פייג וראפע אבו ריא, שרידי ישוב מהתקופה ההלניסטית והרומית שנחשפו בחפירות מיעאר (יעד), באתר www.antiquities.org.il
  2. ^ 1 2 3 גיליון 125 לשנת 2013יובלים, באתר www.hadashot-esi.org.il
  3. ^ Revised Regesta Regni Hierosolymitani Database, crusades-regesta.com
  4. ^ הנא אבו עוקסה, מיעאר, Hadashot Arkheologiyot: Excavations and Surveys in Israel / חדשות ארכיאולוגיות: חפירות וסקרים בישראל 112, 2000, עמ' 146–147
  5. ^ נורית פייג, מערת קבורה ביעד, נקרות צורים 17, 1990, עמ' 49–52