חוק גודווין

חוק גודווין (מאנגלית: Godwin's law, ידוע גם כחוק גודווין להקבלות נאציות) הוא חוק הומוריסטי בתרבות האינטרנט, הקובע כי:

ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לנאצים או להיטלר מתקרבת לאחת (ודאות מוחלטת).

— מייק גודווין ב־1990

שכלול של החוק,^[1] שהתקבל כמסורת בקבוצות דיון, בפורומים ובאתרים אחרים המאפשרים דיון או פורום מקוון, קובע כי בכל פעם שהקבלה כזו מתרחשת, הדיון מסתיים, וכל מי שהזכיר את הנאצים הפסיד אוטומטית בדיון שהתרחש. כפי שניתן להבין מניסוחו במקור, החוק אינו פוסל הקבלות ואזכורים לנאציזם, ורק קובע את ההסתברות להתרחשותם.

בנוסף קיימות גם תוספות הקובעות שכל שימוש מכוון בחוק גודווין למטרת סיום הדיון אינו תקף.

חוק גודווין נקרא על שם מייק גודווין, שהיה היועץ המשפטי של קרן החזית האלקטרונית בשנות ה־90 המוקדמות של המאה ה־20, כשהחוק פרץ לראשונה אל דפי האינטרנט. ריצ'רד סקסטון טוען שהחוק הוא שכתוב של גרסתו שלו מ־16 באוקטובר 1989:

”ניתן לדעת שדיון יוזנט נעשה מיושן כאשר אחד המשתתפים גורר פנימה את היטלר והנאצים.”

אולם יש הרואים הבדל בין דברי סקסטון שהטענה הופכת את הדיון ל'ישן' לבין חוק גודווין שהשוואה או הקבלה כזו משמעה שהדיון הסתיים.^{[דרוש מקור]}

בקבעו שהשדה הרגשי (מם) של ההשוואות הנאציות הוא פוגע ובלתי־רציונלי, גודווין פיתח את החוק כסותר לשדה הרגשי השלילי הזה. מטרת החוק אינה לסיים דיונים (או אפילו להגדיר אותם כמיושנים), אלא להעלות את המודעות של המשתתפים בדיון למשמעות של השימוש בנאצים או בהיטלר, ולאפשר להם לקבוע האם הוא ראוי או שמא פשוט דיבורים ריקים.

אנשים רבים הרחיבו את משמעותו של חוק גודווין כך שכל שימוש בנאצים כטקטיקת ויכוח (בכל ויכוח שאינו קשור ישירות למלחמת העולם השנייה או לשואה), גורם להפסד מיידי ואוטומטי בוויכוח, פשוט מכיוון שטבעם של האירועים הללו הוא כזה שכל השוואה שלהם לאירוע שחשיבותו פחותה מרצח־עם או השמדה היא פסולה וחסרת טעם.

בנוסף ניתן לומר שהחוק הוא ביטוי לתופעה רחבה יותר של דמוניזציה כאשר בהיעדר טיעונים ענייניים נעשית השוואה בין נושא הדיון או היריב לבין דמות המגלמת את הרוע בעיני הטוען. לפני מלחמת העולם השנייה, הדוגמה הנפוצה לכך הייתה בתחום הדת - השוואה עם השטן (מכאן שם התופעה) ועם עבודה זרה.^[2] כיום ישנן הרחבות מהחוק שחלות על דמויות כמו סטלין ואף "מעריץ לא אמיתי" בפורומים של מעריצים.^[3]

מעניין שהשימוש בחוק גודווין נעשה היום גם מחוץ לפורומים האינטרנטיים למיניהם ועובר לחיים האמיתיים. בהיבט זה החוק מהווה ביטוי לעוצמת השיח הווירטואלי בחיי היומיום שלנו.

טיעון נגדי נפוץ לחוק גודווין הוא שמדי פעם השימוש בהיטלר או בנאצים מתאים על מנת להבהיר נקודה מסוימת. למשל, אם אדם כלשהו מתווכח על טיבו של מנהיג מסוים, ואז טוען משהו בסגנון: "הוא מנהיג מצוין, ראו למשל איך הוא הבריא את הכלכלה", אדם אחר עשוי לטעון ש"רק משום שהוא הבריא את הכלכלה לא עושה אותו למנהיג טוב. אפילו היטלר הבריא את כלכלת גרמניה". רבים יראו הקבלה זו כהגיונית וקבילה לחלוטין. השימוש בהיטלר נעשה משום שהוא נחשב למנהיג ידוע בקנה מידה עולמי, והשימוש בו כדוגמה לא מצריך הסבר נוסף. כולם, פחות או יותר, ידעו בדיוק למה התכוון הכותב בהביאו את הדוגמה הזו.

לעומת זאת, אחרים טוענים שחוק גודווין תקף גם עבור התרחיש שתואר מעלה, מכיוון שהוא פונה באורח בלתי נמנע לרגשות הקוראים, וכן משום שהוא מכיל שימוש מרומז בטיעון אד הומינם (לגופו של אדם) כלפי נשוא ההשוואה, וזוהי שגיאה לוגית קלאסית. המונח היטלר מכיל קונוטציות שליליות רבות הקשורות אליו מכדי שיוכל לשמש ככלי להשוואה בין נושאים שאינם עוסקים בדיקטטורים אכזריים.

התשובה של גודווין לטיעון זה היא שאכן התייחסות או השוואה להיטלר או לנאצים עשויה להתאים במקרים מסוימים. דווקא בגלל זה גודווין טוען שיש להימנע משימוש יתר בהשוואות כאלו. לטענתו, הימנעות משימוש יתר כזה, היא הדרך להבטיח שכאשר השוואות לגיטימיות אכן יעשו, לא תהיה להן השפעה רגשית על הקוראים.

כמו כן החוק אינו מיועד לדיונים אמיתיים על הנאצים או על הנושאים הקשורים בהם אלא כאמור להאשמות חסרות שחר או השוואות פוגעניות במהלך הדיונים. לפיכך נראה שהטענה שחוק גודווין "סותם פיות" ומצנזר דיונים מהווה יותר אי הבנת כוונתו של גודווין. הוא עצמו לא פוסל השוואות עם הנאצים כאשר אלו נעשות בקשר לאירועים המתרחשים גם היום (טבח עם וכדומה).^[4]

• רדוקטיו אד היטלרום
• משפט הקוף המקליד

מדיה וקבצים בנושא חוק גודווין בוויקישיתוף

• ההודעה המקורית של גודווין
• שאלות ותשובות אודות חוק גודווין
• אבישי עברי | מי מכיר את חוק גודווין להקבלות נאציות ? - ערוץ היוטיוב של כאן | תאגיד השידור הישראלי החדש - בהקמה
• דורה קישינבסקי, הילד שצעק "היטלר היטלר", באתר nrg‏, 15 באפריל 2007
• מייק גודווין, כן, זה בסדר להשוות את טראמפ להיטלר. אל תיתנו לי לעצור אתכם, וושינגטון פוסט, 20 בדצמבר 2023