לדלג לתוכן

חדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חֵדֶק הוא נספח מוארך בחלק הקדמי של ראש בעלי חיים. אצל החולייתנים כדוגמת הפיל, החדק הוא בדרך כלל אף או זרבובית מוארכים, אצל חסרי חוליות החדק הוא בדרך כלל הארכה צינורית של הפה.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות המילה "חדק" בתנ"ך ובלשון חכמים היא קוץ (אולי הלחם: חד ודק), בעברית החדשה קיבלה המילה הישנה משמעות של נספח מוארך לראש בעלי החיים, לפי האקדמיה ללשון העברית, אליעזר בן יהודה חידש את המשמעות הזו על סמך טעות דפוס שנפלה בספר.[1]

חדק הוא טפולה צינורית בראש בעלי החיים. חדקי בעלי החיים השונים אינם איברים הומולוגיים בהכרח, ואינם תוצא של תהליך אבולציוני בודד. הגדרת החדק היא הגדרה המבוססת על דמיון צורני ולא על פונקציונליות משותפת.

המונח "חדק" בעברית אינו כולל בדרך כלל אף או זרבובית של בעלי חיים, אם אין להם צורה צינורית מובהקת, גם אם האף גדול או מוארך במיוחד כמו אצל פיל הים, הקוף החוטמני או הנומבט, אך בשפות אחדות נעשה שימוש במונח הכולל גם את אלה (Proboscis).

פונקציונליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקבן מפוספס/דבורני עין פסים (זבוב ממשפחת הרחפניים שמחקה דבורה) מוצץ צוף פרחים בעזרת החדק הדק שלו

בחסרי חוליות החדק הוא מחלקי הפה ומשמש למציצה ולשאיבת מזון. צורתו הארוכה והדקה מתאימה למקורות התזונה כמו צוּפני הפרחים, או חדירה אל מקורות המזון כמו צינורות ההובלה של הצמחים (כנימות), גוף החרק הנטרף (חדקוניתיים), או דרך העור אל כלי הדם (יתושים). חלק מחסרי החוליות אף משתמשים בחדק להזריק ארס אל הטרף (פשפשים) או חומרים נוגדי קרישה (יתושים).

טפילים משתמשים בחדק גם להיאחזות במאכסן.

בחולייתנים בעלי השלייה החדק הוא לרוב הארכה של האף או הזרבובית. בפיל משמש החדק כעין זרוע, לליקוט מזון מענפים גבוהים, להעביר מזון ממקום למקום, להעברת מזון ומים לפיו, להתזת מים לקירור, לכיסוי בכפק וחול להגנה מפני חרקים עוקצים, לנשימה מעל המים בזמן שחייה, להשמעת קולות רמים וליצירת קשרים חברתיים.

ביונקי הביב ובחיות הכיס החדק עשוי לכלול גם את הפה. חדק הקיפודן ודב הנמלים משמש לנשימה, ולאכילה, וצורתו המוארכת מתאימה לאכילת נמלים וטרמיטים.

בחסרי חוליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המקרים "חדק" הוא איבר צינורי המשמש לאכילה ומציצה בחרקים מסוימים (עשים ופרפראים אחרים, יתושים, בתולעים (תולעים קוצניות ראש, ונמרטות) וברכיכות (חלזונות).

תולעים קוצניות ראש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולעים קוצניות ראש מתאפיינות בחדק נשלף עם זיזים קוצניים המשמש לחדירה לדופן המעי של המאכסן ולהיאחזות בו.

עש בעל חדק מוארך

לרבים מהפרפראים חדק למציצה המורכב משני חלקים המאוגדים יחד ועשויים להיפרד לצורכי ניקיון. החדק כולל שרירים המאפשרים את פעולתו. חלקי החדק קעורים כלפי פנים ומאיגודם נוצרת צינורית המזון. המציצה נוצרת כתוצאה מכיווץ והרפיה של שלפוחית בראש.[2] מחקרי החדק של הפרפראים מלמדים על הסתגלות והתאמה של החדק לסוגי מזון שונים כולל צוף, לשד צמחים ולשד עצים, גללים[3][4][5] וכן התאמות לשימוש לאבקת פרחים כמזון משלים בפרפרים מסוג הליקוניוס.[6][7] חדק ארוך במיוחד קיים אצל קבוצות שונות של חרקי פרחים, אבל הוא נדיר יחסית.

בחולייתנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוגמה הבולטת ביותר לחדק בבעלי החוליות היא חדק הפיל, שלו שימושים רבים, ובדומה לו שאר המינים מסדרת הפילאים כולל הממותה הנכחדת. מלבד הפיל, יש קבוצות יונקים שונות בעלות חדק. דוגמאות בולטות:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ציוץ של האקדמיה ללשון העברית ברשת החברתית אקס (טוויטר), 23 באוגוסט 2020
  2. ^ Evans, W. H. (1927) Identification of Indian Butterflies, The Diocesan press. Introduction, pp. 1–35.
  3. ^ Krenn HW, Zulka KP, Gatschnegg T (2001). "Proboscis morphology and food preferences in Nymphalidae (Lepidoptera, Papilionoidea)". J. Zool. Lond. 253: 17–26. doi:10.1017/S0952836901000528
  4. ^ Knopp, M. C. N.; Krenn, H. W. (2003). "Efficiency of fruit juice feeding in Morpho peleides (Nymphalidae, Lepidoptera)". Journal of Insect Behavior. 16: 67–77. doi:10.1023/A:1022849312195.
  5. ^ Krenn, Harald W. (2010). "Feeding Mechanisms of Adult Lepidoptera: Structure, Function, and Evolution of the Mouthparts". Annual Review of Entomology. 55: 307–27. doi:10.1146/annurev-ento-112408-085338. PMC 4040413. PMID 19961330.
  6. ^ Krenn, Harald W.; Eberhard, Monika J. B.; Eberhard, Stefan H.; Hikl, Anna-Laetitia; Huber, Werner; Gilbert, Lawrence E. (2009). "Mechanical damage to pollen aids nutrient acquisition in Heliconius butterflies (Nymphalidae)". Arthropod-Plant Interactions. 3 (4): 203–208. doi:10.1007/s11829-009-9074-7. PMC 4040415. PMID 24900162.
  7. ^ Hikl, A. L.; Krenn, H. W. (2011). "Pollen processing behavior of Heliconius butterflies: A derived grooming behavior". Journal of Insect Science. 11 (99): 99. doi:10.1673/031.011.9901. PMC 3281465. PMID 22208893.