לדלג לתוכן

זאכר אלכסנדרוביץ' רוגובין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאכר אלכסנדרוביץ' רוגובין
Захар Аляксандравіч Раговін
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 באוגוסט 1905 (יוליאני)
מוהילב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוגוסט 1981 (בגיל 75)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה אורגנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ודנסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הטכנית ע"ש באומן במוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
בן או בת זוג
צאצאים ואדים רוגובין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאכר אלכסנדרוביץ' רוגובין (28 באוגוסט 1905, כ"ז באב ה'תרס"ה11 באוגוסט 1981, י"א באב ה'תשמ"א) היה מדען יהודי-סובייטי בתחום כימיה אורגנית, מומחה בתחום הכימיה של תרכובות בעלות משקל מולקולרי גבוה (פולימרים). דוקטור למדעי הכימיה, פרופסור (1938). בשנים 50–1930 פיתח שיטות לייצור סיבים כימיים החדשים, כגון: פלואורלון, מטילון. פיתח שיטת יצור של שרף פוליאמידי 'קפרון' (1944). זכה בשלושה פרסים ממלכתיים של ברית המועצות לשעבר (בשנת 1942, בשנת 1950 ובשנת 1974).

זאכר רוגובין נולד במשפחה יהודית בעיר מוהילב שבמזרח בלארוס, קרוב לגבול עם האימפריה הרוסית. הוא הראשון בין שלושה ילדים של אנא זאכרובנה רוגובינה ורוגובין אלכסנדר יפימוביץ'. אחותו אליסה אלכסנדרובנה רוגובינה הייתה צעירה ממנו בשש שנים. אחיו נעום אלקסנדרוביץ' רוגובין (הצעיר ממנו בשנה) היה מהנדס אנרגטיקה סובייטי ומנהל הייצור עטור פרסים והוקרה של ברית המועצות לשעבר.

בשנת 1928 סיים בית הספר הטכני הגבוה במוסקבה [1]. עד 1931 עבד במכון הפיזיקו - כימי מאת קארפוב, סיים לימודי דוקטורט באקדמיה הכימית הצבאית ולאחר מכן מונה לראש מחלקה ולסגן המנהל מחקר במכון המחקר לכימיה ולמכניקה.

משנת 1931 היה מרצה בכיר בבית הספר הטכני הגבוה של מוסקבה מאת נ. א. באומן. משנת 1934 - מרצה בכיר במכון הממלכתי לטכנולוגיה כימית של מוסקבה מאת מנדלייב. משנת 1938 - פרופסור וראש המחלקה לטכנולוגיית סיבים מלאכותיים במכון הממלכתי לטכנולוגיה כימית של מוסקבה מאת מנדלייב.

משנת 1940 דיקן הפקולטה לטכנולוגיה של המכון הממלכתי לטכנולוגיה כימית של מוסקבה מאת מנדלייב.

בשנים 1941–1945 במקביל מונה כאחראי בתחום הכימי של הוועדת הביטחון הממלכתית. משנת 1946 עמד בראש המחלקה לטכנולוגיית סיבים מלאכותיים במכון הממלכתי הטקסטילי במוסקבה עד פרישתו בשנת 1978.

רוגובין הוא מחבר של שלוש מונוגרפיות עיקריות: "��ימיה של צלולוזה" (מוסקבה, 1972); "יסודות הכימיה והטכנולוגיה של סיבים כימיים" (מהדורה רביעית - מוסקבה, 1974); "טרנספורמציות כימיות ומודיפיקציה של תאית" (המהדורה השנייה - מוסקבה, 1979). בשנים 1930–1950 פיתח מספר שיטות לסינתזה של נגזרות תאית, חקר את התנאים והקינטיקה של פילמור קפרולקטם ופיתח שיטת ייצור של שרף פוליאמידי קפרון (1944). פיתח ייצור הסוגים החדשים של סיבים כימיים, כגון: פטורלון, מטילון. פיתח שיטות המודיפיקציה הכימית של סיבים תאיתיים וסינתטיים.

זאכר אלכסנדרוביץ' רוגווין נפטר ב־11 באוגוסט 1981 . הוא נקבר במוסקבה בבית העלמין וובדנסקי .

  • רב-פעלים של מדע וטכנולוגיה של הרפובליקה הסובייטית הרוסית (1965)
  • פרס סטלין בדרגה השלישית (1942) - עבור פיתוח שיטת ייצור בדים העמידים בפני אש והעמידים בפני מים
  • פרס סטלין בדרגה השנייה (1950) - עבור פיתוח וייסום של שיטת ייצור סיבים מלאכותיים חדשים
  • פרס הממלכתי של ברית המועצות (1974) - עבור פיתוח סדרת שיטות המודיפיקציות כימיות של תאית[2]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]