זאהון
| |||
 | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | המישור הגדול הצפוני | ||
| מחוז |
 סבולץ'-סטמאר-ברג | ||
| נפה | נפת זאהון | ||
| שטח | 6.9431 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 3,712 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 48°24′25″N 22°10′28″E / 48.406944444444°N 22.174444444444°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.zahony.hu/ | |||
  | |||
העיירה זאהון (בהונגרית: Záhony) ממוקמת בהונגריה במשולש הגבולות הונגריה - אוקראינה - סלובקיה, בתוך מחוז סבולץ'-סטמאר-ברג, בפינה הצפון-מזרחית של הונגריה ומקום מושבו של נפת זאהון. באזור העיר משתנה זרימת נהר הטיסה מצפון לכיוון דרום-מערב.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]זאהון (Záhony) היא העיירה הצפונית ביותר במחוז סאבולץ-סאטמר-ברג (Szabolcs-Szatmár-Bereg). היא שוכנת על הגדה השמאלית של הטיסה, שזורם כאן כנהר גבול. קצת יותר מקילומטר מערבית ממרכז העיירה נמצא הגבול המינהלי של הונגריה, סלובקיה ואוקראינה. זהו מעבר גבול חשוב הן בכביש והן ברכבת. לפני 1990 לברית המועצות, היום לאוקראינה. רכבות בקו בודפשט - מוסקבה עוברות את הגבול במקום זה.
נגישות ותחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכביש הראשי 4 עובר בשטחה של העיר, בכיוון דרום-צפון, בקצה המערבי של האזור המיושב, בכביש הכי קל להגיע מפנים הארץ כמו גם מכיוון מעבר הגבול האוקראיני. בין הכפרים שמסביב, כביש 4115 מתחבר עם ז'ורק ויישובים אחרים מדרום-מזרח לעיר, כביש 4147 עם דירצ'קה. באוטובוס מזאהון ניתן להגיע ליישובים שמסביב לכיוון מאנדוק בכביש 4115. התחבורה בעיר מצוינת ואין אזורים קשים להגעה, הכבישים כולם מצופים אספלט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנתונים הכתובים הראשונים על היישוב הם מהמאה ה-14 - המאה ה-15. בשנות המאה ה-14, הפלטין של המחוז קבע את בית המשפט ביישוב זה עבור מספר מחוזות. אנו יודעים גם את שמו של בעל האדמות פטר אגוצ'י מהמאה ה-15. בשנת 1476, החלק המזרחי של היישוב, רטקה היה שייך לז'ורק והיה בבעלות משפחת הומונאי. בשנת 1658 זה היה האחוזה של משפחת ברקוצי. בסוף המאה ה-18 הוחלף בעל הבית. במאה ה-19 היה זה נחלתו של אציל בשם ריטר שהקים במקום מפעל סוכר בשנת 1831[1].
המסמך שהכריז על זאהון כעיר הועבר על ידי ראש הממשלה קארוי גרוס ליו"ר המועצה, ב-3 באפריל 1989[2].
אתרים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הכנסייה הקלוויניסטית זאהון
- כנסיית יוחנן המטביל - הכנסייה היוונית-קתולית
- כנסייה רומית-קתולית
- בית כפרי טיפוסי לאזור
- אנדרטת השער המזרחי - נמסרה בשנת 1986 על ידי הפסל אישטוואן מרושיץ'.
- פארק ד"ר יוז'ף בירש
- פארק פטפי
- מזרקת הכיכר המרכזית - נמסרה בשנת 1988 על ידי הפסל יוז'ף קאמפל מבודפשט
קהילה יהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]היהודים הראשונים התיישבו בזאהון במחצית השנייה של המאה ה-18. משנת 1855 השתייכה הקהילה לרבנות מאנדוק. בין שתי מלחמות העולם היה זאהון מעבר גבול בין הונגריה לצ'כוסלובקיה. משמר הגבול גרם לאי נעימויות רבות ליהודי המקום.
בשנת 1944 הועברו כ-50 יהודי זאהון לגטו בקישווארדה. בסוף מאי הם גורשו לאושוויץ.
לאחר המלחמה פסקו לחלוטין החיים היהודיים בזאהון.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם יצחק ניבל ( 1887 - ירושלים, 1947) היה מורה לדת, רב, רב ראשי וסופר תאולוגי ופדגוגי.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
תחנת הרכבת זאהון -
הוצג קטר -
גשר טיסה בזאהון המחבר בין הונגריה לאוקראינה -
הטיסה (נהר) בזאהון בשנת 2008 -
צולם ממעוף הציפור בשנת 2008
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר של זאהון
- Záhony.lap.hu - אוסף קישורים
- פרויקט Záhony Unplugged
- מדריך מפות - Záhony
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Szemző Béla (szerk.): A cukorrépa-termesztés Magyarországon 1808–1938 (Akadémiai, 1979) ISBN 963-05-1912-7
- ^ "Bemutatkozás". Záhony Város honlapja. נבדק ב-2020-06-09.
| יישובים בנפת זאהון | ||
|---|---|---|
| יישובים | זאהון • בנק • אפריישקה • גיירצ'קה • קומורו • מאנדוק • טיסבזדד • טיסמוגיורוש • טיססנטמארטון • טוז'ר • ז'ורק | |
