ויליאם קונלי

ויליאם קונלי
William G. Conley
לידה	8 בינואר 1866; קינגווד, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית
פטירה	21 באוקטובר 1940 (בגיל 74); צ'ארלסטון, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית
שם מלא	ויליאם גוסטבוס קונלי
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות סנסט ממוריאל פארק, צ'ארלסטון, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית
השכלה	הקולג' למשפטים של אוניברסיטת וירג'יניה המערבית; אוניברסיטת וירג'יניה המערבית ;
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
בן או בת זוג	ברטי איסון מרטין קונלי
	4 במרץ 1929 – 4 במרץ 1933; (4 שנים)
	→ הווארד מייסון גור הרמן קמפ ←
	9 במאי 1908 – 3 במרץ 1913; (4 שנים)
תחת מושלי וירג'יניה המערבית	ויליאם דוסון ; ויליאם גלאסקוק
	→ קלארק ו. מאי ארמיסטיד אברהם לילי ←
	1906–1908; (כשנתיים)
	1906–1908; (כשנתיים)
	1901–1903; (כשנתיים)
	1901–1903; (כשנתיים)
חתימה

ויליאם גוסטבוס קונלי (באנגלית: William Gustavus Conley;‏ 8 בינואר 1866 – 21 באוקטובר 1940) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה המערבית, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כתובע הכללי של מדינתו בשנים 1908–1913, וכמושל וירג'יניה המערבית ה-18 בשנים 1929–1933.

ראשית חייו

ויליאם קונלי נולד ליד קינגווד שבמחוז פרסטון שבווירג'יניה המערבית כבנם של ויליאם קונלי ושל מרי קורטני פריברן. הוא למד בבתי הספר של המחוז, וכנער צעיר עבד בחווה המשפחתית, נהג פרדות, עסק בכריית פחם, ועבד במחצבות ובמנסרות כדי לסייע לאחיותיו ולאימו האלמנה. בשנים 1866–1891 הוא לימד בבתי ספר מקומיים, ולאחר מכן ועד 1893 שימש כמפקח על בתי הספר של מחוז פרסטון. ב-1892 נשא קונלי לאישה את ברטי איסון מרטין. ב-1893 הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטת וירג'יניה המערבית.

קריירה

לאחר שהתקבל ללשכת עורכי הדין של וירג'יניה המערבית, החל קונלי לעסוק בעריכת דין בעיר פרסונס. באותה תקופה הוא שימש כתובע של מחוז טאקר. ה-1896 הוא ייסד את העיתון Parsons Advocate והיה עורכו עד 1903. כרפובליקני, היה קונלי פעיל בפוליטיקה המקומית כתובע של מחוז טאקר, כחבר מועצת העיר פרסונס בשנים 1897 - 1899, וכראש עיריית פרסונס בשנים 1906–1908. הוא שב לקינגווד, והמשיך במעורבותו הפוליטית בעיר כחבר מועצת העיר, וכראש עיריית קינגווד בשנים 1906 - 1908.

ב-1908 מינה המושל ויליאם דוסון את קונלי כתובע הכללי של וירג'יניה המערבית. לאחר שנבחר למשרה זו בנובמבר אותה שנה כאשר הביס את הדמוקרט אסקרידג' ה. מורטון, המשיך קונלי לשמש בתפקיד התובע הכללי תחת המושל ויליאם גלאסקוק. ב-1911 הוא טען בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית בתיק "וירג'יניה נגד וירג'יניה המערבית" (Virginia v. West Virginia) שהיה קשור לחוב של וירג'יניה מלפני מלחמת האזרחים ולחלקה של וירג'יניה המערבית בו. הוא גם היה מעורב בפסק הדין "מרילנד נגד וירג'יניה המערבית" (Maryland v. West Virginia) שהיה קשו רלגבול בין וירג'יני המערבית לבין מרילנד.

ב-1912 התמודד קונלי על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית, אך נוצח בהפרש של 214 קולות מתוך כ-47,000. במשך 12 השנים הבאות הוא עסק בעריכת דין בצ'ארלסטון, וייצג לקוחות תאגידיים כמו חברת הרכבת בולטימור ואוהיו וחברת הרכבת של פנסילבניה. קונלי נותר מעורב בפוליטיקה של המפלגה הרפובליקנית, ופעל לטובת האינטרסים של תעשיית הפחם כאשר שימש כנשיא חברת הפחם איגל ושל חברת קולפילד פויול. ב-1924 הוא מונה כחבר במועצת החינוך המדינתית, תפקיד בו הוא שימש עד להתפטרותו ב-1929.

מושל וירג'יניה המערבית

בנובמבר 1928 נבחר קונלי כמושל וירג'יניה המערבית לאחר שהביס את מועמד הדמוקרטים אלפרד טיילור בהפרש של כמעט 50,000 קולות, וב-1 במרץ 1929 הושבע לתפקידו. תקופת כהונתו כמושל עמדה בסימן השפל הגדול, כאשר יותר מ-30,000 משרות בענף הפחם בווירג'יניה המערבית בוטלו בין השנים 1929 - 1932, 100 בנקים קרסו, וחוואים נפגעו מבצורות קשות ומקריסת מחירי התוצרת החקלאית. אסונות דומים פקדו את המגזר התעשייתי במדינה. לנוכח משברים אלו, חדל קונלי מהחשד המהותי שלו כלפי מה שהוא כינה כפטרנליזם ממשלתי, וקידם יוזמות פיסקליות של המדינה וסיוע פדרלי ישיר כדי להיאבק בהשפעות השפל הגדול.

ניצחונות הדמוקרטים בבחירות במדינה ב-1930, שכתוצאה מהם הם השיגו רוב בבית המחוקקים לראשונה מאז 1923, הפכו את קונלי בן ה-64 לברווז צולע באמצע הכהונה שלו כמושל. בהבינו שלא נכון לו עתיד פוליטי לאחר תום כהונו כמושל, וכשהוא היה מוטרד מחלום הבלהות של החיילים המשוחררים המובטלים שצעדו לוושינגטון די. סי. בקיץ 1932, שינה קונלי את סלידתו האידאולוגית למה שהוא כינה "בקבוק ההנקה של הממשלה", ונקט בסדר יום של סיוע ממשלתי פעיל מתון. הוא הסב כמה תקציבים לכבישים באזורים הכפריים לסיוע ישיר לרעבים ולמובטלים, והפיק איגרות חוב מדינתיות לסלילת כבישים כדי להקל על האבטלה. הוא גם קידם העלאת מיסים כדי להרחיב את הסיוע למובטלים. עם זאת, רבות מהצעות הסיוע של קונולי לא עברו בשל אי-תמיכתו של הרוב הדמוקרטי בבית המחוקקים.

הרפובליקנים והדמוקרטים כאחד זקפו לזכות עצמם את היישום של החקיקה החשובה ביותר בתקופת כהונתו של קונלי כמושל, התיקון לחוקת המדינה על הגבלת המיסוי, שחוקק במושב מיוחד של בית המחוקקים שכונס על ידי קונלי בקיץ 1932. ציבור הבוחרים אישר את התיקון בבחירות של אותה שנה כאמצעי פופולרי שנועד להקל על מס הרכוש, והוא נכנס לתוקף לאחר תום כהונתו של קונלי. כוח המשיכה הפופוליסטי של התיקון התגלה כמטעה, שכן התקרה הנמוכה של מס הרכוש אילצה את המדינה לקחת על עצמה את מימון בתי הספר ותחזוקת הכבישים שקודם לכן היו באחריות המחוזות. הממשלים הדמוקרטים שבאו לאחר מכן התייחסו למחסור בהכנסות שנוצרו על ידי התיקון וגבו מיסוי רגרסיבי על מוצרי מזון ותרופות.

שנותיו האחרונות

כהונתו של קונולי כמושל, שהוגבלה בהגבלת כהונה על פי חוקת וירג'יניה המערבית, הסתיימה ב-4 במרץ 1933. הוא נשאר בצ'ארלסטון והקים משרד עורכי דין בשם "קונלי, תומפסון ונף".

ויליאם קונלי נפטר בצ'ארלסטון ב-21 באפריל 1940. הוא נטמן בבית הקברות סנסט ממוריאל פארק שבעיר.

לקריאה נוספת

Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 1705

קישורים חיצוניים

ויליאם קונלי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
ויליאם קונלי באנציקלופדיה של וירג'יניה המערבית (באנגלית)
ויליאם קונלי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
ויליאם קונלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)