הרפובליקה הסובייטית הבווארית
| |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | רפובליקה סובייטית | ||
| שפה נפוצה | גרמנית | ||
| עיר בירה | מינכן | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת |
אירופה  | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | |||
| תאריך | 6 באפריל 1919 | ||
| פירוק | |||
| תאריך | 3 במאי 1919 | ||
| ישות קודמת |
 רפובליקת ויימאר  ממלכת בוואריה | ||
| ישות יורשת |
רפובליקת ויימאר .svg){kind=small} המדינה החופשית של בוואריה | ||
| שונות | |||
 | |||
  | |||
הרפובליקה הסובייטית הבווארית (בגרמנית: Bayerische Räterepublik או Münchner Räterepublik) הייתה ממשלה מהפכנית ששלטה לזמן קצר במדינה הגרמנית בוואריה ב��נת 1919, היא שאפה להשתלט על כל גרמניה ולהחליף את רפובליקת ויימאר במדינה קומוניסטית על בסיס מועצות פועלים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-7 בנובמבר 1918, יום השנה למהפכת אוקטובר, וכתוצאה מהתבוסה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה והמהפכה הגרמנית שבאה בעקבותיה, קורט אייזנר הכריז על בוואריה כ"מדינה חופשית", הכרזה שהביאה לנפילתה של המלוכה בבוואריה בראשות בית ויטלסבאך ששלט במדינה במשך 700 שנה. אייזנר מונה לראש ממשלתה של הרפובליקה החדשה, ואף שהוא רצה להקים רפובליקה סוציאליסטית הוא התרחק מהדגם הבולשביקי שאומץ ברוסיה.
המפלגה העצמאית הסוציאל-דמוקרטית הפסידה בבחירות כעבור שלושה חודשים, ואייזנר החליט להתפטר מתפקידו כראש ממשלה, בדרכו להגיש את התפטרותו ב-21 בפברואר 1919, הוא נורה למוות על ידי אנטון פון ארקו וואלי, אריסטוקרט בווארי בעל סימפתיה לרעיונות אגודת תולה, החדשות על הרצח גרמו לחוסר יציבות פוליטית ואנרכיה שלטונית בבוואריה, בנוסף החדשות על הפיכה קומוניסטית בהונגריה עודדו את הכוחות הקומוניסטים והאנרכיסטים בבוואריה לנסות לתפוס את השלטון.
ב-6 באפריל 1919 הוכרז על הקמת הרפובליקה הסובייטית הבווארית, בתחילה שלטה במדינה החדשה קואליציה של חברי המפלגה העצמאית הסוציאל-דמוקרטית ואנרכיסטים, אולם הממשלה שהוקמה לא הצליחה להפסיק את האנרכיה ולאכוף את הסדר במדינה. כתוצאה מחוסר היכולת של הממשלה החדשה היא לא שרדה והתמוטטה בתוך שישה ימים, הוקמה ממשלה חדשה על ידי הקומוניסטים בבוואריה בראשותו של אוייגן לוינה.
הממשלה החדשה התחילה לבצע רפורמות ברוח הקומוניזם כגון הפקעת בתי העשירים ונתינתם לחסרי בית, העברת ההנהלה של מפעלי תעשייה לפועלים, בתכנון היה גם ביטול הכסף וכינון רפורמה בחינוך, אבל הממשלה החדשה לא הספיקה להוציאה את התוכניות האלה לפועל.
הממשלה סירבה לכל שיתוף פעולה עם כוחות הרייכסווהר שהיו מוצבים בבוואריה, ובמקום זה ארגנה כוח לוחם משלה בשם הצבא האדום (גרמנית: Rote Armee) לפי הדגם של הצבא האדום בברית המועצות, הצבא החדש הצליח לבנות כוח של 20,000 חיילים בפיקודו של רודולף אגלהופר, רוב החיילים היו פועלים מובטלים חסרי ניסיון צבאי שהתנדבו לשירות. הם התחילו לעצור אנשים שהיו חשודים בפעילות אנטי-מהפכנית, ב-29 באפריל 1919 שמונה אנשים, אחד מהם היה נסיך גרמני, הוצאו להורג באשמת פעילות אנטי-מהפכנית.
ב-3 במאי 1919, כוח משולב של מתנדבי הפרייקור (שמנו 30,000 חיילים, בהם 6,000 חיילי בריגדת ארהארדט) וכוחות סדירים של הרייכסווהר (שמנו 9,000 חיילים) פתחו במתקפה על הממשלה הקומוניסטית והביסו אותה אחרי קרבות רחוב מרים שעלו בחייהם של 1,000 חיילים, הכוחות המנצחים לקחו בשבי עוד 800 חיילים והוציאו אותם להורג, ביניהם היה ראש הממשלה הקומוניסטי אויגן לוינה.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות קיומה הקצר, לרפובליקה הסובייטית הבווארית הייתה השפעה עמוקה על הפוליטיקה בבוואריה ובגרמניה, תקופת שלטונה זכורה כתקופת מחסור וסבל, לזיכרון זה היה השפעה גדולה על בוואריה שרק מספר שנים לאחר מכן הפכה למוקד הימין הקיצוני ולמקום שהיווה את תחילת התפתחותם הפוליטית של אדולף היטלר והמפלגה הנאצית.
התעמולה הימנית תיארה את הרפובליקה שניסיון השתלטות זר של היהודים והבולשביזם הרוסי על גרמניה, דימוי זה התאים לאגדת תקיעת הסכין בגב, שהאשימה את התבוסה במלחמת העולם הראשונה בבגידה של היהודים והקומוניסטים.
