המקור היהוויסטי

המקור היהוויסטי (בקיצור: ס"י; באנגלית: Jahwist ,Jehovist ו-Yahwist, או בקיצור J) הוא אחד מארבעת מקורות התורה לפי השערת התעודות. הוא מאופיין בנטייתו לקצר בתיאורים והסברים, להצגת הקשר בין האל ובין האדם כישיר וככמעט מוחשי, ובשימוש בשם "יהוה" לכינוי האלוהים כבר מבריאת העולם (בניגוד לס"א וס"כ, המתאפיינים בשימוש נרחב בשם זה רק לאחר התגלות ה' למשה).

על פי השערת התעודות, מורכבים חמשת חומשי התורה מארבע תעודות שאותן שילב עורך מאוחר כדי ליצור חיבור אחד. המקור היהוויסטי נחשב למקור העתיק ביותר, כאשר J (המקור היהוויסטי) ו-E (המקור האלוהיסטי) הם המקורות העיקריים מהם מורכב ספר בראשית. חוקר המקרא יוליוס ולהאוזן תיארך אותו למאה ה-9 לפנה"ס, אך כיוון שהממצאים הארכאולוגיים אינם מעידים על אוריינות נרחבת ביהודה בתקופה זו, היו שהעדיפו לאחרו למאה ה-7 לפנה"ס.^[1]

מבחינה ספרותית, הוא ניחן בסגנון סיפורי ופרוזאי, ומבחינה תאולוגית, ��וא מתאפיין בתפיסה אנתרופומורפית של האל. הוא מכנה את האל בשמו המפורש ומייחס לו לעיתים קרובות תכונות אנושיות:

• בסיפור המבול ה' ניחם על הבריאה בהחליטו להמטיר את המבול: ”וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ.” (ספר בראשית, פרק ו', פסוק ו').
• בסיפור הסנה הבוער שבספר שמות, פרק ד', ה' כועס: ”וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה.” (פסוק י"ד).

כמו כן, נראה כי נוכחתו של האל בסיפורים ממקור זה היא נוכחות פיזית:

• בסיפור גן עדן שבספר בראשית, פרק ג', ה' מתהלך בגן: ”וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן.” (פסוק ח').
• בסוף המבול מסופר כי ”וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ” (ספר בראשית, פרק ח', פסוק כ"א).
• בסיפור מגדל בבל שבספר בראשית, פרק י"א, ה' יורד פיזית לראות את המגדל: ”וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.” (ספר בראשית, פרק י"א).
• בסיפור שלושת המלאכים בבית אברהם שבספר בראשית, פרק י"ח, מסופר כי בסיום הביקור של המלאכים, אברהם עמד מול אלוהים והתחיל להתווכח עמו באשר להשמדת סדום: ”וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה, וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'.” (פסוק כ"ב). עקב חוסר ההיגיון בפסוק, רש"י מציין, על פי מדרש רבה^[2], כי נערך בו תיקון סופרים, וכי הפסוק המקורי עשוי להעיד על כך שה' עמד מול אברהם, והיה צריך להיכתב: ”וה' עודנו עומד על אברהם”.
• סיפור חלום יעקב שבספר בראשית, פרק כ"ח, מחולק לשניים: בחלק אחד המיוחס למקור האלוהיסטי מופיע החלום עצמו, ואילו בחלק השני השייך למקור היהוויסטי מוזכרת ההבטחה של ה' ליעקב לרשת את הארץ. בחלק זה נראה כי אלוהים שוב עומד, הפעם ליד יעקב: ”וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּלֶךְ חָרָנָה... וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר: "אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק. הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ".” (פסוקים י'–י"ג).

בסיפורי שלושת האבות המשוייכים למקור היהוויסטי האבות אברהם ויצחק התגוררו באזור דרום הארץ. כך, למשל, לאחר סיפור פרידת אברהם ולוט שבספר בראשית, פרק י"ג מסופר כי אברהם התיישב באלוני ממרא, שליד חברון: ”וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן, וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'.” (פסוק י"ח). מהפכת סדום ועמורה שבספר בראשית, פרק י"ט מתרחשת באזור כיכר הירדן, הנמצא בדרום הארץ אף הוא. בסיפור ברית אברהם ואבימלך שבספר בראשית, פרק כ"א מוזכרת העיר באר שבע: ”וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע, וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם.” (פסוק ל"ג). גם בסיפור ברית יצחק ואבימלך שבספר בראשית, פרק כ"ו מסופר כי יצחק התיישב בבאר שבע. לפיכך, משערים כי מוצא החיבור בממלכת יהודה הדרומית.^[3]

בראשית: הספר נפתח בשני סיפורי בריאה, הנבדלים זה מזה באופן בולט הן בסגנונם והן בתוכנם. פרק ב' הוא סיפור בריאת העולם מהמקור היהוויסטי. לעומתו פרק א' הוא מהמקור הכהני, בו סדר הבריאה הוא צמחים, חיות ובסוף נבראים בני אדם – ״זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם״ (א׳, כ״ז). לעומת זאת, בפרק ב' אלוהים בורא קודם את אדם, אחר כך את הצמחים ואת החיות, ורק בסוף בורא את חוה מצלעו של אדם. גם שמות האל שונים בשני הפרקים. סגנונית, פרק א' הוא קצוב ומדויק ותיאורי, ופרק ב' הוא ספרותי. פרק א' הוא סיפור בריאה קוסמולוגי, שבו בני האדם נבראו במעמד שווה, ואלוהים מתואר כ"בורא", ואילו בפרק ב', סיפור הבריאה מתרחש בגן עדן, וחוה נבראת מצלעו של אדם בדיעבד כעזר כנגדו, ו"אלוהים" מתואר כישות אמפתית המבינה לליבו של אדם.

ספר בראשית פרק א' - המקור הכהני:

• (א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַ��ִם וְאֵת הָאָרֶץ:
• (ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן:
• (כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ:
• (כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:
• (כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:
• (כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:

ספר בראשית פרק ב' - המקור היהוויסטי:

• (ז) וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:
• (ח) וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר:
• (יח) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:
• (יט) וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:
• (כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:
• (כא) וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה:
• (כב) וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם:
• (כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת:

באופן דומה, גם בסיפור המבול ניתן למצוא סתירות עלילתיות והבדלים בלשון ובהשקפה – המבול נמשך גם 370 יום וגם 40 יום, בסיפור אחד נח משלח יונה ובשני הוא משלח עורב, אלוהים מכונה לפעמים "אלוהים" ולפעמים "יהוה", וכן הלאה. קשיים אלה נפתרים כאשר מתברר שניתן להפריד את הסיפור לשני חוטי עלילה שונים, כל אחד מהם רציף בעלילתו ועקיב בסגנונו. כאשר חוטי העלילה הללו נבחנים בהקשרם הרחב בתוך התורה, מתברר שהטקסט הוא תוצאה של שזירת שני סיפורי מבול מהמקור הכהני ומהמקור היהוויסטי זה בזה. כך לדוגמה:

וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

— ספר בראשית, פרק ח', פסוקים ז'–ח'

שאר סיפור ספר בראשית, חיי שלושת האבות וירידת שבטי ישראל למצרים, שזורים ברובם מהמקור היהוויסטי והמקור האלהיסטי.

• שמות: חלקים נרחבים בספר שמות שייכים לס"י. למשל, חלק מסיפור מכות מצרים שייך לס"י, וכן קובץ החוקים המובא בספר שמות, פרק ל"ד, פסוקים י"ז–כ"ו וקרוי בשם "ספר הברית הקטן" מזוהה עם המקור היהוויסטי.

• ויקרא: חוקרי התורה מסכימים שהספר כולו מהמקור הכהני, ואין בו פסוקים משל ס"י.^[4]

• במדבר: פרקים יא-יד בהם מתוארים אירועים שהתרחשו במהלך המסע במדבר הם מהמקור היהוויסטי. חטאי בני ישראל במדבר: "חטא המתאוננים" בתבערה, "חטא המתאווים" ב"קברות התאוה", "חטא המרגלים" ו"קורח ועדתו". כמו גם, "פרשת בלעם" (פרק כ"ב) וסיפור "חטא בעל פעור".

• דברים: הספר כולו הוא מהמקור הדברימי, להוציא את סיומו, השוזר את חוטי העלילה של כל ארבעת המקורות. פרק לג, ובו ברכת משה, מיוחס לס"י.

• השערת התעודות
• המקור האלוהיסטי
• תיארוך ספרי התנ"ך

• שמאי גלנדר, ספר בראשית רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2009
• יגאל בן-נון, קיצור תולדות יהוה רסלינג, 2016

• המקור היהוויסטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תעודת J (ביקורת המקרא), דף שער בספרייה הלאומית