הלנה קורקין
הלנה קורקין (נולדה ב-21 באפריל 1939) היא במאית, מחזאית, מתרגמת, מנהלת ושחקנית תיאטרון ישראלית ילידת אורוגוואי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלנה קורקין, הצעירה מבין שלוש אחיות, נולדה וגדלה במונטווידאו, אורוגוואי. הוריה, דבורה מיצנמכר ווידל פרבר היגרו מפולין לאורוגוואי בשנת 1929. הלנה למדה בבקרים יידיש ועברית בבית ספר יהודי, ואחר-הצהריים בבית ספר ממלכתי; במקביל, בהיותה בת תשע, הצטרפה לתנועת השומר הצעיר, בה נשארה עד שעלתה לישראל. היא עבדה כקריינית בשתי תחנות רדיו, אחת מהן ביידיש, וגם הפיקה וניהלה למעלה משלוש שנים תוכנית שבועית במסגרת תנועת השומר הצעיר.[1][2]
באפריל 1961 הייתה קורקין חלק מקבוצה של עשרים אנשים, מחציתם מאורוגוואי ומחציתם מארגנטינה. בדרכה לארץ, הקבוצה המתעתדת לעלות לישראל הכינה מופע, המורכב מתמונות אמנותיות, על נושאים יהודיים וישראליים, והופיעה באצטדיונים, בטלוויזיה ובאולמות התיאטרון בארצות אמריקה הלטינית: ארגנטינה, צ'ילה, בוליביה, פרו, קולומביה, ונצואלה, אקוואדור, גואטמלה, אל סלבדור, הונדורס, ניקרגואה, קוסטה ריקה, ופנמה. קורקין קריינה וביימה את התמונה לזכר השואה, בה היא גם הופיעה.[2] הלנה קורקין הגיעה לישראל בפברואר 1962 והצטרפה ביחד עם בן זוגה אלברטו לקיבוץ געתון,[1] בו היא מתגוררת עד היום. הלנה נישאה לאלברטו שהיה מנחה קבוצות בתחום החינוך עד למותו ב-2021 ונולדו להם שני בנים. עד 1970 עבדה במפעל הקיבוץ בחריטה אוטומטית של מתכות. היא למדה מתמטיקה ושרטוט טכני בלימודי ערב ועבדה כמתכננת עבודה של אולם המכונות.[2][1]
ב-1964 למדה משחק בגבעת חביבה בהדרכתה של שולמית בת-דורי, ב-6–1965 למדה משחק בבית הספר האזורי אצל נולה צ'לטון. בשנים 1962–1975 למדה תנועה והכרה גופנית בבית הספר למחול, הגליל המערבי, אצל יהודית ארנון. ב-1971 למדה תיאטרון בסמינר הקיבוצים, תל אביב;[1] בין מוריה: נולה צ'לטון, מייקל אלפרדס ונועה אשכול. מאז 1973 מלמדת משחק במסגרות שונות. ב-1973 קורקין יסדה את בית הספר למשחק בגליל המערבי (היום מועצה אזורית מטה אשר), בו לימדה ואותו ניהלה.[3]
בשנת 1975 עברה עם משפחתה לאורוגוואי בשליחות הסוכנות היהודית ותנועת השומר הצעיר, היא שהתה שם שלוש שנים. בתקופה זו ארגנה את כל חגיגות התנועה. 1977 יצרה את Nace una Nacion (אומה נולדת), אירוע תיאטרלי גדול באמריקה הלטינית באצטדיון פניארול (אנ'), לציון 29 שנה למדינת ישראל.[4][2] בעיתון סמנריו הבראו (אנ') נכתב: "זהו המופע הגדול ביותר שהקהילה היהודית העלתה באורוגוואי ובמדינות אחרות באמריקה הלטינית או בכלל. לקחו בו חלק 500 משתתפים".[5] מאז חזרתה לישראל ב-1978 לימדה והכשירה שחקנים ומחנכי תיאטרון רבים במסגרות שונות, ביניהם ב"מיל"ב" (מרכז ישראלי לבימות חובבים) ותיאטרון הקיבוץ.[6]
בשנים 1980–1983 הייתה הלנה קורקין המנהלת האמנותית של בימת הקיבוץ באזור הצפון.[1][2] בשנים 1984–1985 למדה בימוי באוניברסיטת תל אביב.[1] ב-1992 הצטרפה לרזי אמיתי ושימשה כסגניתו בניהול תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער.[1][7] ב-1997 התמנתה למנהלת האמנותית של תיאטרון הקיבוץ.[1][8][9]
ב-2001 יצרה וביימה את "אימהות בכיכר" שהועלה בתיאטרון הבימה כחלק מפסטיבל תיאטרונטו. היה זה מופע בו שחקניות גילמו את אמותיהם האבלות של ילדים שנעלמו בזמן המשטר הצבאי בארגנטינה (1976–1983), 25 שנה קודם לכן. בהצגה השתתפו 25 שחקנים בהם ליא קניג, דוית גביש, גיא זו-ארץ, הזמרת סילביה קיגל, להקת קרנבל ונגנים. את המוזיקה הלחין לאונרדו בוטיולי. ההצגה הולתה ביוזמתו של יעקב אגמון, בעקבות הקמתה של ועדה של משרדי החוץ והמשפטים לאיתור משפחות הנעדרים ומקום קבורתם בראשות חה"כ נעמי בלומנטל.[10][11][12][13]
הצגות תיאטרון שביימה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1973 – "פיטר פן". עבודה קהילתית. קיבוץ געתון. בהשתתפות 80 שחקנים. כוריאוגרפיה: יהודית ארנון.
- 1978 - "ח��ום ליל קיץ". מחזה: ויליאם שייקספיר. עבודה קהילתית בקיבוץ געתון. 120 משתתפים. כוריאוגרפיה: יהודית ארנון.
- 1980 - "טרמינל הרוחות" (פסטיבל עכו הראשון) מאת עזרא אוריון עיבוד ובימוי: הלנה קורקין. מוזיקה: ישי קנול. השתתפו: יצחק גון, אורנה ספיר, חנה דרורי, עפרה רם, אריה בן חורין, ציון ניב, זאביק שפריר.[14][15]
- 1981 – "בידרמן והמציתים". מאת מקס פריש. תיאטרון הקיבוץ. תפאורה: אלי סיני, מוזיקה: פולדי שצמן.[16][17]
- 1983 - "מעשה במוקיון שאיבד את צחוקו" מאת רותי פאר. עבודה קהילתית עם שחקנים של המועצה האזורית הגליל המערבי. תזמורת בת 12 נגנים. ניהול מוזיקלי וניצוח: יוסי זייפרט. כוראוגרפיה: ויטוריה גרין. תפאורה וחיות: שמואל כץ.[3]
- 1987 - "מנטנ-טירו-לירו-לה", מחזאית: מריה הלנה וולש. פסטיבל יפו, "לילות יפו": עיבוד מוזיקלי: מירון מינסטר. שחקנים: דינה בליי-שור, עפרה ויינגרטן, גדי סרי.[18]
- 1989 – "כלילה ודימנה" הפקה: התיאטרון מארץ עוץ, עיבוד להצגה ושירים: קובי לוריא, ניהול מוזיקלי: אפי שושני. עיבוד הסיפורים המקוריים עירית שילה, ע"פ ספר בהוצאת זב"מ.[19]
- 1989 – "גדא וביש גדא" מאת ורדה קנול, ע"פ יצחק בשביס-זינגר. פסטיבל חיפה להצגות ילדים ההצגה זכתה במקום השני. שחקנים: דינה בליי-שור, רוברטו פולק, שמואל וולף, עמנואל חנון.[20]
- 1992 - "מפתח שער הזהב" תיאטרון הקיבוץ. עיבוד: ורדה קנול-יהלום, ניהול מוזיקלי ועיבודים: חיים צור. בהשתתפות: מיקי קם ואתי עמית.[21]
- 1993 - "אהבה בצל האיידס". מאת הלנה קורקין ובבימויה. תיאטרון מופע. תפאורה: פרידה שהם. שחקנים: צופית (אלישיב) גרנט, אמנון דוייב ויוסי פרשיץ.[7]
- 1995 – "מירד - הנער מבוסניה" מאת אד דה בונט. בימוי. תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. שחקנים: גיל אלון ושרי צוריאל. מוזיקה: לאונרדו בוטיולי.[7][22]
- 1996 - "איפה רותי?" עריכה: יוספה אבן-שושן, שחקנית: תהל רן. פסטיבל תיאטרונטו 96.[23] ההצגה זכתה בציון לשבח.[24]
- 1997 - "מנטנ טירו לירו לה". תיאטרון הקיבוץ. עריכה: אורן נאמן, מחזה מוזיקלי על פי שירי ילדים דרום אמריקאיים.
- 1998 – "מה משנה מנשה". תיאטרון הקיבוץ. מאת אילנה לופט. תפאורה: פרידה שהם. מוזיקה: צוף פילוסוף וקובי אייזנר. משחק: גיל אלון, שרי צוריאל, דין דין אביב. נבחרה על ידי מגזין הורים וילדים כהצגה הטובה ביותר של השנה.
- 1999 – "ז'אק" (על חייו של ז'אק ברל), מונודרמה. ההצגה עלתה בבכורה בפסטיבל תיאטרונטו בתיאטרון הלאומי הבימה. עיבוד לבמה: רן יגיל. ניהול מוזיקלי: רפי קדישזון משחק: גיל אלון.[25]
- 2001 - "אימהות הכיכר", מאת הלנה קורקין ובבימויה, על מאבק הנשים בארגנטינה בתקופת הממשל הצבאי, תיאטרון הבימה. תל אביב. פסטיבל תיאטרונטו 2001. בהשתתפות ליא קניג, דוית גביש, גיא זו-ארץ.[26][13][12][10]
- 2016 - "פרחים זה לא מספיק", מונודרמה מאת נעמי אקרמן. משחק: ד"ר מיכל מנסובסקי.[27][28][29]
- 2018 – "אגדת מקום". כתיבה ובימוי: הלנה קורקין. מופע לשנת השבעים לקיבוץ געתון. 95 משתתפים.[30][31]
הצגות שביימה בחו"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1977 - מופע גדול בשם "אומה נולדת" באצטדיון פניארול (אנ') במונטווידאו, אורוגוואי, לציון 29 שנה למדינת ישראל. במופע השתתפו 500 אנשים והוצג בו חיזיון המורכב מ-11 תמונות היסטוריות של העם היהודי.[4][32]
- 1996 – "אהבה בצל האיידס". תרגום ובימוי: הלנה קורקין. הועלתה בטנריפה, ספרד, בתיאטרון Teatrapa Plus.[33] בהפקת משרד התעסוקה והרווחה של ספרד ובהשתתפות משרד הבריאות הספרדי.
- 1996 – "אהבה בצל האיידס". צולמה והוקרנה בטלוויזיה הספרדית.
- 2001 – "אהבה בצל האיידס", כתיבה ובימוי: הלנה קורקין, הציגה בסנטנדר, קנטבריה, ספרד. בתיאטרון Miriniaque
- 2003 - "אהבה בצל האיידס", עלתה בשנית באיים הקנריים במסגרת התוכנית הממשלתית: Proyecto Pretea.
- 2005-2004 - "אהבה בצל האיידס". "כ-40.000 סטודנטים קנריים לומדים כיצד למנוע איידס והריונות לא רצויים באמצעות תיאטרון."
- 2006 – "אהבה בצל האיידס", תיאטרון סן ברטולומה (לנסרוטה), ביוזמת משרד החינוך, התרבות והספורט של ממשלת האיים הקנריים: טנריפה, אל יארו, פוארטה ונטורה, לנסרוטה, ספרד.[34][35]
- 2006 – "אנה והחיים", "Ana y la vida" הצגה המבקרת את תופעת האנורקסיה. כתיבה ובימוי: הלנה קורקין. הועלתה בטנריפה, ספרד.
- 2007 – "אהבה בצל האיידס". הופיעה בספרד בכנס ה-Seisida x.
- 2008 – "אנה והחיים", Ana y la vida הועלתה בבואנוס איירס, ארגנטינה על ידי תיאטרון Teatrapa Plus. הופיעה ביריד הספרים הבין-לאומי של בואנוס איירס (אנ'), ארגנטינה.[36][37]
- 2009 - Basta de Flores מאת נעמי אקרמן. תרגום מעברית לספרדית ובימוי: הלנה קורקין. באיים הקנריים. תיאטרון Teatrapa Plus.
אירועים מיוחדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1976 – ערב תרבות למורים היהודים במונטווידאו. עריכה וקריאת שירה: הלנה קורקין. עבור ארגון פדרציה הארגונים הציונים של אורוגוואי OSU.
- 1984 – חבורת הזמר מטה אשר. מנהל: יואב נטע, עיצוב התלבושות והתנועה: הלנה קורקין. הופעה בצוותא[38] ובחגיגות הזמר העברי בערד.
- 1986 - ערב למען נפגעי הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה. תיאטרון צוותא תל אביב. משתתפים: להקת "מחולות מנשה", אליסה דור, דין דין אביב, גדעון שירין, אורנה ספיר קם. הפקה ובימוי: הלנה קורקין.[39]
- 1987 – בימוי חבורת הזמר "מעלות".
- 1988 - "40 שנה לעליה מאמריקה הלטינית". מפגש ראשון של עליית אמריקה הלטינית בפארק מקסיקו ביער בן שמן. השתתפו 60.000 איש. אירוע שהתפרש על שלוש במות. הפקה: הלנה קורקין.[40][41]
- 1988 – מפגש של ארגון עולי אמריקה הלטינית (OLEI) בכרמיאל. מנחים: רוברטו פולק ודינה בליי-שור.
- 1991 – בימוי עצרת זיכרון במלאת 48 שנים למרד גטו ורשה בהשתתפות ריקי גל. בית לוחמי הגטאות ומשרד החינוך והתרבות.[42][43][44]
- 1995 – הופעה של ההצגה "אהבה בצל האיידס" בקונגרס הבין-לאומי ה-9 לחינוך למניעת איידס בירושלים.
- 1996 – ערב שירת ספרד ואמריקה הלטינית. בספריית בית אריאלה. עריכה ובימוי: הלנה קורקין. קריאת שירה: הלנה קורקין, קלרה יאפו וגיל אלון. נגינה בפסנתר: לאונרדו בוטיולי.
- 1997 – "ערב לכבוד פבלו נרודה" עבור שגרירות צ'ילה. במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. עריכה ובימוי: הלנה קורקין. משתתפים: עמי טראוב, שרון צור, גיל אלון, אדוארדו אברהמסון, ודר' מרי אלדר-יורדן.
- 2000 – ניהול "פסטיבל רנסאנס" במבצר יחיעם.
- 2000 – "ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה" ביד ושם. ערב זיכרון לנוער. מרכז ההסברה של מדינת ישראל. בימוי: הלנה קורקין. שידור בטלוויזיה.
- 2000 - בימוי ערב סולידיות עם צ'ילה הדמוקרטית. תיאטרון צוותא, תל אביב. נאמו: שגריר צ'ילה, חבר הכנסת יוסי שריד. מופיעים: בן בר שביט, סילביה קיגל, עפרה ויינגרטן, דורית ראובני, מעגל מתופפים.
- 2000 - בימוי "ערב למען נפגעי האסון בוונצואלה", תיאטרון ירושלים, אולם שרובר. משתתפים: אהוד אולמרט (ראש עירית ירושלים דאז) קונסול ונצואלה, אנסמבל קולי קורל תל אביב, טריו אינדיו, יפה ירקוני, צמד הפרברים, בלדי אולייר, מקהלת ילדים "פעמון", זמר אורח מוונצואלה: אילן צ'סטר.
- נובמבר 2021 - מופע הצדעה לגמלאי הסתדרות המורים. בנייני האומה, ירושלים.
פרסים וציונים לשבח
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1980 – ציון לשבח על בימוי "טרמינל הרוחות" ע"פ עזרא אוריון. ב"פסטיבל עכו לתיאטרון אחר".
- 1989 – פרס מקום השני על בימוי "גדא וביש גדא" בפסטיבל חיפה להצגות ילדים.[45]
- 1996 - ציון לשבח על בימוי "איפה רותי?" בפסטיבל תיאטרונטו 96.[7]
- 2011 – ציון לשבח על בימוי "אהבה בצל האיידס", על ידי משרד השוויון של האיים הקנרים-ספרד, עבור תרומת ההצגה למאבק באלימות מגדרית. באותה השנה בטקס פרסי "רפליקה" לאומנויות הבמה באיים הקנרים הייתה ההצגה מועמדת לפרס ההצגה הטובה ביותר ולפרס השחקנית הטובה ביותר.[46][47]
- 2015 – פרס על המאבק באלימות מגדרית, על בימוי ההצגה Basta de Flores, שהועלתה במסגרת התיאטרון Teatrapa Plus באיים הקנריים.[48]
- 2019 - פרס "פריחת החבצלת" לאומנית יוצרת, מטעם קרנות חבצלת - קרן שוויצר ואורן תירוש.
מחזאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1977 – (מספרדית: אומה נולדת) Nace una Nacion
- 1989- "הגלגלוס" - ע"פ מריה אלנה וולש (ארגנטינה)
- 1992 - "אהבה בצל האיידס".
- 2001 – "אמהות הכיכר"
- 2005 – "אנה והחיים"
- Animalindos - 2005*
- 2016 – Atrapados בספרדית
- 2018 – "אגדת מקום"
תרגום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "פרעוש הלמה" "La pulga del porque” מאת לואיס נובאס-טרה (ספ'). עובד בידי ורדה קנול-יהלום והועלה בתיאטרון הקיבוץ (1982) ובפסטיבל חיפה להצגות ילדים (1987) בו זכה בציון לשבח.[49]
- "אהבה בצל האיידס" מאת הלנה קורקין (מעברית לספרדית).
- "Ana y la vida" (אנה והחיים) מאת הלנה קורקין (מספרדית לעברית).
- "Atrapados" (מספרדית לעברית).
- "להכאיב וללטף" מאת אלון מרגלית (מעברית לספרדית).
- "Esperando la carroza" מאת חקובו לנגסנר (באנגלית) מספרדית לעברית.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 עמליה שמשוני, מנהלת אמנותית בתיאטרון הקיבוץ, את, 1997, עמ' 70.
- ^ 1 2 3 4 5 שלמה ברק, על הבמה: הלנה קורקין – במאית, על המשמר, 1982.
- ^ 1 2 צביה דושניצקי, מעשה במוקיון שאיבד את צחוקו, צפון 1, 1983.
- ^ 1 2 Esfuerzo digno de elogio: “Nace una Nacion” fue presenfado en el estadio Peñarol, Semanario Hebreo, Jueves 19 De Mayo De 1977, Pag 18.
- ^ .Es Dificil Construir, Semanario Hebreo, Jueves 26 de Mayo de 1977
- ^ השתלמות קיץ בדרמה חינוכית ותיאטרון, מעריב, 20 ביוני 1989.
- ^ 1 2 3 4 Obras para ninos y grandes en el Teatro del Kibutz (הצגות לקטנים וגדולים בתיאטרון הקיבוץ) Jueves 17 De Diciembre De 1998.
- ^ מינויים, אנשים ועסקים, הארץ, 10 בנובמבר 1996.
- ^ גיורא מנור, הזמן הירוק, 17 ביולי 1997, עמ' 10.
- ^ 1 2 האמהות והרוחות שבכיכר, זה אשר – עיתון המועצה האזורית מטה אשר, דצמבר 2001, עמ' 13.
- ^ תיאטרונטו, באתר ynet, 4 בנובמבר 2001
- ^ 1 2 הדף הירוק מס 789, 13 בדצמבר 2001.
- ^ 1 2 נעמי דודאי, אמהות בכיכר, ג'רוזלם פוסט, 21 בנובמבר 2001.
- ^ טרמינל הרוחות, באתר פסטיבל עכו.
- ^ חריגים בעכו: מסך ומסכה, מעריב, 8 בספטמבר 1980.
- ^ בידרמן והמציתים, ארכיון יד יערי
- ^ רן דביר, "בידרמן והמבעירים" על בימת הקיבוץ, דבר, 14 ביוני 1982.
- ^ לילות יפו, חדשות, 3 ביולי 1987.
- ^ כלילה ודימנה, כרזת ההצגה, הספרייה הלאומית
- ^ גילה קופף, על הבמה: גדא וביש גדא, מעריב, 26 באוקטובר 1989.
- ^ מפתח שער הזהב
- ^ En Beit Ariela importante recital de poesia iberomericana, Aurura: Decano de la Prensa Israeli en Castellano, 14 de febrero de 1996.
- ^ יוספה אבן שושן, באתר מחזאי ישראל
- ^ תהל רן, באתר לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
- ^ המלצות בילוי לשבוע הקרוב, באתר הארץ, 2 בפברואר 2010
- ^ האמהות והרוחות שבכיכר, זה אשר – עיתון מועצה אזורית מטה אשר, דצמבר 2001, עמ' 13.
- ^ שירה קורונה, "דוקטור לתיאטרון", א-לה כפר, גיליון 287, פברואר 2018, עמ' 10.
- ^ מיכל מנסובסקי בריאיון על פרחים זה לא מספיק, כאן 11.
- ^ פרחים זה לא מצחיק, מקומונט הקריות, 26 בנובמבר 2019.
- ^ "מקום שטוב לחיות בו", חדשות נהריה, 10 באוקטובר 2018, עמ' 18.
- ^ אגדת מקום - מופע שנת ה-70 לקיבוץ געתון
- ^ Es Dificil Construir, Semanario Hebreo, Jueves 26 de Mayo de 1977.
- ^ La Gaceta de Canarias, domingo 1 de diciembre de 1996.
- ^ El Centro Cultural Asabanos acogerá la obra de teatro ‘El amor a la sombra del SIDA’. bienmesabe.org
- ^ Educación lleva el Proyecto Preteapa al Teatro de San Bartolomé con la obra ‘El amor a la sombra del sida', La Voz, 13 de Febrero de 2006
- ^ Teatro preventivo contra la anorexia en La Orotava, Ayuntamiento Villa de la Orotava, April 4, 2008.
- ^ Teatro para la prevención de la anorexia presenta la obra Ana y la vida Imaginaria. (Buenos Aires, Argentina), April 4, 2008
- ^ גידי פלג, הקיבוץ, "אנשים" טובים בתחילת הדרך, 1985.
- ^ שלמה סלוצקי, עצרות מחאה נגד משטר פינושה בצ'ילה, על המשמר, שנה מ"ד מס' 13139, 12 בספטמבר 1986.
- ^ Semana, 10 de Mayo de 1988.
- ^ שלמה סלוצקי, הדף הירוק, מאי 1988.
- ^ קיבוץ, מוסף לדבר, גיליון 14 (224), 2 באפריל 1991.
- ^ על המשמר, 7 באפריל 1991, עמ' 20,
- ^ עצרת זיכרון במלאת 48 שנים למרד הגיטאות, חדשות, 8 באפריל 1991, עמ' 4.
- ^ אריה יאס, אי הסכמה בין הקטנים לגדולים בפסטיוואל הצגות הילדים בחיפה, מעריב, 27 באפריל 1989.
- ^ Basta de flores, Cartelera, 2011.
- ^ Teatrapaofrece "Basta de flores" contra la violencia de género, El Dia, March 19. 2011
- ^ ‘Basta de flores’, con Teatrapa Plus, 27 noviembre 2015.
- ^ ורדה קנול-יהלום, פרעוש הלמה ונגיף הככה: על תיאטרון פוליטי לילדים, אתר מכללת אורנים
- מחזאיות ישראליות
- מחזאים ישראלים
- במאיות תיאטרון ישראליות
- במאי תיאטרון ישראלים
- מתרגמות ישראליות
- מתרגמים ישראלים
- בוגרות סמינר הקיבוצים: הוראה ובימוי תיאטרון
- בוגרי סמינר הקיבוצים: הוראה ובימוי תיאטרון
- ישראליות ילידות אורוגוואי
- עולות בשנות ה-1960
- עולים בשנות ה-1960
- שחקניות תיאטרון ישראליות
- שחקני תיאטרון ישראלים
- מנהלי תיאטראות בישראל
- מנהלים ישראלים
- געתון: אישים
- ישראליות שנולדו ב-1939
- ישראלים שנולדו ב-1939