הילדגרד קנף

הילדגרד קנף
**Hildegard Knef**
לידה	28 בדצמבר 1925; אולם, רפובליקת ויימאר
פטירה	1 בפברואר 2002 (בגיל 76); ברלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
שם לידה	Hildegard Frieda Albertine Knef
שם במה	Hildegard Neff
מקום קבורה	וולדפרידהוף זהלנדורף
מוקד פעילות	גרמניה, גרמניה המערבית
תקופת הפעילות	מ-1944
שפה מועדפת	גרמנית, אנגלית
בן או בת זוג	David Cameron (1962–1976) ; בוריס ויאן
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	דב ברלין (1996); פרס הלמוט קוטנר (1993); צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1975); מסדר ההצטיינות של ברלין; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
	www.hildegardknef.de
	פרופיל ב-IMDb

הילדגרד פרידה אלברטינה קנף (בגרמנית:^[1] Hildegard Frieda Albertine Knef, ‏ 28 בדצמבר 1925 – 1 בפברואר 2002) הייתה שחקנית, זמרת וסופרת גרמניה.

קריירה

יש גורסים, שבין תפקידיה המשפיעים ביותר היה זה של סוזן ואלנר בסרטו של וולפגנג שטאודטה, Die Mörder sind unter uns ("הרוצחים הם בינינו") (הסרט הראשון שיצא במזרח גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה בהפקת מפעל הפקת הסרטים הסובייטי DEFA-Studio für Spielfilme) וכן תפקידה כמרינה ב-Die Sünderin ("החוטאת"), שבו ביצעה את סצנת העירום הראשונה בקולנוע הגרמני, בשנת 1950. התקרית בסרט זה הציתה את אחת השערוריות הגדולות ביותר בתולדות תעשיית הקולנוע הגרמנית ועוררה ביקורת מצד הכנסייה הקתולית, אך היא הגיבה על כך באמרה, כי איננה מבינה איך יכול מישהו לייחס חשיבות להופעה בעירום חמש שנים בלבד אחרי אושוויץ. קנף הייתה השחקנית הגרמניה הראשונה והיחידה שהופיעה בהצגה מצליחה בברודוויי ("גרבי משי" של קול פורטר, שהתפרסמה כסרט קולנוע בכיכובה של גרטה גרבו). היו שהשוו אותה לשחקנית גרמניה אחרת גדולה, מרלן דיטריך. שתיהן היו, או תוארו, כנשים משוחררות ובטוחות בעצמן. הילדגרד קנף הייתה אחת השחקניות החשובות ביותר בגרמניה שאחרי המלחמה. ב-1952 השתתפה בסרט שלגי הקילימנג'רו למולו של גרגורי פק.

בשנות ה-60 וה-70 נחלה הצלחה רבה כזמרת שאנסונים גרמניים, שבמקרים רבים הייתה שותפה לכתיבתם. השיר שבו היא זכורה ביותר הוא Für mich soll's rote Rosen regnen ("למעני יירד גשם של ורדים אדומים"). עוד נודעת היא בגרסה שלה לשיר Ich hab noch einen Koffer in Berlin ("יש לי עוד מזוודה אחת בברלין"), שכותרתו נזכרת עדיין במאמרים ובדיבורי שיגרה ברחבי גרמניה.

הילדגרד קנף פרסמה ספרים אחדים. האוטוביוגרפיה שלה Der geschenkte Gaul – Bericht aus einem Leben ("סוס המתנה – סיפור חיים") משנת 1970 הוא תיאור נאמן אך לא סנסציוני של חייה בגרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה. הספר היה רב המכר המצליח ביותר בגרמניה אחרי המלחמה. ספרה השני, Das Urteil ("גזר הדין") משנת 1975 נחל הצלחה בינונית. הוא עסק במאבקה עם סרטן השד.

קנף נישאה שלוש פעמים ובשנת 1968 ילדה בת לבעלה השני, דייוויד קאמרון פאלאסטאנגה.