הוראס וולפול
דיוקן הוראס וולפול מאת הצייר ג'ושוע ריינולדס, 1756 | |
לידה |
24 בספטמבר 1717 לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה |
---|---|
פטירה |
2 במרץ 1797 (בגיל 79) לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה |
מדינה | ממלכת בריטניה הגדולה |
מקום קבורה | נורפוק |
מקום מגורים | בית סטרוברי היל |
שם עט | Onuphrio Muralto |
מקום לימודים | איטון קולג', קינגס קולג' |
שפות היצירה | אנגלית |
סוגה | ספרות גותית |
יצירות בולטות | טירת אוטרנטו |
תקופת הפעילות | 1735–1797 (כ־62 שנים) |
פרסים והוקרה | עמית החברה המלכותית |
חתימה | |
הוראס וולפול (באנגלית: Horace Walpole; 24 בספטמבר 1717 – 2 במרץ 1797) היה סופר ומדינאי אנגלי. נחשב כמבשר הגותיקה בספרות האנגלית ואחד מראשוני התחייה הגותית באדריכלות הבריטית.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]וולפול נולד ב-1717 בלונדון, כבנו הצעיר של רוברט וולפול, ראש ממשלתה הראשון של בריטניה. בהיותו בן עשר שנים נשלח לבית הספר היוקרתי איטון, שם למד לטינית וצרפתית. ב-1734 החל ללמוד איטלקית בקינגס קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג', שם ספג לתוכו את הדאיזם. ב-1739, לפני שסיים את חוק לימודיו, יצא למסע באיטליה עם ידידו תומאס גריי. הם התגוררו בפירנצה כאורחיו של הוראס מאן (אנ'), מיופה הכוח של בריטניה, שאִתו ניהל וולפול חליפת מכתבים שנמשכה 45 שנה.
ב-12 בספטמבר 1741, לפני שובו לאנגליה, נבחר וולפול לחבר הפרלמנט, משרה שאליה נבחר שוב ושוב במרוצת 26 שנה. בנאומיו בפרלמנט התנגד לעבדות, תמך בעצמאות ארצות הברית וחזה כי תגיע לשיאה של הציוויליזציה.
ב-1745 נפטר אביו, ווולפול זכה בכספי הירושה. ב-1747 שכר אחוזה שאותה קנה ב-1749 והפך לטירה בסגנון נאו גותי של ימי הביניים שנודעה בשם "סטרוברי היל (אנ')", שבה התקין מכונת דפוס. שם הדפיס את ספריו, ומשם שלח את 3601 מכתביו ששרדו עד ימינו אלה.
החל ב-1762 פרסם את זיכרונותיו המהווים מקור חשוב להיסטוריונים של המאה השמונה עשרה. ב-1765 פרסם את הרומן "טירת אוטרנטו (אנ')"[1], ששימש כדוגמה לאלפי סיפורים דומים של מחברים אחרים. ב-1766 פגש בפריז את מאדאם דו דפאנד, שניהלה חוג ספרותי בביתה, ומאז התקיימה ביניהם ידידות והתכתבות שנמשכה עד מותה ב-1780.
וולפול היה שוחר שלום שהזהיר מפני השימוש בכדור פורח (שהומצא על ידי האחים מונגולפייה ב-1783) לצורכי מלחמה וכתב: "אני תקווה שמכונות אלה תשמשנה כשעשוע להולכי בטל ולמלומדים, ולא תהפוכנה לכלי מלחמה שיביאו להרס המין האנושי, כפי שקורה בדרך כלל עם תגליות מדעיות."
וולפול, שסבל ממחלת השיגרון כל ימיו, הפך בזקנתו לנכה רגליים, אך המשיך לכתוב ולשוחח עם אורחיו שבאו לראותו בטירתו. הוא נפטר בביתו בלונדון ב-1797.
בתו הייתה מרי ג'ורג'יאנה אשר נישאה למיסיונר הנודד יוסף וולף (אנ'), בנו של וולף היה הנרי דראמונד וולף (אנ').
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוראס וולפול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי הוראס וולפול בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- הוראס וולפול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- הוראס וולפול (1717-1797), דף שער בספרייה הלאומית
- הוראס וולפול, ברשת החברתית Goodreads
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצא לאור בעברית בהוצאת סיאל, 2014, תרגום: עמנואל לוטם