דלתא 4
שיגור דלתא 4 בינוני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ייעוד | משגר לוויינים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
משפחה | דלתא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יצרן | ULA (בואינג ולוקהיד מרטין) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גרסאות |
בינוני בינוני+(4,2) בינוני+(5,2) בינוני+(5,4) כבד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סטטוס | פעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתרי שיגור |
SLC-37B, קייפ קנוורל SLC-6, ונדנברג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שיגורים | 45 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הצלחות | 44 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חלקיות | 1 (כבד) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שיגור ראשון |
בינוני: 11 במרץ 2003 בינוני+(4,2): 20 בנובמבר 2002 בינוני+(5,4): 6 בדצמבר 2009 כבד: 21 בדצמבר 2004 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטען ל־LEO | 8,600 - 22,560 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטען ל־GTO | 3,900 - 12,980 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
דלתא 4 (באנגלית: Delta IV) הוא משגר לוויינים וחלליות שתוכנן על ידי בואינג חלק מסדרת הטילים דלתא.
המשגרים נבנו כדי לשגר מטענים שונים למסלול סביב כדור הארץ (למסלול נמוך או למסלול מעבר למסלול גיאוסטציונרי) בתוכנית EELV של חיל האוויר האמריקני, שהייתה תוכנית שמטרתה הייתה הבטחת גישה של מטענים של ממשלת ארצות הברית לחלל בצורה זולה ובטוחה. דלתא 4 נבנה בעיקר עבור צורכי צבא ארצות הברית. למשגר דלתא 4 מספר גרסאות שמטרתן לספק מענה לגדלים ומשקלים שונים של מטען: בינוני, בינוני+ (4,2), בינוני+ (5,2), בינוני+ (5,4) וכבד.
דלתא 4 משוגר משני כני שיגור שונים, SLC-37B בקייפ קנוורל ו-SLC-6 בבסיס חיל האוויר ונדנברג.
תיאור המשגר
[עריכת קוד מקור | עריכה]השלב הראשון של דלתא 4 מונע באמצעות מנוע RS-68 (שלושה מנועים בגרסת ה"כבד"). החל משנת 2012 מנוצלת גרסה משופרת של מנוע. השלב השני והעליון כמעט זהה לזה שבדלתא 3, אך מכליו מוארכים או שקוטרם גדול יותר. השלב השני מונע במנוע RL10-B-2. בתהאם לגרסת משגר ניתן לנצל 2 או 4 מנועים בשלב השני.
המשגר היה בניצול ב-5 גרסאות:
- Medium - ללא מאיצים. עם יכולת שיגור של 8,510 ק"ג למסלול לווייני נמוך ו-4,400 ק"ג למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי.
- M+ (4,2) - עם 2 מאיצים. עם יכולת שיגור של 12,000 ק"ג למסלול לווייני נמוך ו-6,390 ק"ג למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי.
- M+ (5,2) - עם 2 מאיצים. עם יכולת שיגור של 10,200 ק"ג למסלול לווייני נמוך ו-5,490 ק"ג למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי.
- M+ (5,4) - עם 4 מאיצים. עם יכולת שיגור של 12,820 ק"ג למסלול לווייני נמוך ו-7,300 ק"ג למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי.
- Heavy - עם 3 מנועים. עם יכולת שיגור של 25,980 ק"ג למסלול לווייני נמוך ו-14,220 ק"ג למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי.
שימוש במשגר הופסק בשנת 2024 בעקבות שיגור ראשון של משגר מדגם "וולקן קנטאור".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דף דלתא 4 באתר ULA (באנגלית)
- דף דלתא 4 באתר בואינג (באנגלית)
- לוח שיגורים (באנגלית)
- תיאור מפורט
- רשימת שיגורים
סדרת טילי תור ודלתא | ||
---|---|---|
תור | תור • תור-אייבל • תור-אייבלסטאר • תור-אג'ינה • תור-בורנר • תור-דלתא • תור DSV-2 • תור DSV-2U • תוראד-אג'ינה | |
דלתא | דלתא A • דלתא B • דלתא C • דלתא D • דלתא E • דלתא G • דלתא J • דלתא L • דלתא M • דלתא N • דלתא 0100 • דלתא 1000 • דלתא 2000 • דלתא 3000 • דלתא 4000 • דלתא 5000 • דלתא 6000 • דלתא 7000 • דלתא 8000 • דלתא 9000 | |
ראו גם סדרת טילי תור • סדרת טילי דלתא • משגר לוויינים וחלליות |