לדלג לתוכן

גולדפינגר (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גולדפינגר
Goldfinger
מידע כללי
מאת איאן פלמינג
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן ריגול, רומן פשע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות מיאמי עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה ג'ונתן קייפ עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1959
סדרה
סדרת ספרים ג'יימס בונד
ספר קודם ד"ר נו
הספר הבא לעיניך בלבד
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001153662
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גולדפינגר הוא ספר הריגול השביעי בסדרת ספרי "ג'יימס בונד" מאת איאן פלמינג. פורסם לראשונה בבריטניה ב-23 במרץ 1959. ב-1964 יצא סרט בשם זה שהתבסס על עלילת הספר, הסרט השביעי בסדרת סרטי ג'יימס בונד הפופולרית, בכיכובו של שון קונרי. כן התבססה על עלילה זו סדרת קומיקס יומית שיצאה בעיתון הבריטי דיילי אקספרס בשנים 1960–1961.

הספר תורגם לשפות רבות והופץ ברחבי העולם. בעברית יצא הספר תחילה בתרגום ב. אוריאל, בהוצאת ספיח, ב-1964, ומאז יצא בארבע מהדורות שונות בהוצאה זו. ב-1990 תורגם על ידי עמנואל לוטם ויצא מחדש בהוצאת זמורה ביתן.[1]

בעלילת הספר נשלח הסוכן החשאי ג'יימס בונד לעקוב אחר פעולותיו של יוריק גולדפינגר, מטורף המתעניין בזהב ומצליח להוציא זהב רב מהמדינה. הוא רודף אחריו לשווייץ, שם הוא מגלה כי גולדפינגר מפעיל מפעל בו הוא מתיך את הזהב הגנוב ומוכר אותו להודו. בונד מנסה להתנקש בחייו, אך הוא נתפס ועובר עינויים על ידי עוזרו האכזרי של גולדפינגר, אודג'וב. לבסוף הוא ניצל לאחר שהוא מציע לגולדפינגר לעבוד עבורו, ונלקח לפורט נוקס כדי להיות אחד ממזכיריו. שם הוא מגלה את מזימתו של גולדפינגר להגדיל את ערך הזהב שברשותו באמצעות הפיכת עתודות הזהב של העולם המאוחסנות בפורט נוקס לרדיואקטיביות. בונד מצליח להעביר מסר על המזימה למפעיליו, שפותחים בקרב נגד גולדפינגר, אך הוא מצליח לתפוס את בונד ולברוח במטוס עם אודג'וב. בונד נאבק בהם, הם נהרגים, ובונד מצליח להנחית את המטוס בשלום, סמוך לחופי קנדה.

רקע לכתיבת הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדריכל ארנו גולדפינגר שהתגורר בלונדון ברחוב וילו 2 בסמוך לביתו של הסופר איאן פלמינג, שימש השראה עבור פלמינג לדמות הנבל בספרו. פלמינג שנא את ביתו של גולדפינגר שלצורך בנייתו נהרסו מבנים ויקטוריאניים שהיו במקום, ועל כן קרא על שמו את דמות אויבו של ג'יימס בונד - "יוריק גולדפינגר". ארנו גולדפינגר התייעץ עם עורכי דינו לאחר פרסום הספר, ולאחר שפלמינג איים לשנות את שם הדמות ל"גולדפריק" (איבר מין מוזהב) במקום השם המקורי (שמשמעותו באנגלית היא אצבע מוזהבת - Gold Finger), החליט גולדפינגר שלא לתבוע את פלמינג.[2] המו"לים של פלמינג, במסגרת הצעת הפשרה, הסכימו לשלם את ההוצאות המשפטיות של גולדפינגר וכן לתת לו שישה עותקים של הספר.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]