גאורגיקה

גאורגיקה (בלטינית: Georgica) היא פואמה ארוכה מאת המשורר הלטיני ורגיליוס, שפורסמה ככל הנראה ב-29 לפנה"ס. שמה של היצירה נובע מן המילה היוונית "גאורגיקה" (ביוונית: γεωργικά) שפירושה "עבודת אדמה" או "חקלאות". הנושא המרכזי של הפואמה הוא עבודת אדמה, דהיינו חקלאות.

גאורגיקה היא היצירה השנייה של המשורר הרומי ורגיליוס, לאחר יצירתו הראשונה "האקולוגות". זוהי פואמה המורכבת מ-2,188 שורות, המחולקות לארבעה ספרים. היצירה מבוססת על המעמד האידיאלי של החקלאים ברומא הקדומה בה החקלאות נחשבה למלאכה הראויה ביותר, ומושפעת מיצירות של משוררים רומים ויוונים קודמים, בעיקר מ-"על טבע היקום" מאת לוקרטיוס (השונה מורגיליוס בהשקפתו הפילוסופית), ו-"עבודות וימים" מאת הסיודוס (יצירה הרבה יותר מצומצמת בתוכנה והיקפה). ורגיליוס חיברה במשך כשבע שנים, מדי בוקר כותב הרבה שורות חדשות, ובשאר היום מצמצם ומגיה את מה שכתב, כך שבממוצע חיבר שורה אחת ביום. זוהי יצירתו המקורית ביותר של ורגיליוס, הנחשבת על ידי רבים ליצירת המופת שלו. בנימתה היא מתאפיינת^[1] באנושיות עמוקה, בסימפתיה ורגישות לבריות, ובפליאה מן המסתורין של העולם, ומבחינה סגנונית - בשלמות צורנית, במוזיקליות, בבחירה נבחרת של מילים, "אומר הרבה במעט, תכופות בשתיקה"^[2].

ה"גאורגיקה" יצירה דידקטית המדריכה לפרטי פרטים היאך לגדל תבואה, עצים, בהמות ודבורים, תוך הרמוניה בין אדם וטבע. ורגיליוס ממחיש ביצירתו את הסבל האנושי ואת קטנותו של האדם מול איתני הטבע. מאבק קשה בנסיבות ומכשולים, במהלכו האדם מקבל הדרכה שמיימית באמצעות תפילה ופרשנות סבלנית של רצון השמיים, מביא את האדם להשיג לבסוף מצב של מנוחה^[3]. ורגיליוס עומד לצדו של "החקלאי החרוץ" המסור לעבודתו, ורואה את החברה האנושית ככוורת דבורים גדולה, שכל אדם בה תורם כדבורה את חלקו, גם אם הוא נראה קטן ושולי, שכן תרומתו נועדה למען מטרה גדולה יותר.

לדעת סנקה, ורגיליוס חיבר את היצירה שלא על מנת להורות לחקלאי, אלא כדי להנעים לקורא (מתייחס לתיאורי הטבע ולאפיזודות הנפלאים שביצירה). מכל מקום, ה"גאורגיקה" הרבה יותר מאשר משמעותה הליטרלית. על ההבדל בין "על אודות החקלאות" מאת וארו לבין הגאורגיקה של ורגיליוס, כתב ג'וזף אדיסון: "במקום שכותב הפרוזה אומר לנו ישירות מה נדרש לעשות, לעיתים קרובות המשורר מסתיר את ההוראה בתיאור, מראה את האיכר במעשה המלמד את הקורא. בעוד האחד מציג את כל חלקי האמת, שאפשר למסור, באופן מלא וברור ככל יכולתו; האחר בורר את הנסיבות הנעימות ביותר של האמת הזו, כך מעביר את המכלול באופן מגוון יותר להבנה"^[4].

כתב ג'ון מקייל: "מה שהתיאורים וההדרכות (שבגאורגיקה) תוכננו לעשות, ואכן עושים ביופי נוצח: ליצור בשירה נבחרת אידיאל, חזיון, של חיי שלום פנימי והרמוניה עם הטבע. הם מציירים תמונת עולם של פשטות ועשייה, של עבודה קשה ואושר אמיתי"^[1].

ה"גאורגיקה" נחשבה באנגליה של שלהי המאה ה-17 ושל המאה ה-18 לשיר הטוב ביותר שחובר בימי קדם, תורגמה על ידי דריידן לאנגלית, חוברו לה פירושים למדניים על ידי בוטניקאים אנגלים, והייתה לה השפעה גדולה על השירה האנגלית, הן על אפוסים דידקטים העוסקים באדם וטבע, בהם "העונות" מאת ג'יימס תומסון, "המשימה" מאת ויליאם קאופר, ומאוחר יותר על "הטיול" מאת ויליאם וורדסוורת'; והן על גאורגיקות חדשות שחוברו בעבור חקלאים, כגון "הצמר" מאת ג'ון דייר, "חקלאות" מאת דודסלי, ו-"גן הכשות" מאת כריסטופר סמארט^[5]. היא המשיכה להשפיע על השירה האנגלית גם בדורות הבאים. אלפרד טניסון, כהד לניגון המיוחד של הגאורגיקה, כתב על ורגיליוס: "אתה השר על חיטה וחורש / שדה וכרם, כוורת סוס וצאן / כל החן של בנות השיר / תכופות במילה אחת מפיק רצון"^[6]. המשורר ססיל די לואיס אמר: "יותר ויותר הרגשתי שאנגליה מדברת אלי דרך ורגיליוס, ושורגיליוס של הגאורגיקה מדבר אלי דרך האיכרים והפועלים האנגלים שהכרתי"^[7].

ב"גאורגיקה" נמצאת ההתייחסות היחידה בחיבוריו של ורגיליוס לארץ יהודה, כאשר את דקליה המפורסמים בתקופת בית שני הוא מכנה "דקלי אדום". זאת הדוגמה הראשונה בשירה הלטינית להחלפה בין יהודה ואדום, שבתקופה מאוחרת יותר ניתן למצוא יותר מקרים שלה^[8]^[9]. בספר השני מוזכר האתרוג, המכונה "פרי-הדר מדי", מה שמלמד שהאתרוגים הגיעו למערב מהמזרח.

ראו גם

שיר תיאורי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גאורגיקה בוויקישיתוף

גאורגיקה – הטקסט (בלטינית)
גאורגיקה – תרגום Henry Rushton Fairclough (1916) (באנגלית)
ורגיליוס, גאורגיקה, ספר 2, 458-460 467-474, דבר, 4 באפריל 1966, בתרגום שלמה דיקמן

הערות שוליים

^ ¹ ² ג'ון מקייל, ורגיליוס ומשמעותו לעולם של ימינו, ע' 63, בוסטון: חברת מרשל ג'ונס, 1922
^ הערה מפורסמת של דריידן.
^ ויליאם יאנג סלאר, המשוררים הרומאים האוגוסטנים: ורגיליוס, ע' 212, אוקספורד: קלרנדון, 1897
^ ג'וזף אדיסון, היצירות של ג'וזף אדיסון, חלק שני, מאמר על הגאורגיקה של ורגיליוס, פילדלפיה: ליפינקוט, 1870
^ קלייר בוקנל, הגאורגיקה של אמצע המאה ה-18 ושיפור החקלאות, הירחון ללימודי המאה ה-18, כרך 36, מס' 3, ע' 352-335
^ בית מתוך שירו "לורגיליוס".
^ אלברט ג'לפי, לחיות בזמן: השירה של סי. דיי. לואיס, אוקספורד: הוצאת האוניברסיטה, 1998
^ מנחם שטרן – Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I: XLIII. Virgil; Georgica, III, 12-15; pp. 316-317
^ Marcus Valerius Spurious and doubtful works Probus, Heinrich Keil, In Vergilii Bucolica et Georgica commentarius, accedunt scholiorum Veronensium et aspri quaestionum Vergilianarum fragmenta. Edidit Henricus Keil, Halis Sumptibus Anton, 1848. (בלטינית)

[:0-1] ¹ ² ג'ון מקייל, ורגיליוס ומשמעותו לעולם של ימינו, ע' 63, בוסטון: חברת מרשל ג'ונס, 1922

[2] הערה מפורסמת של דריידן.

[3] ויליאם יאנג סלאר, המשוררים הרומאים האוגוסטנים: ורגיליוס, ע' 212, אוקספורד: קלרנדון, 1897

[4] ג'וזף אדיסון, היצירות של ג'וזף אדיסון, חלק שני, מאמר על הגאורגיקה של ורגיליוס, פילדלפיה: ליפינקוט, 1870

[5] קלייר בוקנל, הגאורגיקה של אמצע המאה ה-18 ושיפור החקלאות, הירחון ללימודי המאה ה-18, כרך 36, מס' 3, ע' 352-335

[6] בית מתוך שירו "לורגיליוס".

[7] אלברט ג'לפי, לחיות בזמן: השירה של סי. דיי. לואיס, אוקספורד: הוצאת האוניברסיטה, 1998

[8] מנחם שטרן – Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I: XLIII. Virgil; Georgica, III, 12-15; pp. 316-317

[9] Marcus Valerius Spurious and doubtful works Probus, Heinrich Keil, In Vergilii Bucolica et Georgica commentarius, accedunt scholiorum Veronensium et aspri quaestionum Vergilianarum fragmenta. Edidit Henricus Keil, Halis Sumptibus Anton, 1848. (בלטינית)

[1]

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.