ג'ו אלווין
 | |
| אלווין, 2018 | |
| לידה |
21 בפברואר 1991 (בן 33) קנט, אנגליה  |
|---|---|
| שם במה |
William Bowery |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-2015 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
טיילור סוויפט (2016–אפריל 2023) |
| פרסים והוקרה |
גביע שופאר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'וזף מת'יו אלווין (באנגלית: Joseph Matthew Alwyn; נולד ב-21 בפברואר 1991)[1] הוא שחקן אנגלי, המוכר מתפקידיו בסרטים "מצדיעים לך, בילי לין!", "המועדפת", "מרי, מלכת הסקוטים" ו-"הארייט".
בשנת 2021, זכה בפרס גראמי בקטגוריית "אלבום השנה" כחלק מהצוות של האלבום "Folklore", של בת זוגו לשעבר, טיילור סוויפט.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלווין נולד בטונברידג' וולס, קנט, אנגליה.[3] גדל בטופנל פארק ובקראוץ' אנד, צפון לונדון,[4][5] אלווין הוא בן לאם פסיכותרפיסטית ואב במאי סרטים תיעודיים.[6] הוא נינו של המלחין והמנצח ויליאם אלווין.
הוא התחנך בבית הספר בלונדון.[4] אף על פי שהיה ילד "מופנם",[7] הוא רצה תמיד להיות שחקן.[8] הוא הפך לחבר בתיאטרון הנוער הלאומי בסוף שנות העשרה.[9] במהלך לימודי ספרות אנגלית ודרמה באוניברסיטת בריסטול, שיחק בשתי הפקות סטודנטים בפסטיבל הפרינג' באדינבורו.[10] לאחר שסיים את לימודיו בשנת 2012, סיים תואר ראשון במשחק בבית הספר המלכותי לדרמה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבועיים לאחר סיום לימודיו, בתחילת שנת 2015,[11][12] אלווין לוהק לתפקיד הראשי של דרמת המלחמה של אנג לי משנת 2016, "מצדיעים לך, בילי לין!".[13][14]
בשנת 2017 הוא שיחק בתפקיד משנה בסרט הדרמה האנגלי "תחושה של סוף".[15]
בשנת 2018, הוא הופיע בדרמה התקופתית עטורת הפרסים "המועדפת",[16] ובנוסף שיחק בתפקידי משנה בסרטים בהם "מבצע פינאלה",[17] "ילד מחוק", ו"מרי מלכת הסקוטים".[18] הוא זכה בפרס טרופי שופארד לצד אליזבת דביקי בפסטיבל קאן באותה שנה.[19]
בשנת 2019, הוא שיחק בדרמה הביוגרפית עטורת הפרסים "הארייט", המספר את סיפורה של הארייט טאבמן[20] הסרט הוצג בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ב-10 בספטמבר.[21] בדצמבר הופיע אלווין בתור בוב קראצ'יט במיני-סדרה בת שלושה חלקים "מזמור חג המולד".[22]
בשנת 2021 שיחק בסרט מכתב אחרון ופרידה.[23]
הוא הופיע ברשימת טיים 100 נקסט לשנת 2022 של מגזין טיים.[24]
קליפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2020 הוציאה הזמרת-יוצרת האמריקאית טיילור סוויפט את אלבום האולפן השמיני שלה, Folklore, במסגרתו השתתף אלווין (בשם העט "ויליאם באורי") בכתיבת שני השירים "Exile" (בהשתתפות בון איבר) ו-"Betty".[25] במהלך טקס פרסי גראמי ה-63 זכה האלבום בקטגוריית "אלבום השנה", מה שזיכה את אלווין בפרס גראמי גם כן.[2] בדצמבר הוציאה את אלבום האולפן התשיעי שלה, Evermore, במסגרתו השתתף בכתיבת שלושת השירים: "Champagne Problems", "Coney Island" (בהשתתפות דה נשיונל) ו-"Evermore" (בהשתתפות בן איבר).[25]
בשנת 2021 אלווין היה שותף בהפקת השירים "Exile", "Betty", "My Tears Ricochet", "August", "This Is Me Trying" ו-"Illicit Affairs" של סוויפט.[26]
בשנת 2022 השתתף בכתיבת השיר "Sweet Nothing".[27]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלווין היה במערכת יחסים עם הזמרת-יוצרת האמריקאית טיילור סוויפט בין השנים 2016–2023.[6][28][29] רבים משיריה של סוויפט, באלבומיה Reputation ("Delicate", "Gorgeous" ו-"King of My Heart"), Lover ("The Archer", "Lover", "Cornelia Street" ו-"London Boy") ו-Folklore ("Invisible String" ו-"Peace") נכתבו עליו.[30][31][32] אלווין הצהיר כי הוא מוצא את זה "מחמיא" שסוויפט כתבה עליו את השירים.[33]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2016 | מצדיעים לך, בילי לין! | בילי לין | |
| 2017 | תחושה של סוף | אדריאן פין | |
| 2018 | מבצע פינאלה | קלאוס אייכמן | |
| המועדפת | סמואל מאשם, ברון מאשם הראשון | ||
| ילד מחוק | הנרי וואלאס | ||
| מרי, מלכת הסקוטים | רוברט דאדלי, רוזן לסטר | ||
| 2019 | הארייט | גדעון ברודס | |
| 2020 | Miss Americana | עצמו | סרט תיעודי |
| 2021 | מכתב אחרון ופרידה | לורנס סטירלינג | |
| המזכרת 2 (אנ') | מקס | ||
| 2022 | The Stars at Noon | דניאל | |
| קתרין, המכונה ציפור קטנה | ג'ורג' | ||
| 2024 | סוג של חסד | ג'רי / ג'וסף | |
| The Brutalist | הארי לי ואן בורן | ||
| TBA | המלט (אנ') | לארטס | [34] |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2019 | מזמור חג המולד | בוב קראצ'יט | מיני-סדרה; 3 פרקים |
| 2022 | שיחות עם חברים | ניק | תפקיד ראשי; 12 פרקים |
| TBA | Bridesheads Revisited | לורד סבסטיאן פליטה | מיני סדרה עתידית של BBC |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ו אלווין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ו אלווין, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ו אלווין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ו אלווין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ו אלווין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ו אלווין, באתר Discogs (באנגלית)- ג'ו אלווין, באתר Genius
- ג'ו אלווין, באתר SecondHandSongs
ג'ו אלווין, באתר טיידל (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Joe Alwyn". Glamour. UK. אורכב מ-המקור ב-8 בינואר 2018. נבדק ב-13 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Joe Alwyn, GRAMMY.com, 2021-04-22 (באנגלית)
- ^ https://www.familysearch.org/ark:/61903/1:1:QV45-1RKS
- ^ 1 2 McLean, Craig (9 בפברואר 2017). "Joe Alwyn: the Crouch End boy taking Hollywood by storm". London Evening Standard. UK. אורכב מ-המקור ב-9 בפברואר 2017. נבדק ב-16 במאי 2017.
...26-year-old Crouch Ender...
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Flynn, Paul (4 בנובמבר 2016). "Joe Alwyn Was Destined To Be a Star". i-D. I-D.Vice.com. אורכב מ-המקור ב-26 בפברואר 2017. נבדק ב-19 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Hattersley, Giles (27 בספטמבר 2018). "Joe Alwyn On Fame, Romance, And His Blockbuster-Filled Autumn". British Vogue.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bright Future". Esquire. UK. 11 בנובמבר 2016. אורכב מ-המקור ב-21 במאי 2017. נבדק ב-20 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) Alt URL - ^ Powers, John (16 באוגוסט 2016). "Breakout Star Joe Alwyn on Landing the Role of a Lifetime". Vogue. אורכב מ-המקור ב-9 ביוני 2017. נבדק ב-21 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Joe Alwyn on CSSD". Royal Central School of Speech & Drama. אורכב מ-המקור ב-1 במרץ 2017. נבדק ב-30 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ford, Rebecca; Kit, Borys (25 בפברואר 2015). "Ang Lee's 'Billy Lynn's Long Halftime Walk' Finds Lead". The Hollywood Reporter. אורכב מ-המקור ב-30 במרץ 2016. נבדק ב-20 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Royal Central School of Speech And Drama BA Acting Showcase 2015". The Stage. 26 בינואר 2015. אורכב מ-המקור ב-9 ביוני 2017. נבדק ב-21 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fear, David (11 בנובמבר 2016). "Joe Alwyn: Meet the Breakout Star of 'Billy Lynn's Long Halftime Walk'". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-17 בנובמבר 2016. נבדק ב-21 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Erbland, Kate (10 בנובמבר 2016). "Meet Joe Alwyn, Breakout Star of Billy Lynn's Long Halftime Walk". IndieWire.com. אורכב מ-המקור ב-15 בינואר 2017. נבדק ב-19 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Akel, Joseph (13 בספטמבר 2016). "Front and Center with Joe Alwyn". VMan. נבדק ב-21 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fleming Jr, Mike (8 בספטמבר 2015). "CBS Films Pre-Buys 'The Sense of an Ending' – Toronto". Deadline Hollywood. אורכב מ-המקור ב-16 בפברואר 2017. נבדק ב-15 בספטמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ford, Rebecca (3 במרץ 2017). "'Billy Lynn' Star Joe Alwyn Joins Emma Stone in 'The Favourite' (Exclusive)". The Hollywood Reporter. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2017. נבדק ב-4 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kroll, Justin (8 בספטמבר 2017). "'Billy Lynn' Star Joe Alwyn Joins Russell Crowe in 'Boy Erased,' Oscar Isaac in 'Operation Finale' (Exclusive)". Variety. Penske Business Media. נבדק ב-24 באוגוסט 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Joe Alwyn Joins Margot Robbie in 'Mary Queen of Scots' (Exclusive)". The Hollywood Reporter. נבדק ב-13 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Keslassy, Elsa (16 במאי 2018). "Joe Alwyn, Elizabeth Debicki Receive Trophee Chopard at Cannes Film Festival". Variety (באנגלית). נבדק ב-30 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ D'Alessandro, Anthony (13 בספטמבר 2018). "Focus Features Moving Forward With Harriet Tubman Pic Starring Cynthia Erivo". Deadline. נבדק ב-28 באוקטובר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Lang, Brent (23 ביולי 2019). "Toronto Film Festival: 'Joker,' 'Ford v Ferrari,' 'Hustlers' Among Big Premieres". Variety. נבדק ב-28 באוקטובר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tartaglione, Nancy (28 בנובמבר 2017). "Steven Knight To Adapt Charles Dickens Novels For BBC One; Ridley Scott, Tom Hardy Exec Producing". Deadline. נבדק ב-4 בנובמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Simran Hans, The Last Letter from Your Lover review – crossed wires and honeyed flashbacks, The Guardian, ביולי 2021
- ^ ראיין ריינולדס, Joe Alwyn Is on TIME100 Next 2022, טיים (באנגלית)
- ^ 1 2 Natalie Morin, This Is Exactly Where To Find Joe Alwyn On Evermore, www.refinery29.com (באנגלית)
- ^ Try the TIDAL Web Player, listen.tidal.com (באנגלית)
- ^ Mary Siroky, Everything We Know About Taylor Swift’s New Album Midnights (So Far), Consequence, 2022-08-29 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Poenisch, Emily (7 בדצמבר 2018). "Prepare to See Joe Alwyn in, Well, Everything". Esquire.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Boucher, Ashley (24 במאי 2019). "Taylor Swift and Boyfriend Joe Alwyn Hold Hands as They Stroll the Streets of Paris". People.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Singh, Olivia; Samshian, Jacob (31 באוקטובר 2019). "Everything we know about Taylor Swift's mysterious boyfriend and muse, Joe Alwyn". Insider. נבדק ב-7 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hearon, Sarah (8 באוקטובר 2020). "7 Times Taylor Swift May Have Referenced Joe Alwyn on 'Folklore'". US Weekly (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-7 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ All the times Taylor Swift wrote lyrics about boyfriend Joe Alwyn, Capital (באנגלית)
- ^ Dresdale, Andrea (24 במאי 2019). "Joe Alwyn finds it 'flattering' that Taylor Swift writes songs about him". People. נבדק ב-7 בנובמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rebecca Rubin, Chloe Zhao’s ‘Hamnet’ Lands at Focus Features, Steven Spielberg Boards as Producer, Variety, 2024-08-20 (באנגלית אמריקאית)