ביל פקסטון

ביל פקסטון
Bill Paxton

ביל פקסטון, 2014
לידה	17 במאי 1955 פורט וורת', טקסס ,ארצות הברית
פטירה	25 בפברואר 2017 (בגיל 61) לוס אנג'לס, ארצות הברית
מקום קבורה	פארק הזכרון פורסט לוון
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1975
מקום לימודים	אוניברסיטת ניו יורק בית הספר למשחק סטלה אדלר תיכון ארלינגטון הייטס Richmond, The American International University in London
בן או בת זוג	Kelly Rowan Louise Newbury
צאצאים	ג'יימס פקסטון
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע (1996)
פרופיל ב-IMDb

ויליאם "ביל" פקסטון (באנגלית: William "Bill" Paxton;‏ 17 במאי 1955 - 25 בפברואר 2017) היה שחקן קולנוע ובמאי אמריקאי, שידוע מתפקידיו בסרטים כגון "שובו של הנוסע השמיני" (1986), טומבסטון עיר ללא חוק (1993), "שקרים אמיתיים" (1994), "אפולו 13" (1995), "טוויסטר" (1996), "טיטניק" (1997), "סופר ג'ו יאנג" (אנ') (1998) ו"צוללת U-571"‏ (2000). היו לו גם תפקידי משנה בסרטים "חלומות צעירים" (1985), "קצה המחר" (2014) ו"חיית הלילה" (2014).

פקסטון כיכב בתור ביל הנריקסון (אנ') בסדרת הדרמה של HBO, "אהבה גדולה" (2006–2011), עבורו קיבל שלוש מועמדויות לפרס גלובוס הזהב. הוא היה מועמד לפרס אמי ולפרס גילדת שחקני המסך על גילום רנדולף מק'קוי (אנ') במיני סדרה של ערוץ ההיסטוריה "הטפילד ומק'קוי" (אנ') (2012).

ביל פקסטון נולד בפורט וורת', טקסס, ב-17 במאי 1955, בנם של מרי לו (לבית גריי; 1926–2016) וג'ון ליין פקסטון (1920–2011). אמו הייתה קתולית שגידלה אותו ואת אחיו באמונתה. אביו היה איש עסקים, סיטונאי עצים, בכיר במוזיאון, (ובמהלך הקריירה של בנו) שחקן מדי פעם, בעיקר הופיע בסרטי ספיידרמן של סם ריימי בתור ברנרד האוסמן ולצד פקסטון בסרט "תוכנית פשוטה" (1998). פקסטון היה ממוצא אוסטרי, הולנדי, אנגלי, צרפתי, גרמני, נורווגי, סקוטי-אירי, שווייצרי ולשי. סבא רבא-רבא שלו היה אלישה פרנקלין פקסטון (אנ') (1828–1863), בריגדיר גנרל בצבא הקונפדרציה במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית שנהרג בפיקוד על חטיבת סטונוול (אנ') בקרב צ'נסלרסוויל (אנ').

פקסטון היה קרוב משפחה רחוק של השחקנית שרה פקסטון והיה אחיינה רבא של מרי פקסטון קילי, עיתונאית בולטת וחברה קרובה של הגברת הראשונה בס טרומן. בגיל שמונה, הוא היה בקהל כשהנשיא ג'ון קנדי הגיח ממלונו בפורט וורת' בבוקר ההתנקשות בו ב-22 בנובמבר 1963. תמונות של פקסטון הנמצא בקהל מוצגות במוזיאון הקומה השישית (אנ') בדאלאס, טקסס. מאוחר יותר הוא היה שותף להפקת הסרט "פארקלנד" (אנ') (2013) אודות ההתנקשות בג'ון קנדי.

הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון ארלינגטון הייטס (אנ') בפורט וורת' ב-1973, ולאחר מכן למד בריצ'מונד קולג' (אנ') בלונדון, לצד חברו הוותיק לתיכון דני מרטין. שם, הם פגשו את יליד טקסס, טום האקבי, איתו הם עשו סרטי סופר 8 קצרים שעבורם הם בנו סטים משלהם. אחד התפקידים הראשיים הראשונים של פקסטון היה בסרטו הניסיוני של האקבי "Taking Tiger Mountain"‏ (1983). לאחר מכן עבר פקסטון ללוס אנג'לס, שם עבד בתור מעצב בסרטיו של במאי הסרטים רוג'ר קורמן, וכמחנה רכבים במלון בוורלי הילס. לאחר שנדחה על ידי בתי ספר לקולנוע בדרום קליפורניה, הוא החליף את שאיפותיו מבימוי למשחק, לשם כך נסע לניו יורק, שם למד אצל השחקנית סטלה אדלר.

פקסטון החל את קריירת הקולנוע שלו בשנות ה-80 במספר תפקידי משנה ותפקידים קטנים, בסרטים כ��ון: "שליחות קטלנית" ו"קומנדו". חשיפתו הראשונית הייתה באמצע שנות ה-80 בסרטים חלומות צעירים של ג'ון יוז בו גילם את האח הגדול והמאיים ו"שובו של הנוסע השמיני" של ג'יימס קמרון, שם הופיע בתור טוראי ויליאם הדסון, הטכנאי של יחידת מארינס עתידנית שנשלחת לבדוק מה התרחש במושבת הכוכב LV-426, כ-57 שנים אחרי עלילת הסרט הראשון.

בתחילת שנות ה-90 הופיע בסרט הטורף 2 בו גילם את הבלש ג'רי לאמברט ממשטרת לוס אנג'לס, והוא זכור בעיקר כדמות הקומית בסרט. בהמשך הופיע בתפקיד ראשי בסרט האקשן של ג'יימס קמרון "שקרים אמיתיים" בתור סיימון ובמערבון טומבסטון עיר ללא חוק בו גילם את מורגן ארפ, אחיו הצעיר של ואייט ארפ.

ב-1995 נבחר פקסטון על ידי רון הווארד לגלם את דמותו הביוגרפית של האסטרונאוט פרד הייז בדרמה ההיסטורית אפולו 13". שנה לאחר מכן הופיע בסרט האסונות טוויסטר, שם גילם את איש תחזית מזג האוויר ביל הארדינג שעומד בפני פרידה מרעייתו ד"ר ג'ו הארדינג (הלן האנט), חוקרת סופות הנחושה להגיע אל עין סופת טורנדו הרסנית המשתוללת ברחבי אוקלהומה לצורך מחקר. תנאי האקלים הקשים מאחדים את שניהם במאבק לחיים מול איתני הטבע.

פקסטון עבד בפעם הרביעית תחת ג'יימס קמרון בדרמת האסונות הרומנטית "טיטניק". בסרט שיחק פקסטון את ברוק לובט, צייד אוצרות העומד בראש צוות חיפושים אחר היהלום הכחול "לב האוקיינוס" הנמצא על שרידי אוניית הטיטניק הטבועה.

ב-1998 זכה להערכה רבה על תפקידו הראשי בסרט שקר גדול אחד, המבוסס על ספר אודות ההתערבות של ארצות הברית במלחמת וייטנאם. הופיע בדרמת הפשע של סם ריימי תוכנית פשוטה ובמותחן ההרפתקאות סופר ג'ו יאנג.

בשנת 2000 שיחק בדרמת המלחמה זוכת פרס האוסקר U-571. ב-2006 החל פקסטון להופיע בסדרת הטלוויזיה "אהבה גדולה", שם הופיע בדמותו הראשית של ביל הנריקסון, פקסטון הופיע בסדרה במשך 5 שנים.

ב-2012 השתתף במיני סדרת הטלוויזיה הטפילדס ומקויס של ערוץ ההיסטוריה. הסדרה עוסקת בסכסוך הטפילד-מק'קוי, סכסוך המשפחות המפורסם ביותר בתולדות ארצות הברית, בו נרצחו לפחות 12 אנשים משתי המשפחות בשנים 1863–1891. פקסטון גילם את ראש משפחת מקוי רנדולף מקוי לצידו של קווין קוסטנר שגילם את ראש משפחת הטפילד ויליאם אנדרסון הטפילד.

ב- 2014 הופיע בסדרה סוכני S.H.I.E.L.D. וגילם את הסוכן ג'ון גארט.

ב-2016 שיחק בסרטו של פיטר בילינגסלי "במנוסה".

פקסטון החל לביים בשנת 2001. בסרטו הראשון, המותחן הפסיכולוגי סדוק, השתתף כדמות הראשית, אביהם של פנטון בן השתים עשרה ואדם בן התשע, הנהנים ממערכת יחסים אידיאלית עם אביהם המצטייר כאיש אדיב ורגיש המתאושש מפטירת אשתו האהובה. הילדים מאושרים ומוגנים, עד אשר אירועים פתאומיים ולא מובנים משנים את חייהם לנצח. האב מכריז באופן פתאומי שמלאך ביקר אותו בחלום והטיל עליו משימה קדושה. אלוהים בחר בו ובבניו להרוג "שדים" אשר מתחזים לבני אדם רגילים. המלאך יספק להם רשימת שמות, והם יצטרכו למצוא את אותם "שדים" ולהרוג אותם. הסרט לא הפסיד בקופות וקיבל ביקורות חיוביות יחסית.

בשנת 2005 ביים פקסטון את דרמת הספורט הביוגרפית "כנגד כל הסיכויים" המבוססת על סיפור חייו של שחקן הגולף פרנסיס אומיט בכיכובו של שיה לה-באף. הסרט הצליח בקופות אחרי שגרף למעלה מ-50 מיליון דולרים, וזכה בעיקר לתגובות טובות בקרב המבקרים.

ב-1979 פקסטון התחתן עם קלי רואן, והם התגרשו שנה לאחר מכן.

מאוחר יותר הוא פגש את לואיז ניוברי באוטובוס מספר 37 בלונדון, שם הייתה סטודנטית, והם נישאו ב-12 במאי 1987. הם התגוררו בעיר אוג'אי (אנ'), קליפורניה, ונולדו להם שני ילדים: הבן ג'יימס פקסטון (יליד 1994), שהוא גם שחקן, ובתם, לידיה (ילידת 1997).

הוא היה קרוב משפחה של השחקנית שרה פקסטון.

ב-14 בפברואר 2017, הוא עבר ניתוח לב פתוח במרכז רפואי בלוס אנג'לס כדי לתקן את מסתם שנפגע ולתקן מפרצת באבי העורקים הבטני (אנ'). יום לאחר מכן, הוא עבר ניתוח חירום שני לתיקון נזק שנעשה בעורק הכלילי. מצבו הידרדר במהלך 10 הימים הבאים, עד שעבר שבץ מוחי קטלני ב-25 בפברואר ומת בגיל 61.^[1] גופתו נשרפה ואפרו נקבר בפארק הזיכרון פורסט לון (אנ') בשכונת הוליווד הילס (אנ'), לוס אנג'לס.

שנה לאחר מותו של פקסטון, משפחתו הגישה תביעת מוות שלא כדין נגד עלי חוינז'אד, המנתח שביצע את הניתוח שלו, בטענה כי חוינז'אד השתמש בשיטות "סיכון גבוהות ולא קונבנציונליות" וכי הוא לא נכח בחדר הניתוח כאשר פקסטון פיתח סיבוכים כגון תפקוד לקוי של חדרי הלב, טכיקרדיה ועורק כלילי ימני שנפגע, שלטענתם תרמו לנזק לעורק הכלילי שדרש ניתוח שני ובסופו של דבר הוביל למותו של פקסטון.

בפברואר 2022 הגיעה משפחתו של פקסטון להסדר חלקי תמורת מיליון דולר. באוגוסט 2022 הוסדר התיק נגד המרכז הרפואי וד"ר חוינז'אד בתנאים שטרם פורסמו.

מדיה וקבצים בנושא ביל פקסטון בוויקישיתוף

• ביל פקסטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ביל פקסטון, באתר AllMovie (באנגלית)
• ביל פקסטון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• ביל פקסטון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• ביל פקסטון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ביל פקסטון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ביל פקסטון, באתר Discogs (באנגלית)
• ביל פקסטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ביל פקסטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)