ארי אנקוריון

ארי אנקוריון
לידה	2 באוקטובר 1908; תשרי ה'תרס"ט; קאלאווריה, ליטא, האימפריה הרוסית
פטירה	11 במרץ 1986 (בגיל 77); אדר ה'תשמ"ו; ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1933
השכלה	אוניברסיטת קובנה, בית הספר הגבוה למדעי הכלכלה והחברה בלונדון
מפלגה	מפא"י
סיעה	מפא"י, המערך
	7 ביולי 1965 – 22 בנובמבר 1965; (139 ימים)
	7 ביולי 1965 – 22 בנובמבר 1965; (139 ימים)
	26 בפברואר 1969 – 13 ביוני 1977; (8 שנים)
כנסות	5, 6 - 8
	18 בנובמבר 1969 – 6 בינואר 1970; (50 ימים)
	→ ברוך אזניה ישראל ישעיהו-שרעבי ←
	16 במאי 1972 – 13 ביוני 1977; (5 שנים)
	→ ישראל ישעיהו-שרעבי יצחק ברמן ←

ארי אנקוריון (2 באוקטובר 1908 - 11 במרץ 1986) היה עורך דין ועיתונאי ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י והמערך.

ביוגרפיה

אנקוריון נולד בקאלאווריה שבליטא בשם אריה אשר וולוביצקי. בצעירותו למד בחדר ובגמנסיה העברית בווילקובישקי. לאחר מכן יצא ללימודי משפטים באוניברסיטת קובנה, בה החל לפעול באגודת הסטודנטים הציונים. כן היה פעיל במפלגה הציונית-סוציאליסטית ובליגה למען ארץ ישראל העובדת.

בשנת 1933 עלה אנקוריון לארץ ישראל. בראשית ימיו בארץ החל לפעול במפא"י ונבחר למזכירות הסניף בירושלים, בה התגורר ועסק בעריכת דין. במקביל עסק בכתיבה בעיתון "דבר". בראשית 1936 יצא ללימודים באנגליה^[1] בבית הספר הגבוה למדעי הכלכלה והחברה בלונדון, נתקבל לשמש כעורך דין באנגליה וסיים דוקטורט במדעי המדינה^[2].

לאחר שובו לארץ ישראל עבד כעורך דין. בין השנים 1940–1946 שימש כיועץ המשפטי של "חברת עובדים". משנת 1940 ייצג במשך שנים פעילים של ההסתדרות במאבקים כנגד המעסיקים, ובאישומים פליליים על הפגנות^[3]. פעילות זאת נמשכה אף לאחר קום המדינה^[4]. אנקוריון גם ייצג את דבר במשפטי דיבה^[5]. בשנת 1962 ייצג את רוברט סובלן^[6].

אנקוריון היה פעיל בהסתדרות וחבר בית הדין העליון שלה^[7]. בימי הצנע הוא נתמנה ליושב ראש הוועדה למלחמה בשוק השחור^[8].

אנקוריון היה במשך שנים רבות חבר הנהלת הסתדרות עורכי הדין^[9] ובמועצה המשפטית. עם הקמת לשכת עורכי הדין נבחר למועצת הלשכה ובבחירות ללשכה בראשית 1966 היה ממובילי רשימת השמאל "נאמני המקצוע"^[10].

אנקוריון היה פעיל באגודת הידידות ישראל-אמריקה^[11] ואף היה יושב ראש של האגודה^[12].

במקביל היה פעיל של מפא"י בתל אביב, חבר בכיר בגוש של שרגא נצר. כבר בשנת 1955 הומלץ על ידי סניף מפא"י בתל אביב לרשימה לכנסת^[13], אולם לא הוצב במקום ריאלי. לקראת הבחירות לכנסת הרביעית הוצב חמישי במומלצי סניף תל אביב לרשימת מפא"י לכנסת^[14] והוצב במקום ה-49 של הרשימה^[15]. אולם מפא"י זכתה רק ב-47 מקומות בבחירות ואנקוריון נכנס לכנסת רק ביולי 1965, בשלהי כהונת הכנסת החמישית, בעקבות פטירתו של משה שרת. לקראת הבחירות לכנסת השישית נבחר כמומלץ הרביעי מטעם סניף מפא"י בתל אביב^[16], אך הוצב במקום ה-50 ברשימת המערך^[17], דבר שעורר את רוגזו של אנקוריון עקב היות המקום לא ריאלי^[18]. אנקוריון נכנס שוב לכנסת בעקבות פטירתו של לוי אשכול בפברואר 1969^[19]. אנקוריון נבחר מחדש בבחירות לכנסת השביעית וכהונתו נמשכה עד לשנת 1977. במהלך הכנסת השביעית והשמינית כיהן אנקוריון כיו"ר ועדת הכנסת והיה חבר ועדת החוקה, חוק ומשפט. בכנסת היה אנקוריון מראשי המחייבים עונש מוות למחבלים^[20].

במפלגת העבודה נבחר ליו"ר המוסד לביקורת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארי אנקוריון בוויקישיתוף

ארי אנקוריון, באתר הכנסת
ארי אנקוריון, באתר כנסת פתוחה
דוד תדהר (עורך), "ד"ר ארי (אריה-אשר) אנקוריון (וולוביצקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2230

מכתבותיו בדבר

עם סיומה של פרשה, דבר, 30 במאי 1934
הצעת החוק על פקודת המעבידים, 1935, דבר, 30 ביוני 1935
היהדות האנגלית מוחה על המועצה המחוקקת, דבר, 29 בינואר 1936
באספת דורשי שלום ארץ ישראל בלונדון, דבר, 4 ביולי 1938
בעקבות השיחות, דבר, 15 בפברואר 1939

הערות שוליים

^ בין היוצאים, דבר, 14 בינואר 1936
^ בין השבים, דבר, 2 בנובמבר 1938
^ ראו למשל: משפט אדמיניסטרטיבי נגד מזכיר מ.פ. בנימינה, דבר, 12 בינואר 1940
סופה של תגרה בין אכרים לפועלים, דבר, 26 בפברואר 1940
עשרות פועלים נקנסו, דבר, 25 בפברואר 1940
ממשפטי הימים האלה, דבר, 17 במרץ 1940
^ נאשמים בשימוש בכח נגד פועלים שהפרו שבתון 1 במאי, דבר, 25 באוגוסט 1949
^ התחיל משפט זילבר - דבר, דבר, 11 באפריל 1951
^ יוסף לפיד, סנגורו של סובלן מאשים, מעריב, 13 ביולי 1962
^ פסק הדין במשפט הערעור של חבר, דבר, 26 באוקטובר 1939
בית דין עליון, דבר, 29 במרץ 1956
^ במערכה נגד השוק השחור, דבר, 18 ביוני 1951
^ בענין הנהלת הסתדרות עורכי הדין, דבר, 26 בדצמבר 1949
^ יגאל לב, השאלה המרכזית במצעי הרשימות: היחסים בין שופטים ופרקליטים, מעריב, 21 בפברואר 1966
^ חופש הקשר היהודי עם ישראל - נכס למדיניות ארה"ב, דבר, 9 באוקטובר 1952
^ זה עבר בטמפו של סילון, מעריב, 3 ביולי 1962
^ מ. שמריהו, מאבק העסקנים על הכסאות - לשיאו, מעריב, 5 ביוני 1955
^ מועמדי מפא"י בת"א לכנסת, דבר, 4 בספטמבר 1959
^ מי ומי לכנסת, דבר, 6 בנובמבר 1959
^ מועצות מפא"י בתל אביב וחיפה בחרו מועמדיהן, דבר, 3 בספטמבר 1965
^ הוגשו 18 רשימות לכנסת, דבר, 8 בספטמבר 1965
^ מ. שמריהו, התפטרויות נוספות בגלל הצבה לא ריאלית ברשימת המערך לכנסת, מעריב, 13 בספטמבר 1965
^ עו"ד א. אנקוריון ח"כ במקום לוי אשכול ז"ל, מעריב, 11 במרץ 1969
^ יהושע ביצור, נציג איגוד הטייסים נגד הטלת עונש מוות על חוטפי מטוסים, מעריב, 23 בספטמבר 1970

[1] בין היוצאים, דבר, 14 בינואר 1936

[2] בין השבים, דבר, 2 בנובמבר 1938

[3] ראו למשל: משפט אדמיניסטרטיבי נגד מזכיר מ.פ. בנימינה, דבר, 12 בינואר 1940
סופה של תגרה בין אכרים לפועלים, דבר, 26 בפברואר 1940
עשרות פועלים נקנסו, דבר, 25 בפברואר 1940
ממשפטי הימים האלה, דבר, 17 במרץ 1940

[4] נאשמים בשימוש בכח נגד פועלים שהפרו שבתון 1 במאי, דבר, 25 באוגוסט 1949

[5] התחיל משפט זילבר - דבר, דבר, 11 באפריל 1951

[6] יוסף לפיד, סנגורו של סובלן מאשים, מעריב, 13 ביולי 1962

[7] פסק הדין במשפט הערעור של חבר, דבר, 26 באוקטובר 1939
בית דין עליון, דבר, 29 במרץ 1956

[8] במערכה נגד השוק השחור, דבר, 18 ביוני 1951

[9] בענין הנהלת הסתדרות עורכי הדין, דבר, 26 בדצמבר 1949

[10] יגאל לב, השאלה המרכזית במצעי הרשימות: היחסים בין שופטים ופרקליטים, מעריב, 21 בפברואר 1966

[11] חופש הקשר היהודי עם ישראל - נכס למדיניות ארה"ב, דבר, 9 באוקטובר 1952

[12] זה עבר בטמפו של סילון, מעריב, 3 ביולי 1962

[13] מ. שמריהו, מאבק העסקנים על הכסאות - לשיאו, מעריב, 5 ביוני 1955

[14] מועמדי מפא"י בת"א לכנסת, דבר, 4 בספטמבר 1959

[15] מי ומי לכנסת, דבר, 6 בנובמבר 1959

[16] מועצות מפא"י בתל אביב וחיפה בחרו מועמדיהן, דבר, 3 בספטמבר 1965

[17] הוגשו 18 רשימות לכנסת, דבר, 8 בספטמבר 1965

[18] מ. שמריהו, התפטרויות נוספות בגלל הצבה לא ריאלית ברשימת המערך לכנסת, מעריב, 13 בספטמבר 1965

[19] עו"ד א. אנקוריון ח"כ במקום לוי אשכול ז"ל, מעריב, 11 במרץ 1969

[20] יהושע ביצור, נציג איגוד הטייסים נגד הטלת עונש מוות על חוטפי מטוסים, מעריב, 23 בספטמבר 1970

[1]